יצירת דיור בר השגה: ממש לא מה שיפתור את בעיית הנדל"ן

שוק הנדל"ן משפיע על הקיטוב החברתי והכלכלי שלנו יותר משנדמה לנו. נדב בריח על האפשרויות לצמצום הפערים האלה
נדב בריח |

לשוק הנדל"ן השפעה גדולה ביותר על המצב החברתי והכלכלי העתידי של אדם. בשכונת עוני קטן משמעותית הסיכוי לתושבים להעניק לילדיהם עתיד טוב וכך להיפך בשכונות מעורבות.

בשנת 2010, שוק הנדל"ן במדינת ישראל יוצר, ללא ספק, קיטוב חברתי אשר מרחיק יותר ויותר בין שכבות אוכלוסיה שונות ויובהר כי, שוק הדיור הוא מרכיב משמעותי ביותר בתופעה זו.

מהותה של התכנית הממשלתית הינה הקצאה של דיור בר השגה (פרויקטים אשר יכללו יחידת אחוז מסוים של דיור למגורים, המיועדת למכירה או להשכרה אשר במחירה מובאים בחשבון צרכים חברתיים ומצבו הכלכלי של הקונה או השוכר).

הזכאות לדיור בדירות אלו תיבחן על פי מבחן הכנסה, או אמות מידה נוספות הממשלה. מטרתה של התכנית הממשלתית לדיור בר השגה הינה, ליתן מענה לבעיית הקיטוב החברתי וכן, מתן האפשרות לקורת גג בקרב קהל הרוכשים מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.

מדוע דיור בר השגה במצב הדברים הנוכחי לא נותן מענה לטווח הארוך ולא יביאו לפיתרון לבעיית הדיור הקיימת

ראשית, קיים חשש כי משקי בית אלו אינם יכולים לעמוד בעלויות הדיור ועלול להיווצר מצב בו הנ"ל מנסים בכל מחיר לשמור על הדירה, גם על חשבון ויתור על צרכים אחרים. לכן, חשוב לשים לב להתאמת המוצר - קרי דיור בר השגה שעלות התחזוקה שלו מתאימה לקהל היעד שלו.

שנית, השיקולים החברתיים לא מוטמעים כלל שהליכי התכנון. בשוק הנדל"ן משווקות כיום בעיקר דירות גדולות.

המפתיע הוא שהנ"ל הינו בעידוד הרשויות התכנון המקומיות (כדוגמת הוד השרון, נתניה ועוד רבות וטובות) שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד ובכך - חוסמת אפשרות של רבים לרכוש דיור.

מעבר לכך, בפועל, קבוצות האוכלוסייה שמנסות לקדם את הרעיון של דיור בר השגה איננה האוכלוסייה אליה "התכוון המשורר" והן לא שונות בהרבה מקבוצות הרכישה שאנחנו כל כך מכירים.

מדובר בקבוצות שמבקשות שהמחיר יהיה יותר זול

לא מדובר על הרצון לשילוב אוכלוסיות וצמצום פערים - המטרה המובהקת של דיור בר השגה ברובו, הוא אך ורק קניית דירה בזול.

לדעתי, הפתרון הנכון יותר איננו מצוי דווקא במנגנון הדיור בר השגה אלא - הפתרון הינו, בהגברה משמעותית של קצב שיווק המגרשים המיועדים לבנייה, ומכרזים לפי שיטת מחיר למשתכן תוך הטמעת השיקולים החברתיים בכל שלב בהליכי תכנון ובנייה.

הכותב הוא נדב בריח, סמנכ"ל חברת נווה העיר ייזום ושיווק פרויקטים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".