הבורסה בת"א המשיכה לטפס: ת"א 75 זינק 1.9%, טאואר וישראמקו עלו מעל ל-5%

ישראמקו צפוייה לדווח בקרוב על תגלית מסחרית ב'שמשון'. אפריקה הוסיפה 6%. אלביט הדמיה טיפסה 4.6% לאחר שגמידה-סל נכנסה למסלול המהיר ב-FDA. ביוליין צנחה 9% לאחר הזינוק אמש

הבורסה בתל אביב סגרה יום שלישי ברציפות של עליות שערים, ברקע להודעת סין מסוף השבוע על ניוד היואן. גם נתונים פחות טובים בשוק המקומי, לא הצליחו להאפיל על הסנטימנט החיובי שהגיע משוקי חו"ל. עם סגירת המסחר בתל אביב, החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט רשמו עליות של 1.5% בחוזה על מדד ה-S&P 500.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף הוסיף 0.56% לרמה של 1,132 נקודות. מדד ת"א 75 עלה 1.86% ואילו מדד הבנקים טיפס ב-0.47%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.775 מיליארד שקל.

בשוק המניות, בלטו מניית כיל עם טיפוס של 1.9% במחזור הגבוה בבורסה. ישראמקו יהש סיימה בזינוק של 5.6%. ל-Bizportal נודע כי החברה צפויה לפרסם בימים הקרובים כי תוצאות הסקרים הססמיים התלת מימדיים מלמדים על תגלית מסחרית של גז טבעי. בלעדי ל-Bizportal: ישראמקו צפויה לדווח על תגלית מסחרית ברישיון שמשון

עוד בלטו: טאואר עם עלייה של 5.7%, אפריקה עם טיפוס של 6.1%, מודיעין יהש עם עלייה של 8.3%, זרח יהש שהוסיפה 7% ונפטא שהתחזקה ב-7.4%. נקסט ג'ן הוסיפה 9.2%, אידיבי אחזקות עלתה ב-7%. מנגד, ביוליין איבדה 9% לאחר הזינוק אתמול, לפידות חלץ יהש ירדה ב-7.5% לאחר שהודיעה על כוונות ההננפקה ופרטנר שירדה ב-1%.

אכזבה מנתוני המאקרו

העליות היום הגיעו למרות נתוני מאקרו בעייתי שפורסמו. לראשונה מזה כחצי שנה מדד מנהלי הרכש צנח בחודש מאי ומצביע על התכווצות הצמיחה. המדד רשם ירידה חדה של 11.1% וירד לרמה של 48.1% מרמה של 59.2% בחודש הקודם. רמה נמוכה מ-50%, מעידה על ציפיות להתכווצות בפעילות התעשייתית. לראשונה מזה כמעט שנה: מדד מנהלי הרכש צנח במאי ומצביע על התכווצות הצמיחה

בנוסף, היום פורסם כי שיעור הבלתי מועסקים נותר ללא שינוי בחודש אפריל בשיעור של 6.9%, זאת לאחר 9 חודשים רצופים בו ירד הנתון בחודש עקבי מאז השיא בחודש יוני 2009. לאחר 9 חודשי ירידה עקבית: שיעור בלתי המועסקים נותר בחודש אפריל ללא שינוי

בברקליס קפיטל מעריכים כי בשל מדד מנהלי הרכש המאכזב, בנק ישראל ידחה את העלאת שיעור הריבית, העומד כעת על 1.5%. לפי ההערכה, אנחנו צפויים לראות את ההעלאה הבאה רק במהלך הרבעון הרביעי של השנה. רע למשק - טוב לבורסה? "הנתון יביא לדחיית העלאת הריבית עד לסוף השנה"

עליות באירופה, זינוקים באסיה

בשוקי אסיה נרשמה הבוקר מגמה חיובית, זאת על רקע החלטת הממשל בסין לבטל את הצמדת היואן המקומי לדולר האמריקני. על פי הערכות, הצעד שבו נוקטת הממשלה צפוי להגדיל את הביקוש של הצרכנים הסיניים למוצרי צריכה. בורסת שנחאי טיפסה ב-2.9%, הניקיי התחזק ב-2.4% ומדד ההאנג סנג זינק במעל ל-3%. לכתבה המלאה: סקירת אסיה בהרחבה

בורסות אירופה רושמות כעת עליות שערים. מדד הפוטסי עולה 0.93% בלונדון, מדד הקאק מוסיף 1.43% בפריז ואילו מדד הדאקס מזנק 1.16% בפרנקפורט.

סקטור הביומד

חברת ביוליין נסחרה ירידה חדה, זאת לאחר זינוק של 6.4% שרשמה מניית החברה אתמול. אתמול דיווחה החברה כי חתמה על עסקה למסחור תרופה לסכיזופרניה עם חברת התרופות האמריקנית סייפרס. במסגרת ההסכם תקבל ביוליין 30 מיליון דולר בעת השלמת העסקה וסכום פוטנציאלי נוסף של עד 335 מיליון דולר, ותמלוגים בשיעור של 12%-18% מהמכירות. לכתבה המלאה: עסקת ענק לביוליין

די מדיקל נסחרה ברקע להודעת החברה מאתמול על הוספת תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לתשקיף החברה בבורסת הנאסד"ק. הודעה זו, הגם שהיא די צפויה עבור המשקיעים משמעותה שהחברה מתקדמת לקראת ההנפקה. ברגע שהחברה תקבל אישור מרשות ני"ע האמריקנית (SEC), היא תצא לרוד-שואו בארה"ב ולאחר מכן תבצע את ההנפקה.לכתבה המלאה: ההנפקה מתקרבת

חברת אקסלנז דיווחה כי חתמה על הסכמי הפצה בארה"ב. החברה דיווחה כי הגיעה להסכמי הפצה לא בלעדיים בתחום מוצרי אבחון חיידק ה-H.Pylori. החברה צופה תחילת מכירות כבר ברבעון הקרוב. בנוסף, ציינה . מניית החברה בלטה בעליה של 30%. החברה כי היא מצפה "להזמנות גדלות והולכות, מכירות משמעותיות בשנת 2011"

מכירות גלולת "היום שאחרי" של טבע, Plan B, המוכרת בישראל תחת השם "פוסטינור", נמצאות תחת איום לאחר שועדה מייעצת של ה-FDA המליצה לאשר גלולה חדשה של חברה מתחרה, אותה ניתן לקחת עד 5 ימים לאחר קיום מגע מיני, יומיים יותר מאשר הגלולה של טבע. איום נוסף על טבע: גלולת "יום שאחרי" מתחרה צפויה לקבל אישור FDA

מניות במרכז

חברת טאואר טיפסה לאחר שדיווחה על חוזה עם חברת קנסטה מקליפורניה לייצור שבבי תלת מימד. היקף העסקה מוערך ב-200 עד 200 מיליון דולר. חוזה משמעותי לטאואר: תייצר באופן בלעדי שבבי תלת ממד עבור חברת קנסטה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040


אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.