כל אחד הוא אי

הכל הוטל על כתפיו של גיורא איילנד, שוורצנגר מתקשר לנועם ואביבה שליטה, ואני מוציאה למכרז את המונדיאל
דבורית שרגל |

הכותרות

ערב קל לעורכי העמודים הראשיים היה אמש: הוועדה בראשות

גיורא איילנד זוכה בכותרת הראשית. גם פרישתה של הלן תומאס ועלייתו השמיימה של העילוי הרב מרדכי אליהו זוכה למקום של כבוד. כל זה משותף למעריב ולישראל היום וגם לידיעות. אבל בלי תומאס.

רק במעריב עדיין מתרגשים מהשבוי הישראלי: רק שם מצוינת בהבלטה בשער הצעדה של משפחת שליט למען גלעד.

בשאר העיתונים נכתב רק ששוורצנגר התקשר לבית המשפחה להביע תמיכה במסגרת הידיעה על הפגנת תומכי ישראל באל.איי.

עוד עניין שאפשר לקרוא רק במעריב - סכסוך (כך לדברי בן כספית) בין נתניהו ליועצו הבכיר עוזי ארד.

בידיעות הוועדה, או, "ועדה לייט", היא הכותרת המרכזית. פרידה מהרב אליהו והפניה לתקשורת הטורקית האומרת שרוב ההרוגים היו קיצונים אסלאמיים מהווה את שאר השער. קצהו מוקדש להפניות למוסף המונדיאל שיופץ בחמישי.

המשט שלא נגמר

האם דו"צ מהמה את שידור חומרי המשט כדי להגיע למהדורה המרכזית?

די, לאאאא.

בעניין התמונות המקורפרות מובאת במעריב ובידיעות גרסת רויטרס:

"התמונות שבהן מדובר התקבלו באיסטנבול והוכנו לפרסום והפצה בתהליך שכלל את חיתוך קצותיהן על פי הנוהל הרגיל. כשהבחנו כי במהלך החיתוך הוסר מהן בשגגה פגיון, הפצנו את התמונות המקוריות באופן מיידי".

בידיעות התרגום מעט שונה.

מעריב מביא את מאמר הדעה שכתב גיורא איילנד (שעומד עכשיו בראש ועדת החקירה שמינה הרמטכ"ל) יום לאחר המשט בו כתב שההחלטה על ההשתלטות הייתה נכונה.

הטור מוזכר גם בידיעה באתר.

למה, בשם אלוהי הרשת, לא להעלות את הטור הזה לאתר?

ברנאר אנרי לוי

מדברר את ישראל היטב.

חבל רק שעריכת התרגום לא משהו.

ראו למשל את הפסקה הזו:

"מלים אחרונות. בעבור אדם כמוני, בעבור מי שטוען שיחד עם אחרים עזר להמציא את הפעולות הסמליות האלה (אנייה לווייטנאם, צעדה למען קמבודיה ב-1979, חרם אנטי-טוטליטרי מסוגים וסיבות שונים, או באחרונה, חצייה ביודעין של גבול סודאן במטרה לפרוץ את המצור שבצלו בוצעו מעשי הטבח בדרפור). במלים אחרות, בעבור מי שמקורב למעורבות הומניטרית ולמהומה התקשורתית שכרוכה בה, סאגה מעוררת רחמים זו מזכירה קריקטורה, או את חיוכו המעוות של הגורל".

נשים נשים

הלן תומאס, 90, הופרשה מתפקידה ככתבת בבית הלבן בעקבות האמירה שלה.

האם נתקלתם פעם בישראל בעיתונאית בגיל הזה?

עיתונאים היו, ספורים, ממש בודדים.

אבל אישה? רגע, כמה עיתונאיות מעל גיל 60 יש פה? ו-50?

חוק הביציות עבר, וישראליות לא יצטרכו יותר לפזר את כספן ברחבי העולם. כמה טוב שישראל היא מדינה שוחרת ילודה.

מה שלום ארז אפרתי?

טוב תודה, הוא השתלב בכלא מצוין: שומר שבת ומניח תפילין. זה באמת עושה רושם טוב על השופטים?

