דירוג יפעת: יהושע TBWA צומח, ראובני פרידן ו-JWT צונחים, במקאן לא מביטים לאחור; והסלולר? מחוץ ל-10 הגדולים
החציון הראשון של שנת 2010 נמצא מאחרינו וזה הרגע לסיכומים. מי הם משרדי הפרסום שהגדילו את כוחם, מי נחלשו ומי הם המותגים שניערו סופית את אבק המיתון ובולטים בהוצאה לפרסום.
יפעת בקרת פרסום מקבוצת 'יפעת', מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים בשקלים לסיכום המחצית הראשונה של 2010.
הסלולר מתכווץ, הבנקים מתחרים ומגדילים תקציבים
רשתות השיווק שומרות על כוחן בראש טבלת קטגוריית הפרסום; הבנקים הופכים להיות תחרותיים ומגדילים תקציב פרסום בכ-24%, קטגוריית הסלולר מצמצמת שליש מההוצאה לפרסום, רשתות האופנה המקומיות מגדילות את תקציב הפרסום בכ-60% עקב כניסת רשתות בינלאומיות ואילו קטגוריית המזגנים מתקררת ואינה נכנסת ל-20 הגדולים.
קטגוריית רשתות השיווק ממשיכה להיות הבולטת בחציון ולהוביל בראש הטבלה עם גידול של 10% בהוצאות הפרסום. המפרסמים הגדולים בקטגוריה היו סופר-פארם ושופרסל שהגדילו את תקציב הפרסום שלהם ב-15% ובמקום השלישי, קו-אופ הריבוע הכחול שהקטינה את תקציב הפרסום שלה בכ-12%. סופר-פארם בלטה באמצעות באומן בר ריבנאי עם 'סאמר-סייל' ו'ביוטי סיטי' שכללו אלפי מוצרים במבצע ואף השיקה לאחרונה את 'סאמר-דאנס' בכיכובו של הרקדן עידו תדמור.
נציין כי סופר-פארם היא המפרסמת השנייה בגודלה בישראל החציון עם פער יחסית קטן מקבוצת שטראוס המובילה את טבלת המפרסמים. שופרסל דיל ומגה בול מנהלות ביניהם בחציון זה מלחמת חורמה ומעלות קמפיינים הכוללים השוואת מחירים בסניפי הפריפריה השונים. מגה בול משתמשת בפרזנטור אברי גלעד השולח קונות לבדוק סלי קנייה זהים ואילו שופרסל דיל מגבה את פרסומותיה ל'כסף שלך שווה יותר' בסקרים וציטוט מתוך כתבות עיתונות השוואתיות שהתפרסמו.
המשביר החדש לצרכן הממוקם רביעי בקטגוריית רשתות השיווק מאמץ החציון את 'משפחת איצקוביץ' מהסדרה רמזור כפרזנטורים ומגדיל ב-8% את תקציב הפרסום שלו. ניו-פארם הממוקמת חמישית בקטגוריה עם גידול של כ-30% בתקציב הפרסום, נכנסת באמצעות מקאן אריקסון חזק לעולמות ההארד סייל אך עדיין קטנה משמעותית בתקציב הפרסום שלה, מהמתחרה סופר פארם.
קבוצת פובליסיס מובילה בקטגוריית הרכב עם מותג שברולט
קטגוריית הרכב הפרטי עולה אל המקום השני החציון, כאשר המותג המוביל הוא שברולט המפרסמים בעיקר את דגם קרוז והמאליבו באמצעות פובליסיס/גלר נסיס.
טויוטה ממוקמת במקום השני עם פרסום בולט לקורולה החדשה באמצעות יהושע TBWA ואילו רנו ממוקמת במקום השלישי תחת הסלוגן שיעמוד למבחן 'לא רואה מוסך'. רנו מפרסמים באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב בכיכובו של הפרזנטור עידו רוזנבלום מ'מונית הכסף', מפרסמים באופן לא שגרתי 'בישראלית' בגובה העיניים ומבליטים את תכונות ויתרונות הרכב, ולא משתמשים בפרסומות המיובאות מחו"ל.
