נטע זר

כמה חשוב רצח של אישה צעירה בפ"ת * מה מצב בריאותו של מובארק * מלחמה זה רע? * עוד קצת יצה * האקרים טורקים עלינו * רוצים להופיע בטלוויזיה? שלמו
דבורית שרגל |

הכותרות

בשלושה עיתונים הרצח בפ"ת היה מספיק חשוב לשער. בהארץ הוא ממוקם דווקא בע' 12.

קשה להבין את האג'נדה של העיתון: יום אחד נושא "חברתי" או "קרימינלי" מככב בשער בגדול, יום אחר רצח קשה נדחק אחורה. מה המניעים? מה הסיבה? לא יודעת (ערך את העמוד: אביב שמידר).

בכותרות אתמול עוד להט הקרב בין נתניהו לליברמן עם תמונות ענק שלהם מפנים עורף אחד לשני : בשלושת העיתונים, לא בישראל היום.

היום נרגעו הרוחות: בידיעות כותרת גג לא גדולה:

"יורדים מהעץ"

במעריב דווקא כותרת על רוב השער, והיא נראית די מיותרת, שלא לומר ילדותית:

"בכירים בליכוד: נתניהו כבר לא מפחד מליברמן"

בהארץ עוד לא נגמר הסיפור: "נתניהו בעימות נוסף עם השר ליברמן: אכשיל את חוק הגיור"

בישראל היום: "קואליציה במבחן"

במש': נתניהו מודיע שהוא נגד חוק הגיור ולא יתפשר.

ליברמן כנראה לא יפרוש.

מה עניינים עם מובראק

בתמונה במעריב (6-7) עם נתניהו, הוא נראה בסדר גמור.

בידיעות יש שתי תמונות שלו (ע' 5), אחת מאתמול, אחת מלפני ארבע שנים. בתמונה העדכנית הוא נראה כחוש יותר ואפור כשק.

1. יכולהיות שהוא באמת חולה אנוש 2. אנשים מזדקנים, יו נואו, בכל זאת, הנער בן 82 3. נפלאות עיבוד התמונה והצבע.

צעדת הגלעד

הצטמצמה היום לכדי כיתוב תמונה במעריב: בזה אחר זה יצאו השרים מישיבת הממשלה ועברו על פני בני המשפחה המוחים ליד הכנסת, תוך שהם מתעלמים מהם. כך בכיתוב שנידח לע' 18, בו נראית אישה שוכבת על האספלט ומעליה שוטר המתבונן בה.

לעומת זאת, בידיעות, התמונה (ע' 4) אחרת לגמרי, הרבה יותר אופטימית: נועם שליט מצולם עם רונה רמון, וע"פ הטקסט לאוהל המחאה הגיעו אתמול אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר, סמדר הרן, ורמון, ששר התחבורה בישר לה, כך בכיתוב על השליט, ששדה התעופה הבינ"ל שליד אילת ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון.

רצח ברחוב ההגנה

צעירה בת 20 התלוננה במשטרת פ"ת על איומים מצד בן זוגה. משעזבה את התחנה, נרצחה.

השוטרים טוענים שהתבקשה להמתין בתחנה ולא לעזוב, אולם אין לכך ראיה (ניר גונטג', ידיעות).

חבל שנרצחה, ככה יכולה הייתה להשתתף בסקר שירות של משטרת פ"ת, ולספר איך התנהגו אליה בתחנה.

מלחמה זה רע, הידעתם?

”מלחמה זה רע, נכון? כולם מסכימים על זה. כמובן שלא אומרים את זה בקול בזמן שהיא מתרחשת, כי כשהתותחים רועמים האופוזיציות שותקות וכו', אבל כשעובר מספיק זמן ממנה, נגיד 68 שנים, אפשר כבר לכווץ עיניים ולהסתכל עליה בזווית יותר ביקורתית. אפשר לתהות על כמה הכרחית היא הייתה, מה למדנו ממנה והאם היה שווה לחייל את מיטב בחורינו רק כדי לגדוע להם את החיים. אפשר לעשות ממנה מיני סדרה מושקעת שתספר לנו סיפורים שלא קראנו בעיתונים, ואפשר לרקוח דרמה טלוויזיונית מרגשת עם אמירה חתרנית, סצינות קורעות לב או דמויות חביבות שמעניין לדעת מה קורה להן . כמה חבל שהפסיפיק כל כך לא כזו".

