דוחות

רבעון חזק לדניה סיבוס: ההכנסות הסתכמו ב-598 מ' ש', גידול של 75%

לראשונה מאחדת חברת הבת של אפריקה ישראל את תוצאותיה עם תוצאות אפריקה מגורים. החברה מכרה הרבעון 173 יח"ד והשקיעה עד כה 402.6 מיליון שקל בעבודות הגמר של AFI Mall במוסקבה
לירן סהר | (2)

חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, מסכמת את הרבעון הראשון של 2011 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-20 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אשר מתוכו כ-12 מיליון שקל היו רווחים חד פעמיים.

החברה מאחדת לראשונה את תוצאותיה של חברת הבת אפריקה ישראל מגורים, כולל את תוצאות הרבעון המקביל אשתקד. הרבעון המקביל אשתקד כלל רווח חד פעמי בדניה סיבוס ורווחי הון בגין מכירת קרקעות באפריקה ישראל מגורים, בניטרול אירועים אלו ניתן לראות שיפור בפעילות המאוחדת בהשוואה לאשתקד.

יצויין כי החברה, באמצעות חברות הבת שלה ברוסיה, משמשת כקבלן ראשי לעבודות גמר בפרויקט AFI Mall במוסקבה, הקניון הגדול באירופה שמקימה אפי פיתוח שייפתח באופן רשמי בשבוע הבא. היקף העבודות המבוצעות לתאריך הדו"ח הסתכם בכ-402.6 מיליון שקל.

ברבעון הראשון מכרה הקבוצה, כולל חלקם של השותפים, 120 יחידות דיור בהיקף של כ-209 מיליון שקל, כאשר חלקה של אפריקה מגורים כ-136 מיליון שקל. בנוסף, מכרה הקבוצה 53 יחידות דיור בפרויקטים בבעלות החברה האם, אשר מנוהלים ומשווקים על ידה.

רונן גינזבורג, מנכ"ל החברה, מסר: ברבעון זה אנו מאחדים לראשונה את פעילותה של חברת הבת החדשה, אפריקה מגורים ואנו מאמינים ביכולתנו, יחד עם צוות ההנהלה והעובדים של אפריקה מגורים, להמשיך בפיתוח עסקיה והצפת ערך לכל בעלי המניות. זהו רבעון נוסף בו אנו ממשיכים להגדיל את היקף פעילותנו תוך ביסוס מעמדה של דניה סיבוס כשחקן המוביל בשוק בענפי הבנייה והתשתית. גם ברבעון זה המשכנו בתהליך הגדלת הצבר ואנו מעודדים ביותר מהיקפו ופיזורו, עדות נוספת למעמד המוביל שלנו בענף. נקודת ציון משמעותית לחברה היתה השלמת הבנייה של פרויקט הדגל של קבוצת אפריקה ישראל קניון אפי מול במוסקבה".

ההכנסות ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ- 598.3 מיליון שקל לעומת כ- 342.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לנתוני הפרופורמה של הרבעון המקביל אשתקד, ניתן לראות גידול בהכנסות של כ- 20%. הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה בתחום הבנייה הסתכמו בכ- 389.7 מיליון שקל (65% מהכנסות החברה) לעומת כ- 291.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (85% מהכנסות החברה), גידול של כ- 34% מחזור ההכנסות מהפעילות בחו"ל היווה בתקופה הנסקרת כ- 18% מסך ההכנסות של החברה.

הכנסות החברה בתחום התשתיות ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ- 26.1 מיליון שקל (4% מהכנסות החברה) לעומת כ- 51.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (15% מהכנסות החברה).

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם בכ- 37.2 מיליון שקל לעומת כ- 34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי אשתקד כלל רווחים חד פעמיים בסכום כולל של כ- 15.6 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה רציניצ עם עתיד שבונה בסטנדטרט אחר ונדיר (ל"ת)
    יוסי 18/05/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניראה שזה הזמן לאסוף את לבייב (ל"ת)
    yaniv 18/05/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי