שיעור האבטלה ביפן עלה באופן לא צפוי
שיעור האבטלה ביפן עלה באופן לא צפוי ל- 5.2% בחודש מאי ומשקי הבית חתכו בהוצאות שלהם זה החודש השני ברציפות, הוכחה לכך שהוצאות הצרכנים הן חלשות מידי בשביל להוביל את ההתאוששות הכלכלית במדינה. הוצאות הצרכנים בעתיד יהיו תלויות במצב בשוק העבודה, כלומר בשיפור במספר המשרות הפנויות ובשאלה האם ההכנסות הן מספיקות כדי לפצות על הירידה בתמריצים של הממשלה. המכירות הקמעונאיות ירדו הכי הרבה בחמשת השנים האחרונות מחודש אפריל למאי, כאשר הצרכנים קיצצו בקניית מכוניות ומוצרים נוספים שהיו קשורים לתמריצים של הממשלה. ממשלת יפן רצתה להילחם בחובות הריבוניים שלה בעזרת קיצוצים, אבל הנתונים מראים שאולי ממשלת יפן נסוגה מוקדם מידי מתוכניות התמריצים.
אישורי המשכנתאות בבריטניה עלו לשיא של ארבעה חודשים
אישורי המשכנתאות עלו לשיא של ארבעה חודשים בחודש אפריל, כאשר מזג אוויר חם יותר והסיום של מס רכישה על בתים שנרכשו בפעם הראשונה על ידי הקונים העלו את הדרישות. "העליות באישורי המשכנתאות ב- 12 החודשים האחרונים היו חזקות והן בחלקן מונעות על ידי הריבית האולטרה נמוכה" אומר הכלכלן פטר דיקסון בראיון טלפוני לחדשות בלומברג "אישורי המשכנתאות יכולים לעלות עוד קצת ב- 12 החודשים הבאים, אבל אני לא מצפה שהשוק יעוף". למרות העליות מספר אישורי המשכנתאות עדיין נמוך מהממוצע בששת החודשים הקודמים, והוא חצי ממה שהיה בעליות החזקות בשוק הנדל"ן בשנת 2007. התוכניות החדשות של הממשל לקצץ בהוצאות כבר השנה יכולות לפגוע ואפילו להחמיר את מצב שוק הנדל"ן.
"העולם עומד בפני שפל כלכלי נוסף" טוען פול קרוגמן
חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, טוען כי העולם ניצב בפניי שפל כלכלי נוסף כתוצאה מהקיצוצים הנרחבים שהממשלות מבצעות מתוך מטרה להוריד את הגירעונות שלהן. פול קרוגמן משווה בין המצב הנוכחי לבין המיתון הארוך במאה ה- 19 והשפל הכלכלי במאה ה- 20 וטוען שלמרות שמדובר היה בתקופות של שיפור, השיפור לא הספיק והיו נסיגות בצמיחה הכלכלית.
קרוגמן חושש שהעולם נמצא בשלבים ראשונים של שפל כלכלי נוסף שיכול להיות ארוך וגדול יותר מהשפל הכלכלי הגדול בשנת 1929. קרוגמן טוען שהחשש של הממשלות מאינפלציה הוא מוטעה כי האיום האמיתי הניצב היום בפניי המדינות הוא איום הדפלציה שנגרם גם כתוצאה מכך שהמדינות עסוקות בהקטנת הגירעונות במקום להמשיך ולקדם את ההתאוששות.
אובמה אמר שארה"ב מצפה לעלייה במטבע של סין
הנשיא ברק אובמה אמר ביום ראשון שארה"ב מצפה שהערך של המטבע של סין יעלה בצורה משמעותית. הנשיא התחייב לעקוב מקרוב במשך החודשים הבאים כיצד סין מתמודדת עם ההתחייבות שלה, לאפשר גמישות גדולה יותר במטבע שלה. הערה של אובמה בוועידה של קבוצת עשרים האומות התעשייתיות והמתפתחות, הגיעה בעקבות הביקורת על המדיניות של סין בנוגע למטבע שלה, אשר יכולה להוות איום על השווקים הפיננסים. ערכו של היואן מהווה מחלוקת רצינית בין סין לבין ארה"ב, התעשיינים בארה"ב מתלוננים שיואן נמוך נותן ליצואנים של סין יתרון לא הוגן כי הוא שומר על מחירי הסחורות שיוצרו בסין נמוכים באופן משמעותי. אמנם לפניי הוועידה בקנדה סין הבטיחה לאפשר גמישות במטבע שלה, אבל במהלך הועידה בכירים בסין אמרו שהם לא ייכנעו ללחץ מבחוץ לאפשר למטבע היואן לעלות במהירות גדולה יותר.
