נטע זר

הכותרות

בשלושה עיתונים הרצח בפ"ת היה מספיק חשוב לשער. בהארץ הוא ממוקם דווקא בע' 12. קשה להבין את האג'נדה של העיתון: יום אחד נושא "חברתי" או "קרימינלי" מככב בשער בגדול, יום אחר רצח קשה נדחק אחורה. מה המניעים? מה הסיבה? לא יודעת (ערך את העמוד: אביב שמידר).

בכותרות אתמול עוד להט הקרב בין נתניהו לליברמן עם תמונות ענק שלהם מפנים עורף אחד לשני : בשלושת העיתונים, לא בישראל היום. היום נרגעו הרוחות: בידיעות כותרת גג לא גדולה: "יורדים מהעץ" במעריב דווקא כותרת על רוב השער, והיא נראית די מיותרת, שלא לומר ילדותית: "בכירים בליכוד: נתניהו כבר לא מפחד מליברמן" בהארץ עוד לא נגמר הסיפור: "נתניהו בעימות נוסף עם השר ליברמן: אכשיל את חוק הגיור" בישראל היום: "קואליציה במבחן" במש': נתניהו מודיע שהוא נגד חוק הגיור ולא יתפשר. ליברמן כנראה לא יפרוש.

מה עניינים עם מובראק

בתמונה במעריב (6-7) עם נתניהו, הוא נראה בסדר גמור. בידיעות יש שתי תמונות שלו (ע' 5), אחת מאתמול, אחת מלפני ארבע שנים. בתמונה העדכנית הוא נראה כחוש יותר ואפור כשק. 1. יכולהיות שהוא באמת חולה אנוש 2. אנשים מזדקנים, יו נואו, בכל זאת, הנער בן 82 3. נפלאות עיבוד התמונה והצבע.

צעדת הגלעד

הצטמצמה היום לכדי כיתוב תמונה במעריב: בזה אחר זה יצאו השרים מישיבת הממשלה ועברו על פני בני המשפחה המוחים ליד הכנסת, תוך שהם מתעלמים מהם. כך בכיתוב שנידח לע' 18, בו נראית אישה שוכבת על האספלט ומעליה שוטר המתבונן בה.

לעומת זאת, בידיעות, התמונה (ע' 4) אחרת לגמרי, הרבה יותר אופטימית: נועם שליט מצולם עם רונה רמון, וע"פ הטקסט לאוהל המחאה הגיעו אתמול אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר, סמדר הרן, ורמון, ששר התחבורה בישר לה, כך בכיתוב על השליט, ששדה התעופה הבינ"ל שליד אילת ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון.

רצח ברחוב ההגנה

צעירה בת 20 התלוננה במשטרת פ"ת על איומים מצד בן זוגה. משעזבה את התחנה, נרצחה. השוטרים טוענים שהתבקשה להמתין בתחנה ולא לעזוב, אולם אין לכך ראיה (ניר גונטג', ידיעות). חבל שנרצחה, ככה יכולה הייתה להשתתף בסקר שירות של משטרת פ"ת, ולספר איך התנהגו אליה בתחנה.

מלחמה זה רע, הידעתם?

”מלחמה זה רע, נכון? כולם מסכימים על זה. כמובן שלא אומרים את זה בקול בזמן שהיא מתרחשת, כי כשהתותחים רועמים האופוזיציות שותקות וכו', אבל כשעובר מספיק זמן ממנה, נגיד 68 שנים, אפשר כבר לכווץ עיניים ולהסתכל עליה בזווית יותר ביקורתית. אפשר לתהות על כמה הכרחית היא הייתה, מה למדנו ממנה והאם היה שווה לחייל את מיטב בחורינו רק כדי לגדוע להם את החיים. אפשר לעשות ממנה מיני סדרה מושקעת שתספר לנו סיפורים שלא קראנו בעיתונים, ואפשר לרקוח דרמה טלוויזיונית מרגשת עם אמירה חתרנית, סצינות קורעות לב או דמויות חביבות שמעניין לדעת מה קורה להן . כמה חבל שהפסיפיק כל כך לא כזו".

מה? להסתכל בעין ביקורתית על מלחמת העולם השנייה? היצאתם מדעתכם? יכולהיות שהכותב התכוון למשהו הפוך לגמרי, אבל הוא פשוט נכשל. ואיש (מעורכיו*) לא שם לב. * הסבר: הכותב, אופיר ארצי, הוא העורך החדש של מדור הטלוויזיה של העכבר.

שאריות מחוממות

בהמשך לפרשת יצה/חורב, עליה הרחבתי באצבעות בשבת, המשיך וכתב אתמול רונן ברגמן בעמודי הדעות של ידיעות, שחורב התקשר אליו בשבוע שעבר שוב, וניסה לשכנע אותו שצדק בפרשה. ברגמן נפנף אותו ואמר לו "נסה את השיטות האלו על מישהו אחר", ומתברר שזה מה שעשה חורב – פנה לבן כספית. ברגמן חוזר בקצרה על החלקים מהכתבה, ומסכם:

"החטא (במרכאות) של יצה אינו שונה מאין-ספור פגישות אחרות שבין עיתונאי למרואיין. אין ספק כי לצדו ניתן היה להושיב על ספסל נאשמים גנרלים, אנשי שירות הביטחון, פקידים ממשלתיים ושרים בעבר ובהווה, כולל חורב עצמו, שחשפו בשיחות עם עיתונאים סודות כמוסים ביותר, ביודעם כי החומר יועבר לצנזורה לפני פרסומו. רק שנגדם חורב לא נלחם".

באותו עמוד דעות כתבה גם אורנה אושרי סיכום של דיוני הטוקבקים בשבת פה על יציאתו של פוליקר מהארון:

"ישנם רגעים כאלו בהיסטוריה, שבהם דעה רווחת של אתמול הופכת לשיא הגזענות של היום. בדיוק כמו שלא נעלה היום לדיון, בשם חופש הביטוי, את שאלת זכותן של נשים להצביע בבחירות.... כך עבר זמנו של הדיון בשאלת הלגיטימציה של האופציה החד-מינית".

אתר חדש לאקדמיה ללשון עברית עלה לרשת. בהארץ המודפס שכחו לציין איך קוראים לו או מה כתובתו. מזל שבאתר לפחות צירפו לינק. הנה הוא. למשל כללי התעתיק.

ומשהו חדש לגמרי. אופיר בר-זהר במארקר על הסוד הידוע של תעשיית הטלוויזיה: מרואייני תוכניות הלייף סטייל המשודרות בין 9 ל-11 משלמים אלפי שקלים כדי להיראות על המסך.

תעלומה ביפו

מי שרף את המכוניות של בני הזוג שמואל הספרי וחנה אזולאי, ושל בת הזוג של בנם?

בלוגלנד

ארז וולף על פריצת האקרים טורקיים לרשת הישראלית. איתי שמושקוביץ עושה פולואו בממון, ונותן לו קרדיט. רואים? ככה עובדים. דיזיינר: האם המייל שלכם ברשימת הפרוצים?

מי זאת נטע זר

כתבתי על כך בשבוע שעבר, אבל אולי לא האמנתם וחשבתם ששוב התקשורת מגזימה. הנה הקטע מתועד.

בפעם הבא שמישהו במערכת החינוך ו/או אחרת יהרהר בקול על מזעור שיעורי העברית/ ספרות/ מקורות, הראו לו את הקטע הזה. הנערה, עיתונאית מתלמדת, כוכבת טלוויזיה בהתהוות, בגרה את מערכת החינוך הישראלית לפני שנים מעט, ולא תגידו בעיירת פיתוח חסרת משאבים.

מח' עריכה

הרצל עוזר, מנכ"ל יס ורון אילון, מנכ"ל הוט (המארקר, 12)

בן או בת?

מח' הגהה

לא "תשפטו בעצמכם" (כיתוב עגול, גדול, לשתי תמונות של מובארק, מ-2006 ומאתמול, ידיעות, 5) אלא "שפטו בעצמכם".

חדשות ולווט

הבאג הפוסט הקודם/הפוסט הבא, תוקן.

לפני פיזור

שג'יי לנו לא יתפוס אתכם ברחוב ולא תדעו צום תשעה באב על שום מה, הנה תקציר מנהלים.