נטע זר
הכותרות
בשלושה עיתונים הרצח בפ"ת היה מספיק חשוב לשער. בהארץ הוא ממוקם דווקא בע' 12.
קשה להבין את האג'נדה של העיתון: יום אחד נושא "חברתי" או "קרימינלי" מככב בשער בגדול, יום אחר רצח קשה נדחק אחורה. מה המניעים? מה הסיבה? לא יודעת (ערך את העמוד: אביב שמידר).
בכותרות אתמול עוד להט הקרב בין נתניהו לליברמן עם תמונות ענק שלהם מפנים עורף אחד לשני : בשלושת העיתונים, לא בישראל היום.
היום נרגעו הרוחות: בידיעות כותרת גג לא גדולה:
"יורדים מהעץ"
במעריב דווקא כותרת על רוב השער, והיא נראית די מיותרת, שלא לומר ילדותית:
"בכירים בליכוד: נתניהו כבר לא מפחד מליברמן"
בהארץ עוד לא נגמר הסיפור: "נתניהו בעימות נוסף עם השר ליברמן: אכשיל את חוק הגיור"
בישראל היום: "קואליציה במבחן"
במש': נתניהו מודיע שהוא נגד חוק הגיור ולא יתפשר.
מה עניינים עם מובראק
בתמונה במעריב (6-7) עם נתניהו, הוא נראה בסדר גמור.
בידיעות יש שתי תמונות שלו (ע' 5), אחת מאתמול, אחת מלפני ארבע שנים. בתמונה העדכנית הוא נראה כחוש יותר ואפור כשק.
1. יכולהיות שהוא באמת חולה אנוש 2. אנשים מזדקנים, יו נואו, בכל זאת, הנער בן 82 3. נפלאות עיבוד התמונה והצבע.
צעדת הגלעד
הצטמצמה היום לכדי כיתוב תמונה במעריב: בזה אחר זה יצאו השרים מישיבת הממשלה ועברו על פני בני המשפחה המוחים ליד הכנסת, תוך שהם מתעלמים מהם. כך בכיתוב שנידח לע' 18, בו נראית אישה שוכבת על האספלט ומעליה שוטר המתבונן בה.
לעומת זאת, בידיעות, התמונה (ע' 4) אחרת לגמרי, הרבה יותר אופטימית: נועם שליט מצולם עם רונה רמון, וע"פ הטקסט לאוהל המחאה הגיעו אתמול אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר, סמדר הרן, ורמון, ששר התחבורה בישר לה, כך בכיתוב על השליט, ששדה התעופה הבינ"ל שליד אילת ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון.
רצח ברחוב ההגנה
צעירה בת 20 התלוננה במשטרת פ"ת על איומים מצד בן זוגה. משעזבה את התחנה,
השוטרים טוענים שהתבקשה להמתין בתחנה ולא לעזוב, אולם אין לכך ראיה (ניר גונטג', ידיעות).
חבל שנרצחה, ככה יכולה הייתה להשתתף ב
מלחמה זה רע, הידעתם?
”מלחמה
מה? להסתכל בעין ביקורתית על מלחמת העולם השנייה? היצאתם מדעתכם?
יכולהיות שהכותב התכוון למשהו הפוך לגמרי, אבל הוא פשוט נכשל. ואיש (מעורכיו*) לא שם לב.
* הסבר: הכותב, אופיר ארצי, הוא העורך החדש של מדור הטלוויזיה של העכבר.
שאריות מחוממות
בהמשך לפרשת יצה/חורב, עליה הרחבתי
המשיך וכתב אתמול רונן ברגמן בעמודי הדעות של ידיעות, שחורב התקשר אליו בשבוע שעבר שוב, וניסה לשכנע אותו שצדק בפרשה. ברגמן נפנף אותו ואמר לו "נסה את השיטות האלו על מישהו אחר", ומתברר שזה מה שעשה חורב – פנה לבן כספית.
ברגמן חוזר בקצרה על החלקים מהכתבה, ומסכם:
"החטא (במרכאות) של יצה אינו שונה מאין-ספור פגישות אחרות שבין עיתונאי למרואיין. אין ספק כי לצדו ניתן היה להושיב על ספסל נאשמים גנרלים, אנשי שירות הביטחון, פקידים ממשלתיים ושרים בעבר ובהווה, כולל חורב עצמו, שחשפו בשיחות עם עיתונאים סודות כמוסים ביותר, ביודעם כי החומר יועבר לצנזורה לפני פרסומו. רק שנגדם חורב לא נלחם".
באותו עמוד דעות כתבה גם אורנה אושרי סיכום של דיוני הטוקבקים בשבת פה על יציאתו של פוליקר מהארון:
"ישנם רגעים כאלו בהיסטוריה, שבהם דעה רווחת של אתמול הופכת לשיא הגזענות של היום. בדיוק כמו שלא נעלה היום לדיון, בשם חופש הביטוי, את שאלת זכותן של נשים להצביע בבחירות.... כך עבר זמנו של הדיון בשאלת הלגיטימציה של האופציה החד-מינית".
אתר חדש
בהארץ המודפס שכחו לציין איך קוראים לו או מה כתובתו.
מזל שבאתר לפחות צירפו לינק.
הנה
למשל כללי
ומשהו חדש לגמרי. אופיר בר-זהר במארקר על הסוד הידוע של תעשיית הטלוויזיה: מרואייני תוכניות הלייף סטייל המשודרות בין 9 ל-11 משלמים
תעלומה ביפו
מי
בלוגלנד
ארז וולף על פריצת
איתי שמושקוביץ עושה פולואו בממון, ונותן לו קרדיט.
רואים? ככה עובדים.
מי זאת נטע זר
כתבתי על כך בשבוע שעבר, אבל אולי לא האמנתם וחשבתם ששוב התקשורת מגזימה. הנה הקטע מתועד.
בפעם הבא שמישהו במערכת החינוך ו/או אחרת יהרהר בקול על מזעור שיעורי העברית/ ספרות/ מקורות, הראו לו את הקטע הזה. הנערה, עיתונאית מתלמדת, כוכבת טלוויזיה בהתהוות, בגרה את מערכת החינוך הישראלית לפני שנים מעט, ולא תגידו בעיירת פיתוח חסרת משאבים.
מח' עריכה
הרצל עוזר, מנכ"ל יס ורון אילון, מנכ"ל הוט (המארקר, 12)
בן או בת?
מח' הגהה
לא "תשפטו בעצמכם" (כיתוב עגול, גדול, לשתי תמונות של מובארק, מ-2006 ומאתמול, ידיעות, 5)
אלא "שפטו בעצמכם".
חדשות ולווט
הבאג הפוסט הקודם/הפוסט הבא, תוקן.
לפני פיזור
שג'יי לנו לא יתפוס אתכם ברחוב ולא תדעו צום
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)