האפליקציה השבועית: סוכן נסיעות שיודע הכל ולא ימכור לך בכח 'אבובים' ו'בננה'
מדור חדש של אייס ומקאן דיגיטל ימליץ לכם אחת לשבועיים על האפליקציות השוות שיש ל-iPhone ול-iPad להציע. מדאחקה שתשרוף לכם כמה שעות ועד לאפליקציות שימושיות שיקלו עליכם את החיים במשרד. השבוע, אפליקציה שהנופש הבא שתצאו אליו פשוט חייב לעבור דרכה.
האפליקציה השבועית
סוכן נסיעות - מלונות וטיסות. מרכזת במקום אחד מידע על טיסות ומלונות מאתרי תיירות ברשת
המפתחים - מי עומד מאחוריה
מפתחי האפליקציה הם המפתחים השותפים של אפליקציות תייירות אחרות כמו Expedia, Travelocity ו-Orbitz. אפליקציית KAYAK פותחה לראשונה ב-2004.
קהל היעד העיקרי
תיירים בכפר הגלובלי
פילטר לחלומות - בעידן בו קוראים לנו מכל עבר לעזוב את הסוכן השלנו ולעבור לעבוד עם אתר אינטרנט, לסוכן הנסיעות שלי אין תחליף.
זמין תמיד, עובד ללא עמלות, מציע במהירות מלונות וטיסות, מציג בפשטות מחירים, מכיר את הפרטים הקטנים על כל מקום, יש לו תמונות וביקורות על המלון הכי יקר בקוסטה ריקה או הבונגלו הכי נידח בפרו. יודע כמה יעלה לי חדר לשניים בקומה שלישית עם נוף לקיר בטון, או חדר בקומה שבעים עם נוף למפרץ.
צילום מסך של האפליקציה
הוא שולח לי קובץ עם מגוון אפשרויות, מחולקות לפי תאריכים, יעדים, המלצות או כל קטגוריה אחרת לפיה ארצה למיין את המידע. יש גם פילטר מחירים, טמפרטורות, או סוגי הבילוי המועדפים. הוא מציג תמונות, מחירים ומפות. וזהו. לא מנסה למכור לי כלום בכח, לא מציע לעשות אבובים או בננה. גם לא כרטיסים למופע במחיר מבצע. מלונות וטיסות.
יש לו גם קטע כזה, אתה אומר לו איפה אתה היום, והוא מציג מפה ועליה הרבה נקודות אדומות קטנות. בכל נקודה כתוב מחיר. פילטר לחלומות. תגיד כמה כסף יש לך והוא יגיד לך כמה רחוק תוכל להגיע. 480 דולר לחוף הים השחור, 1250 דולר לאיי אנדמן. כשלוחצים על הנקודה האדומה, נפתח פירוט על טיסות, זמנים, מחירים, ומגוון המלונות ומיקומם על מפה.
אפליקציות שימושיות מקבלות חמש שניות לעשות רושם ראשוני. המבט הראשון במסך, החיפוש, כפתור האישור, התוצאה.
אני מאמין באהבה ממבט ראשון. אני לא מחליף את הסוכן שלי.
לינק להורדת האפליקציה -
האפליקציה מתאימה ל- iPhone, iPad, Android, BlackBerry, Nokia.
מאת: אורי אדמון, סמנכ"ל פיתוח המוצרים במקאן דיגיטל
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
