על חברה שהחוב שלה פחות מסוכן ממה שנדמה

מעיין פז מנתח את חברת אורכית והאם ההשקעה באיגרות החוב שלה כדאית
מעיין פז |

אורכית תקשורת היא חברה שמלהיבה ומתסכלת את המשקיעים גם יחד כבר שנים מספר. החברה מפתחת ומשווקת מתגים (סוויצ'ים - Switches) שמטרתם לאפשר תעבורת רשת גדולה יותר במרכזיות של חברות הטלקום השונות.

לאחר מספר שנים של פיתוח המתגים (אורכית למעשה החלה כחלוצת ה-ADSL ויצאה מהתחום בעור שיניה בתחילת שנות ה-2000) הצליחה חברת הבת בבעלות מלאה קוריג'נט (Corrigent) לזכות בלקוח משמעותי ראשון, ענקית הסלולר היפנית KDDI.

ואכן החוזה עבד כהלכה וסיפק לחברה הכנסות בהיקף מצטבר, עד היום, של כ-200 מיליון דולר, מהם כ-165 מיליון דולר בשנים 2005 ו-2006 בלבד. הכנסות אלה יצרו לה רווחיות נאה של 27.5 מיליון דולר באותן שנתיים.מאז מנסה אורכית, לרוב בהצלחה חלקית, לרכוב על גל ההצלחה הראשוני עם KDDI ולהפוך מ"חברה של לקוח אחד" לשחקנית נישה משמעותית בשוק.

הסיבות להצלחה החלקית מגוונות מאוד ונעות בין חברות שעמדו להתקשר עמה בחוזה של עשרות מיליונים ונרכשו רגע לפני החתימה, ובין להטלת האשם במשבר הכלכלי (שכן המערכות של אורכית הן השקעות הונית - CAPEX - הוצאות אלו נפגעות מאוד בעת משבר כלכלי).

מאידך, ראוי לציין כי החברה נהנית מהפריחה בתעבורת הנתונים העולמית (אפקט ה-IPHONE) וסביר להניח שככל שהלחץ על מרכזי התקשורת של חברות הטלקום הגדולות יגבר כך תזכה החברה לחוזים חדשים והזמנות גדולות יותר מלקוחותיה הקיימים (החברה מדווחת על כ-15 לקוחות).

אז למה בעצם החוב של החברה - אג"ח להמרה א' מוגדר על ידי כהרבה פחות מסוכן ממה שנדמה?

נבחן ראשית את הנתונים הגולמיים של אג"ח זה:

החברה הנפיקה 107 מיליון ערך נקוב אג"ח במרץ 2007 למוסדיים בלבד. החוב נרשם למסחר לפי תשקיף באוגוסט אותה שנה. יצוין כי מאז רכשה החברה בחזרה כ-26 מיליון ע.נ. וכעת מצויים במחזור רק כ-81 מיליון ע.נ. אג"ח.

האג"ח משלם קופון של 6% צמוד למדד בשני תשלומים חצי שנתיים ומשלם את מלוא הקרן במרץ 2017.

לפיכך במחירו הנוכחי לאג"ח תשואה לפדיון של כ-12% במח"מ של 5.38.

מכיוון שהאג"ח המיר למניות החברה קיימת אפשרות תיאורטית להמרה של 6300 ע.נ. למניה אחת, פרמיה להמרה של כ-376% (רחוק מאוד מהכסף).

בנוסף, לאור הבנת הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה את הסיכונים הגלומים בפעילות החברה הוכנס בתשקיף סעיף מיוחד המאפשר למשקיעים לבחור לפדות את מלוא החוב במרץ 2012 לפי 1 שקל נקוב לכל 100 ע.נ. אג"ח (תוך כדי ויתור על ההצמדה).

בחישוב פשוט, ובמחירו הנוכחי של האג"ח, עולה שהתשואה השנתית עד מרץ 2012 היא כ-16.5% - גבוה משמעותית מהתשואה הרשומה במערכות הבורסה. המח"מ, על פי תנאי זה שקבוע באגרת, הוא כ-1.6

מצבה הכספי והכלכלי של החברה

אורכית ממשיכה להפסיד סכומי כסף משמעותיים במחזור הכנסות נמוך וברבעון ראשון של 2010 דיווחה על הפסד של 6.1 מיליון דולר במחזור הכנסות של 1.6 מיליון דולר בלבד.

יחד עם זאת, לחברה 41.7 מיליון דולר במזומן לפני הנפקה פרטית שהושלמה באפריל האחרון (בה השתתפו גם בעלי השליטה) והכניסה לחברה עוד 9.7 מיליון דולר.

לחברה אין חובות משמעותיים לבנקים או ספקים ולכן הרוב המכריע של צד ההתחייבויות במאזנה הינו לבעלי האג"ח.

יכולת פירעון החוב של החברה

לעניות דעתי, בבואנו לנתח יכולת פירעון חוב של חברה עלינו להתייחס למהלך עסקים רגיל תוך כדי מתן תשומת לב גם למצב בו עסקי החברה המנותחת לא יצמחו כמצופה מעבר לרמה הקיימת. באורכית, כאמור רמת ההכנסות עודנה נמוכה ורמת ההפסדים גבוהה ולכן נניח בשמרנות הנדרשת לצורך ניתוח יכולת הפירעון כי החברה לא תעבור לרווח ותמשיך להקיז 4 מיליון דולר ברבעון (כל רבעון) עד מועד הפירעון המוקדם במרץ 2012.

לפיכך, על פי ניתוח זה, עולה שהחברה צפויה להפסיד עד מארס 2012 כ-32 מיליון דולר, ובקופתה יוותרו 19.4 מיליון דולרים במועד הפירעון. הסכום הנדרש לפירעון ע"י החברה לפי שער הדולר הנוכחי עומד על 21 מיליון דולר ולכן ניתן לראות שהחברה תוכל "כמעט" לעמוד במלוא התשלום גם נוכח ההנחה המחמירה שקיבלנו על עצמנו.

בשורה התחתונה החברה פועלת בתחום לא קל, אולם צפויה להרוויח מהמשך הגידול בתעבורת הנתונים. לחברה יתרות מזומן משמעותיות מאוד שיאפשרו לפרוע את החוב במלואו גם במקרה בו עסקיה לא ימריאו בכלל.

התשואה "האמיתית" על אג"ח החברה גבוהה משמעותית מזו הנדמית במבט ראשון. במידה ועסקי החברה יצליחו מעבר למצופה עומדת למשקיעים האפשרות להרוויח גם מרכיב ההמרה הגלום באג"ח.

הכותב הינו מנהל השקעות עצמאי ומנהל בחברת נדל"ן פרטית

כתובת מייל לפניות: [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.