יצירת דיור בר השגה: ממש לא מה שיפתור את בעיית הנדל"ן
לשוק הנדל"ן השפעה גדולה ביותר על המצב החברתי והכלכלי העתידי של אדם. בשכונת עוני קטן משמעותית הסיכוי לתושבים להעניק לילדיהם עתיד טוב וכך להיפך בשכונות מעורבות.
בשנת 2010, שוק הנדל"ן במדינת ישראל יוצר, ללא ספק, קיטוב חברתי אשר מרחיק יותר ויותר בין שכבות אוכלוסיה שונות ויובהר כי, שוק הדיור הוא מרכיב משמעותי ביותר בתופעה זו.
מהותה של התכנית הממשלתית הינה הקצאה של דיור בר השגה (פרויקטים אשר יכללו יחידת אחוז מסוים של דיור למגורים, המיועדת למכירה או להשכרה אשר במחירה מובאים בחשבון צרכים חברתיים ומצבו הכלכלי של הקונה או השוכר).
הזכאות לדיור בדירות אלו תיבחן על פי מבחן הכנסה, או אמות מידה נוספות הממשלה. מטרתה של התכנית הממשלתית לדיור בר השגה הינה, ליתן מענה לבעיית הקיטוב החברתי וכן, מתן האפשרות לקורת גג בקרב קהל הרוכשים מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.
מדוע דיור בר השגה במצב הדברים הנוכחי לא נותן מענה לטווח הארוך ולא יביאו לפיתרון לבעיית הדיור הקיימת
ראשית, קיים חשש כי משקי בית אלו אינם יכולים לעמוד בעלויות הדיור ועלול להיווצר מצב בו הנ"ל מנסים בכל מחיר לשמור על הדירה, גם על חשבון ויתור על צרכים אחרים. לכן, חשוב לשים לב להתאמת המוצר - קרי דיור בר השגה שעלות התחזוקה שלו מתאימה לקהל היעד שלו.
שנית, השיקולים החברתיים לא מוטמעים כלל שהליכי התכנון. בשוק הנדל"ן משווקות כיום בעיקר דירות גדולות.
המפתיע הוא שהנ"ל הינו בעידוד הרשויות התכנון המקומיות (כדוגמת הוד השרון, נתניה ועוד רבות וטובות) שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד ובכך - חוסמת אפשרות של רבים לרכוש דיור.
מעבר לכך, בפועל, קבוצות האוכלוסייה שמנסות לקדם את הרעיון של דיור בר השגה איננה האוכלוסייה אליה "התכוון המשורר" והן לא שונות בהרבה מקבוצות הרכישה שאנחנו כל כך מכירים.
מדובר בקבוצות שמבקשות שהמחיר יהיה יותר זול
לא מדובר על הרצון לשילוב אוכלוסיות וצמצום פערים - המטרה המובהקת של דיור בר השגה ברובו, הוא אך ורק קניית דירה בזול.
לדעתי, הפתרון הנכון יותר איננו מצוי דווקא במנגנון הדיור בר השגה אלא - הפתרון הינו, בהגברה משמעותית של קצב שיווק המגרשים המיועדים לבנייה, ומכרזים לפי שיטת מחיר למשתכן תוך הטמעת השיקולים החברתיים בכל שלב בהליכי תכנון ובנייה.
הכותב הוא נדב בריח, סמנכ"ל חברת נווה העיר ייזום ושיווק פרויקטים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