רשתות החשמל ממוקמות במקום השלישי עם גידול של כ-25% שחלק גדול ממנו נובע מהמונדיאל. החציון היה ללא ספק מוקדש לפרסום מכשירי טלוויזיה עם סיילים רבים של א.ל.מ שהוביל את הפרסום בקטגוריה באמצעות רגב קויצקי, מחסני חשמל, שקם אלקטריק עם חגיגת שידרוגים באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי, BIG BOX עם 'מבצעים כובשים למונדיאל' באמצעות פובליסיס/גלר נסיס ועולם הקולנוע עם 'חגיגת מונדיאל' באמצעות פרסום אברהם.
קטגורייה הבנקים שהפכה להיות תחרותית במיוחד בשנה האחרונה מראה גידול כ-24%. בנק דיסקונט דומיננטי מאוד החציון עם מהלך "מפתח דיסקונט" באמצעות יהושע TBWA שגורם לו להכפיל פי 9! את תקציב הפרסום שלו לעומת חציון ראשון אשתקד. בנק לאומי ממוקד במקום השני בקטגוריה באמצעות מקאן אריקסון עם לאומי DIGITAL.
במקום השלישי בקטגוריה ממוקם בנק המזרחי טפחות אשר המשיך לפרסם באמצעות 'דביר' את קמפיין המעבר בין הבנקים ואת מסלול LIVE , שילוב בין טכנולוגיה לבין בנקאי אישי.
קטגוריית הסלולר הממוקמת באופן מסורתי במקום השני, חולקת עם הבנקים החציון את המקום הרביעי בטבלה תוך כדי שהיא מפחיתה בשליש את הוצאות הפרסום שלה. באופן תקדימי אף חברת סלולר אינה נכנסת לטבלת עשרת המפרסמים הגדולים.
H&M וגאפ הבינלאומיות מזעזעות את קטגוריית הביגוד עם כניסתן לישראל וגורמת למפרסמים המקומיים להגדיל בכ-60% את תקציב הפרסום שלהם. אופנת קסטרו היא המפרסמת הגדולה בקטגוריה באמצעות ראובני פרידן עם קמפיין ויזואלי מרשים תחת הסלוגן WE ARE THE PEOPLE OF THE CITY/
המפרסמת הגדולה בישראל - עדיין שטראוס
קבוצת שטראוס ממשיכה להיות המפרסמת הגדולה בישראל למרות שלא הגדילה את תקציב הפרסום שלה החציון. שטראוס בולטת עם קמפיין דנונה באמצעות שלמור אבנון עמיחי ובכיכובם של ה-VOCA PEOPLE. מותגים נוספים שמפרסמת שטראוס הם תפוצ'יפס, מגנום גולד, מסטיק מאסט אקסטרה-ג'וסי. סופר פארם במקום השני עם הוצאה לפרסום של כמעט 53 מיליון שקלים.
קבוצת אסם ופרוקטר אנד גמבל ממוקמת במקום השלישי והרביעי בהתאמה כאשר כל אחת מהן מכפילה את תקציב הפרסום שלה החציון. אסם מפרסמת את דגני הבוקר של נסטלה פיטנס בכיכובה של ענת הראל וליטל שוורץ ואת נס קפה טסטר צ'וייס באמצעות מקאן אריקסון.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "המפרסם הצומח ביותר החציון הוא בנק דיסקונט שיוצא במהלך "מפתח דיסקונט" באמצעות יהושע TBWA. המהלך הפרסומי המאסיבי של המסלול החדש והיחודי הינו חוצה מדיות ומגובה בהשקעה פרסומית של כ-25 מיליון שקל".
גם HOT נמצא בין המפרסמים הבולטים החציון באמצעות קמפיין 'הבורר' המציג את מסלול הטריפל של החברה. הקמפיין שנוצר על ידי באומן בר ריבנאי, קיבל חשיפה תקשורתית גבוהה במדיה החברתית והיה נושא לשיחות רבות ברשת".