הנתונים החשובים שיתפרסמו היום:
בשעה 17:00 בארה"ב - מדד אמון הצרכנים
את הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים ניתן לראות בסקירה השבועית של כלל פורקס.
פאונד/דולר
ביום שני צמד הפאונד/דולר המשיך במהלך העליות שלו ומהנמוך במחיר 1.5014 הצמד הגיע עד לגבוה במחיר 1.5126, מהלך העליות היה במומנטום נמוך מאוד ונראה שהמהלך של הימים האחרונים בצמד הגיע לידי מיצוי. בטווח הארוך ניתן לראות שהצמד הגיע לתיקון של 38.2% ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך ה- 19.1 והסתיים ב- 19.5. למרות העייפות בצמד אין שינוי בתחזית וישנה אפשרות להמשך עליות כל עוד התמיכה במחיר 1.4855 לא נפגעה, היעד הבא של הצמד יכול להיות 1.5240. מצד שני אם הצמד יגיע מתחת לתמיכה הזמנית במחיר 1.4855 המגמה תהפוך לניטרלית עם אפשרות לנסיגה.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות אחת לשנייה והמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה. על פי ניתוח טכני המגמה המיידית בצמד היא שורית עם צפי להמשך העליות באירופה. הצפי שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה מעל למחיר 1.5149. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.4855.
תמיכה 3: 1.4927
תמיכה 2: 1.4971
תמיכה 1: 1.5038
התנגדות1: 1.5149
התנגדות 2: 1.5193
התנגדות 3: 1.5260
אירו/דולר
ביום שני צמד האירו/דולר נכשל בפריצה מעל ההתנגדות באזור מחיר 1.2395 שהיא גם הקו העליון של הדשדוש שהתחיל בתאריך ה- 24.6. הצמד ירד מהקו העליון של הדשדוש עד לקו התחתון שלו באזור מחיר 1.2262. נכון לכתיבת סקירה זו, הצמד עדיין כלוא בתוך הדשדוש, אבל נראה שהוא מפעיל לחץ כלפי מטה. הצמד נמצא באזור תיקון של 38.2% ממהלך העליות שהתחיל ב- 7.6 והסתיים בתאריך ה- 21.6. פריצה מתחת למחיר 1.2209 תאשר באופן ודאי שהמגמה הפכה לדובית ואילו מצד שני פריצה מעל ההתנגדות במחיר של 1.2395 תוכל להוביל למהלך של עליות עד למחיר של 1.2569 ומעל.
רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה אבל קרוב מאוד לניטרלי.
על פי ניתוח טכני בגרף שעה המגמה המיידית היא ניטרלית וכדאי להמתין למהלך ברור בצמד לפניי כניסה לעסקה.
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה זהירה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.2400. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.2209.
תמיכה 3: 1.2103
תמיכה 2: 1.2184
תמיכה 1: 1.2235
התנגדות 1: 1.2367
התנגדות 2: 1.2448
התנגדות 3: 1.2499
דולר/שקל
צמד הדולר/שקל המשיך גם אתמול להתחזק, אבל מהלך ההתחזקות שלו היה חלש יחסית והצמד הגיע רק עד לגבוה במחיר 3.8860 לפניי שהוא נחלש מעט עד לנמוך במחיר 3.8643, מהלך העליות בצמד מצביע על כך שהמגמה היא עדיין שורית וניתן לצפות אולי היום לניסיון פריצה מעל ההתנגדות במחיר 3.8900.
רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה. המגמה הנוכחית על פי גרף שעה היא שורית עם צפי להמשך העליות.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קניה בסגירה ודאית מעל 3.8900. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה מתחת למחיר 3.8300.
תמיכה 3: 3.8300
תמיכה 2: 3.8400
תמיכה 1: 3.8500
התנגדות 1: 3.8800
התנגדות 2: 3.8900
התנגדות 3: 3.9000
* החדשות הכלכליות מתורגמות מאתרי החדשות בלומברג, ניו-יורק טיימס ורויטרס.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.27% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
