השבוע במעו"ף: הסטיה, השבוע הקצר והתנודתיות הסבו נזק גדול מאוד לכותבים

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal, מתאר שבוע מסחר מקוצר שעדיין סיפק עניין
זיו פניני |

יום ראשון פתח ב-1132 נק' כשהסוחרים קנו מהר את החוזה ומכרו את הסטיה כשהם זוכרים את התיקונים שעבר המדד בתחילת שבוע שעבר.

כשהתיקון התמהמה נלחצו הסוחרים (במיוחד אלה שכתובים) וביצעו סטופים אל 1123 נק' כשהסטייה עולה ל-21% תוך עליה משמעותית במחזורי המסחר (ראה גרף מינוף).

ביום שני נלחצו הכותבים כבר מהבוקר כשהמדד ירד אל 1114 נק' והסטייה עלתה ל-23%. הסוחרים חוששים ממיעוט ימי המסחר וריבוי הכותרות השליליות כשהאופציות מתמחרות חשש מהמשך הירידות. כשסיימו למכור, באמצע יום שני, החל השוק לעלות כמעט ללא מוכרים תוך ירידה במחזורים אל כיוון 1130 נק' כשהסטייה יורדת מעט ומתייצבת על כ-20% - 21%.

סה"כ אופיין השוק בתזזיתיות כתוצאה ממסחר ממונף של סוחרים יומיים אשר חיכו (בינתיים לשווא) למכירות ולחץ של גופים גדולים. כאשר גופים אלו לא הגיעו, נאלצו לבצע סטופים על הפוזיציות תוך שהם מעלים את התנודתיות היומית. ביום חמישי הורגשו מעט מוכרים בשוק, מוכרים אלו העלו את מפלס העצבנות שכן לא מצאו קונים ללא ירידה משמעותית במחירי הניירות, הסטיה הלכה ועלתה ככל שעבר השבוע כשהיא מסיימת באיזור 27% באופציות הקצרות ו-24% באופציות הארוכות. סטיה זו בתוספת התנודתיות התוך יומית הגבוהה והקרבה לשבוע המסחר הסבו נזק גדול מאוד לכותבים אשר מצאו עצמם מתקשים מאוד בניהול הפוזיציה שבידם.

יום חמישי התפרש כמלכודת שכן הסטיה שעלתה כל השבוע ומיעוט ימי המסחר הכניסו עוד כותבים למצבת הפוזיציות הפתוחות אשר גם הם מיד נאבקו בקושי בפוזיציה שבידם.

סה"כ עלתה התנודתיות בפועל ל-18% בשנה האחרונה, 22% בחודש האחרון ו-25% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית, וכן נסגר הפער בין ה- S&P500 לבין המעו"ף בכ-10% מהשיא כשהמתאם בין המדדים יורד לכ-0.7. הסקיו הלך והתיישר ככול שעבר השבוע וכן הריסקים ירדו שכן כעת הכל פתוח וכל מספר זוכה. (ראה גרפים רלונטים).

שבת שלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.