(מעריב אחורי).

מצוין מצוין מצוין

אמנון אברמוביץ', שקיבל אתמול את פרס המצוינות מתלונן על עידן הכאוס השורר בעיתונות:

"זהו עידן הבלוגים והפוסטים והפורומים והלינקים והקהילות וטלוויזיה רב ערוצית, ורדיו מרובה תחנות, ומקומונים יותר ממקומות, ועיתונים עם מעט מילים והרבה ניירות, וחינמונים הנחזים לעיתונים, ותרומות פוליטיות הנחזות לחינמונים. בתקשורת העכשווית אין בידול, אין היררכיה, אין מסננת. דומה הדבר לחדר אוכל ענק: המזון מונח על הבר, בלי אפיה, בלי בישול, בלי טיגון. בשר נא, בשר נע, ומסביב רעש מחריש אוזניים".

נכון, הרבה יותר קשה לדעת לקרוא היום. ואין ספק שאברמוביץ' חש מבולבל. אבל תמיד אפשר להציע לו עזרה ומורה נבוכים.

פייסבוק

בפעם הבאה שאתם מטנפים את האקס בפייסבוק, חשבו פעמיים.

לחם עבודה

כמו שציינתי: המדור עוד לא הוקם פה מחדש. בינתיים אני מדווחת על הצעות יומיות מדי פוסט. רוצים להתעדכן בימים עברו? גלשו לפוסטים קודמים.



למשרת הפקה בדסק החדשות של אתר ynet דרוש/ה מפיק/ה תותח/ית, עם נסיון בתחום ויכולת עמידה בלחץ לעבודה במשמרות - כולל ערבים וסופי שבוע. הבנה בתוכן ואוריינטציה חדשותית - חובה.

נא לשלוח קורות חיים למייל [email protected] עם הכותרת: קורות חיים למשרת הפקה.

רק קורות חיים רלוונטיים ייענו.

לדסק החדשות של ynet דרוש/ה קלדן/ית לעבודה במשמרות. דרישות התפקיד: הקלדה עיוורת, פריק/ית של חדשות, וגמישות בשעות העבודה.

קורות חיים נא לשלוח ל: [email protected], עם הכותרת: קורות חיים למשרת קלדנות.

רק קורות חיים רלוונטיים ייענו.

למשרת קשב/ת בדסק החדשות של אתר ynet דרושים מכורים לחדשות לעבודה במשמרות, כולל ערבים וסופי שבוע, לעבודה הדורשת מעקב אחר כלי תקשורת שונים, זריזות והבנה בתוכן חדשותי.

נא לשלוח קורות חיים למייל [email protected] עם הכותרת: קורות חיים למשרת קשבות. רק קורות חיים רלוונטיים ייענו

המדריך למוולווט/ת, המשך

חלק מהתיקונים בוצע אתמול.

טוקבקים: מה שעדיין חסר זה אקטוב הלינקים, תיקון הגרש שהופך למרכאות, ובכלל יכולת עריכה בתגובות.

רסס, עדכוני מייל: כן, אני יודעת שאין. וזה כואב לי יותר מאשר לכם.

בקרוב, לכשיושק אייס החדש, ועמו הכתובת הקבועה של הבלוג.

בלוגלנד

אסי דיין פתח בלוג בתפוז, מדווח מערך היח"צ.

ולכן תוכלו לקרוא ידיעה על כך בגלובס, ובהארץ ובמארקר. הבלוג , מר נפש (שם מצוין), נפתח ב-24 במאי. עד כה נרשמו כ-9,000 כניסות.

הארץ הוא העיתון היחיד שנותן קישור לבלוג.

לפני פיזור

מישהו מוכן לוולווט את מוספי המונדיאל? ישראל היום ניפק כבר היום מוסף כרומו והארץ שיגר מוסף שמנמן. השאר יעשו את זה כנראה בחמישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מטוס אמריקן איירליינס
צילום: יח"צ, באדיבות החברה

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?

מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמריקן איירליינס

אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.

ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים. 


החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה

לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב


מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.