תראו מי העמיסה פופקורן בפרמיירה של 'סטריטדאנס d3'

Totali מדווחת על אבק הכוכבים מהקרנת סרט הריקודים החדש. ורדה רזיאל ז'קונט פרשה באמצע, גיא לובילצ'יק הציג את החדשה שלו והכוריאוגרף קלוד דדיה ניסה להזכיר לכולם שגם הוא רקדן
טלי דהאן מזרחי |

רבים מהסלבס, ולאו דווקא אלו שיודעים לרקוד, עזבו אמש את מסך הטלוויזיה הפרטי לטובת הפרמיירה החגיגית לסרט 'סטריטדאנס d3' בחסות חברת הטיפוח לנשים 'גרנייה'.

מי הגיע

ורדה רזיאל ז'קונט, הפסיכולוגית שמייעצת מידי יום מזה למעלה מעשר שנים ברדיו ללא הפסקה, הגיעה למקום ביחד עם חברתה. דקות אחדות לאחר תחילה ההקרנה, קמה ממקומה, עשתה אחורה ופנה ונעלמה מהמקום.

גיא לובילצ'יק הופיע בכניסה מרשימה עם זוגתו החדשה, הדוגמנית טל ברקוביץ שבמקרה נמצאת באותה הסוכנות של זה האחרון.

אסתי זקהיים נורא התלהבה ממוצרי הטיפוח ולא פספסה התנסות בהיצע הדאודורנטים הנרחב.

הדוגמנית חן שילוני הגיעה עם תמי טסקר. לפני שזו נכנסה לאולם העמיסה לעצמה קרטון פופקורן ענק, אחד מהצלמים קלט אותה בולסת וטרח להנציח את הרגע . חן לא ממש אהבה את זה (בלשון המעטה) וסחה לו: "אתה לא יכול לצלם אותי זוללת, אני דוגמנית" ולא שזה עזר לה.

קלוד דדיה, השופט במיל' מ'נולד לרקוד', לקח את הקולגה שלו אתי פולישוק וביחד הראו לכולם מול המצלמות כמה פוזות של רקדנים.

עוד הגיעו, דנה ספקטור ואיציק כהן, זה שלמד לרקוד .

ורדה, שלום - למה פרשת באמצע?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.