מנהיגי אירופה: יוקם מנגנון למניעת מתקפות ספקולטיביות נגד מדינות האירו
הלילה הודיעו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לאחר פגישה בבריסל כי תוקם קרן חירום מיוחדת אשר תנסה לבלום את הנפילות בשוקי המניות ואת הקריסה של המטבע האירופי. לפי הדיווחים הקרן צפויה להתחיל בפעולה כבר ביום שני הקרוב.
"כאשר יפתח המסחר ביום שני הקרוב יהיה לנו כבר מנגנון המיועד להגן על האירו. האירו הינו מרכיב הכרחי ומהותי בכל הגוש האירו" כך אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, לאחר תשע שעות של שיחות חירום שנוהלו בין מנהיגי אירופה.
המנגנון המוצע יצטרך למנוע מתקפות ספקולטיביות נגד מדינות חלשות עם מערכת פיננסית לא יציבה כמו יוון, פורטוגל וספרד. נשיא נציבות האיחוד, חוזה מנואל ברוסו הוסיף כי הממשלות יגנו על האירו בכל.
אתמול בית המחוקקים בגרמניה אישר להעביר הלוואות בסך 22.4 מיליארד אירו (28.6 מיליארד דולר) לכלכלה המקרטעת של יוון. בנוסף ספרד הצטרפה לחבריה מאיחוד האירופי כאשר אישרה את חלקה בחבילת הסיוע לממשלת יוון של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. ספרד תעביר את חלקה מחבילת הסיוע, אשר אמור להסתכם ב-9.8 מיליארד דולר בין השנים 2010 עד 2012.
בורסות אירופה סגרו אתמול את המסחר במגמה שלילית בצל החששות להתרחבות המשבר באירופה, המדדים חזרו לרמתם מלפני 18 חודשים. מדד הפוטסי בלונדון השיל 2.62%, הדאקס הגרמני ירד 3.27% ואילו הקאק בצרפת נפל 4.6%. מדד הסטוקס 600 צנח 3.9% ובסה"כ השלים ירידה שבועית של 8.7%.
נאומו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, ביום חמישי האחרון שלח את הסקטור הפיננסי לירידות. זאת לאחר שהודיע כי הבנק המרכזי ביבשת עדיין לא שקל קניית איגרות חוב ממשלתיות.
במסגרת דיוני חירום הסכימו מנהיגי האיחוד האירופי לאפשר לבנק המרכזי באירופה לנקוט בצעדים לייצוב המערכת הפיננסית. בין הצעדים שנקטו המנהיגים היו דרישות לסנקציות תקציביות נגד מדינות שיחרגו מניהול תקציבי הדוק ולא להיות כמו מדינת יוון שהתנהלה לדברי מספר מנהיגים " ברמאות ובזבזנות". אנגלה מרקל דרשה לרענן את נהלי האיחוד על מנת לכפות על המדינות הבעייתיות לשוב לדרך הנכונה.
אמש אמר ברק אובמה בנאומו בבית הלבן כי שוחח עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בנושא בעיית החוב באירופה. "הבהרתי לקנצלרית שאנחנו עומדים מאחורי המאמצים לייצב את כלכלת יוון והאיחוד האירופאי. אנחנו תומכים במאמצי הייצוב וההגעה לפתרון מוסכם בעניין החוב ונמשיך לעמוד מאחורי האיחוד האירופי בתקופה מאתגרת זו" אמר הנשיא.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