מותגים: סופר פארם מוביל; yes צומחת ב-12%
סופר-פארם ממשיך להיות המותג המוביל גם בחציון ראשון 2010 עם פרסום שלל מבצעים ממותגים בכל המדיות.
yes ממוקמת במקום השני עם גידול של כ-12% בהוצאה לפרסום. שני המהלכים הפרסומיים הבולטים של החברה היו סדרות חורף 2010 ו-yes MAX TOTAL באמצעות מקאן אריקסון.
פלאפון שהשיקה רשת חדשה בחציון המקביל אשתקד, מפחיתה באופן טבעי החציון את הוצאות הפרסום שלה ב-30% ובולטת עם HIGH SPEED GSM+, עד 15 מגה באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי.
יעקובי מוסיף: "מותגי הסלולר שבחציון הראשון של 2009 היו ממוקמים במקום 2-4, מפוזרים בעשירייה הראשונה ואינם מרכזים עוצמה פרסומית כבעבר. פלאפון שהשיקה רשת חדשה ב-2009 מנמיכה ווליום פרסומי השנה, פרטנר עדיין מתייצבת לאחר החלפת הבעלים וסלקום כנראה מיישרת קו עם הוצאות הפרסום הקטנות של שני המתחרים".
דירוג המשרדים: יהושע TBWA צומח ב-70%, ראובני פרידן ו-JWT צונחים
מקאן אריקסון ממשיך להוביל את הטבלה ואף מראה גידול מרשים של כ-20% בזכות התחלת העבודה עם שירותי בריאות כללית, השקת קו המוצרים החדש של תנובה, השקת ה-VOD של yes, הגידול בתקציב הפרסום של מוצרי נסטלה ועוד.
אדלר חומסקי ממוקם במקום השני עם קיטון של כ-11% בתקציב הפרסום. המשרד שהשיק בחציון הראשון של 2009 את הרשת החדשה של פלאפון, הלוטו החדש, טורנדו אינוורטר ועוד, אינו מצליח להגיע החציון לאותו מחזור פעילות, אך שומר על המקום השני המכובד בטבלה.
באומן בר ריבנאי ממוקם במקום השלישי עם גידול מרשים של כ-29% עקב פעילות אינטנסיבית עם סופר-פארם, HOT, פלאפון, בנק לאומי למשכנתאות ועוד.
20 המשרדים המובילים בארץ - החציון הראשון של 2010
נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "מקאן אריקסון חוזר לצמיחה דו ספרתית מרשימה, אדלר חומסקי וורשבסקי חווה "תיקון" לאחר חציון ראשון פנומנלי בניגוד למגמה בשנת 2009, ואילו באומן בר ריבנאי מציג חציון קריאטיבי ומסחרי מרשים".
שלמור אבנון עמיחי שזכה לאחרונה בפרסים רבים בקאן היוקרתי, ממוקם במקום הרביעי עם גידול של כ-7% ובולט עם השקת אתר ההטבות של ישראכרט, קמפיינים משעשעים לביטוח ישיר בכיכובם של זמרי פנתאון ישראלים ועוד. גיתם סוגר את החמישייה עם גידול של 15% ושיפור דרמטי ביכולות האינטרנט של המשרד שהוטמעו לפני כשנתיים בפעילותו הכללית, במיוחד בפעילות עם שופרסל, HP ו-013.
יהושע TBWA מתברג במקום השישי עם גידול חסר תקדים ביחס למשרדי עשירייה של כמעט 70%. יהושע גדל בזכות 'מפתח דיסקונט', גבינה לבנה של מולר, קבלת תקציב טרה, ביטוח הבריאות והמשכנתא של מגדל, טויוטה קורולה החדשה ועוד.
גלר נסיס פובליסיס המאוחד מוצג לראשונה בחציון פעילות מלא ומתמקם במקום השביעי המכובד עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-100 מליון שקל.
את הטבלה סוגרים ראובני פרידן ו-JWT עם קיטון של כ-17% בתקציב הפרסום שלהם.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