מה? להסתכל בעין ביקורתית על מלחמת העולם השנייה? היצאתם מדעתכם?

יכולהיות שהכותב התכוון למשהו הפוך לגמרי, אבל הוא פשוט נכשל. ואיש (מעורכיו*) לא שם לב.

* הסבר: הכותב, אופיר ארצי, הוא העורך החדש של מדור הטלוויזיה של העכבר.

שאריות מחוממות

בהמשך לפרשת יצה/חורב, עליה הרחבתי באצבעות בשבת,

המשיך וכתב אתמול רונן ברגמן בעמודי הדעות של ידיעות, שחורב התקשר אליו בשבוע שעבר שוב, וניסה לשכנע אותו שצדק בפרשה. ברגמן נפנף אותו ואמר לו "נסה את השיטות האלו על מישהו אחר", ומתברר שזה מה שעשה חורב – פנה לבן כספית.

ברגמן חוזר בקצרה על החלקים מהכתבה, ומסכם:

"החטא (במרכאות) של יצה אינו שונה מאין-ספור פגישות אחרות שבין עיתונאי למרואיין. אין ספק כי לצדו ניתן היה להושיב על ספסל נאשמים גנרלים, אנשי שירות הביטחון, פקידים ממשלתיים ושרים בעבר ובהווה, כולל חורב עצמו, שחשפו בשיחות עם עיתונאים סודות כמוסים ביותר, ביודעם כי החומר יועבר לצנזורה לפני פרסומו. רק שנגדם חורב לא נלחם".

באותו עמוד דעות כתבה גם אורנה אושרי סיכום של דיוני הטוקבקים בשבת פה על יציאתו של פוליקר מהארון:

"ישנם רגעים כאלו בהיסטוריה, שבהם דעה רווחת של אתמול הופכת לשיא הגזענות של היום. בדיוק כמו שלא נעלה היום לדיון, בשם חופש הביטוי, את שאלת זכותן של נשים להצביע בבחירות.... כך עבר זמנו של הדיון בשאלת הלגיטימציה של האופציה החד-מינית".

אתר חדש לאקדמיה ללשון עברית עלה לרשת.

בהארץ המודפס שכחו לציין איך קוראים לו או מה כתובתו.

מזל שבאתר לפחות צירפו לינק.

הנה הוא.

למשל כללי התעתיק.

ומשהו חדש לגמרי. אופיר בר-זהר במארקר על הסוד הידוע של תעשיית הטלוויזיה: מרואייני תוכניות הלייף סטייל המשודרות בין 9 ל-11 משלמים אלפי שקלים כדי להיראות על המסך.

תעלומה ביפו

מי שרף את המכוניות של בני הזוג שמואל הספרי וחנה אזולאי, ושל בת הזוג של בנם?

בלוגלנד

ארז וולף על פריצת האקרים טורקיים לרשת הישראלית.

איתי שמושקוביץ עושה פולואו בממון, ונותן לו קרדיט.

רואים? ככה עובדים.

דיזיינר: האם המייל שלכם ברשימת הפרוצים?

מי זאת נטע זר

כתבתי על כך בשבוע שעבר, אבל אולי לא האמנתם וחשבתם ששוב התקשורת מגזימה. הנה הקטע מתועד.

בפעם הבא שמישהו במערכת החינוך ו/או אחרת יהרהר בקול על מזעור שיעורי העברית/ ספרות/ מקורות, הראו לו את הקטע הזה. הנערה, עיתונאית מתלמדת, כוכבת טלוויזיה בהתהוות, בגרה את מערכת החינוך הישראלית לפני שנים מעט, ולא תגידו בעיירת פיתוח חסרת משאבים.

מח' עריכה

הרצל עוזר, מנכ"ל יס ורון אילון, מנכ"ל הוט (המארקר, 12)

בן או בת?

מח' הגהה

לא "תשפטו בעצמכם" (כיתוב עגול, גדול, לשתי תמונות של מובארק, מ-2006 ומאתמול, ידיעות, 5)

אלא "שפטו בעצמכם".

חדשות ולווט

הבאג הפוסט הקודם/הפוסט הבא, תוקן.

לפני פיזור

שג'יי לנו לא יתפוס אתכם ברחוב ולא תדעו צום תשעה באב על שום מה, הנה תקציר מנהלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל