יצירת דיור בר השגה: ממש לא מה שיפתור את בעיית הנדל"ן
לשוק הנדל"ן השפעה גדולה ביותר על המצב החברתי והכלכלי העתידי של אדם. בשכונת עוני קטן משמעותית הסיכוי לתושבים להעניק לילדיהם עתיד טוב וכך להיפך בשכונות מעורבות.
בשנת 2010, שוק הנדל"ן במדינת ישראל יוצר, ללא ספק, קיטוב חברתי אשר מרחיק יותר ויותר בין שכבות אוכלוסיה שונות ויובהר כי, שוק הדיור הוא מרכיב משמעותי ביותר בתופעה זו.
מהותה של התכנית הממשלתית הינה הקצאה של דיור בר השגה (פרויקטים אשר יכללו יחידת אחוז מסוים של דיור למגורים, המיועדת למכירה או להשכרה אשר במחירה מובאים בחשבון צרכים חברתיים ומצבו הכלכלי של הקונה או השוכר).
הזכאות לדיור בדירות אלו תיבחן על פי מבחן הכנסה, או אמות מידה נוספות הממשלה. מטרתה של התכנית הממשלתית לדיור בר השגה הינה, ליתן מענה לבעיית הקיטוב החברתי וכן, מתן האפשרות לקורת גג בקרב קהל הרוכשים מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.
מדוע דיור בר השגה במצב הדברים הנוכחי לא נותן מענה לטווח הארוך ולא יביאו לפיתרון לבעיית הדיור הקיימת
ראשית, קיים חשש כי משקי בית אלו אינם יכולים לעמוד בעלויות הדיור ועלול להיווצר מצב בו הנ"ל מנסים בכל מחיר לשמור על הדירה, גם על חשבון ויתור על צרכים אחרים. לכן, חשוב לשים לב להתאמת המוצר - קרי דיור בר השגה שעלות התחזוקה שלו מתאימה לקהל היעד שלו.
שנית, השיקולים החברתיים לא מוטמעים כלל שהליכי התכנון. בשוק הנדל"ן משווקות כיום בעיקר דירות גדולות.
המפתיע הוא שהנ"ל הינו בעידוד הרשויות התכנון המקומיות (כדוגמת הוד השרון, נתניה ועוד רבות וטובות) שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד ובכך - חוסמת אפשרות של רבים לרכוש דיור.
מעבר לכך, בפועל, קבוצות האוכלוסייה שמנסות לקדם את הרעיון של דיור בר השגה איננה האוכלוסייה אליה "התכוון המשורר" והן לא שונות בהרבה מקבוצות הרכישה שאנחנו כל כך מכירים.
מדובר בקבוצות שמבקשות שהמחיר יהיה יותר זול
לא מדובר על הרצון לשילוב אוכלוסיות וצמצום פערים - המטרה המובהקת של דיור בר השגה ברובו, הוא אך ורק קניית דירה בזול.
לדעתי, הפתרון הנכון יותר איננו מצוי דווקא במנגנון הדיור בר השגה אלא - הפתרון הינו, בהגברה משמעותית של קצב שיווק המגרשים המיועדים לבנייה, ומכרזים לפי שיטת מחיר למשתכן תוך הטמעת השיקולים החברתיים בכל שלב בהליכי תכנון ובנייה.
הכותב הוא נדב בריח, סמנכ"ל חברת נווה העיר ייזום ושיווק פרויקטים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
