יצירת דיור בר השגה: ממש לא מה שיפתור את בעיית הנדל"ן

שוק הנדל"ן משפיע על הקיטוב החברתי והכלכלי שלנו יותר משנדמה לנו. נדב בריח על האפשרויות לצמצום הפערים האלה
נדב בריח |

לשוק הנדל"ן השפעה גדולה ביותר על המצב החברתי והכלכלי העתידי של אדם. בשכונת עוני קטן משמעותית הסיכוי לתושבים להעניק לילדיהם עתיד טוב וכך להיפך בשכונות מעורבות.

בשנת 2010, שוק הנדל"ן במדינת ישראל יוצר, ללא ספק, קיטוב חברתי אשר מרחיק יותר ויותר בין שכבות אוכלוסיה שונות ויובהר כי, שוק הדיור הוא מרכיב משמעותי ביותר בתופעה זו.

מהותה של התכנית הממשלתית הינה הקצאה של דיור בר השגה (פרויקטים אשר יכללו יחידת אחוז מסוים של דיור למגורים, המיועדת למכירה או להשכרה אשר במחירה מובאים בחשבון צרכים חברתיים ומצבו הכלכלי של הקונה או השוכר).

הזכאות לדיור בדירות אלו תיבחן על פי מבחן הכנסה, או אמות מידה נוספות הממשלה. מטרתה של התכנית הממשלתית לדיור בר השגה הינה, ליתן מענה לבעיית הקיטוב החברתי וכן, מתן האפשרות לקורת גג בקרב קהל הרוכשים מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.

מדוע דיור בר השגה במצב הדברים הנוכחי לא נותן מענה לטווח הארוך ולא יביאו לפיתרון לבעיית הדיור הקיימת

ראשית, קיים חשש כי משקי בית אלו אינם יכולים לעמוד בעלויות הדיור ועלול להיווצר מצב בו הנ"ל מנסים בכל מחיר לשמור על הדירה, גם על חשבון ויתור על צרכים אחרים. לכן, חשוב לשים לב להתאמת המוצר - קרי דיור בר השגה שעלות התחזוקה שלו מתאימה לקהל היעד שלו.

שנית, השיקולים החברתיים לא מוטמעים כלל שהליכי התכנון. בשוק הנדל"ן משווקות כיום בעיקר דירות גדולות.

המפתיע הוא שהנ"ל הינו בעידוד הרשויות התכנון המקומיות (כדוגמת הוד השרון, נתניה ועוד רבות וטובות) שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד ובכך - חוסמת אפשרות של רבים לרכוש דיור.

מעבר לכך, בפועל, קבוצות האוכלוסייה שמנסות לקדם את הרעיון של דיור בר השגה איננה האוכלוסייה אליה "התכוון המשורר" והן לא שונות בהרבה מקבוצות הרכישה שאנחנו כל כך מכירים.

מדובר בקבוצות שמבקשות שהמחיר יהיה יותר זול

לא מדובר על הרצון לשילוב אוכלוסיות וצמצום פערים - המטרה המובהקת של דיור בר השגה ברובו, הוא אך ורק קניית דירה בזול.

לדעתי, הפתרון הנכון יותר איננו מצוי דווקא במנגנון הדיור בר השגה אלא - הפתרון הינו, בהגברה משמעותית של קצב שיווק המגרשים המיועדים לבנייה, ומכרזים לפי שיטת מחיר למשתכן תוך הטמעת השיקולים החברתיים בכל שלב בהליכי תכנון ובנייה.

הכותב הוא נדב בריח, סמנכ"ל חברת נווה העיר ייזום ושיווק פרויקטים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.