מטבע האירו ממשיך להתרסק בעיקר בגלל השמועות

במשבר הנוכחי של הגוש האירופאי אפשר לראות בבירור כיצד ספקוציות של המשקיעים יכולות לגרום לנזקים כבדים מאוד לגוש ואף למשבר גלובלי חריף

כולנו יודעים ששוק הפורקס הוא פעמים רבות שוק שנשען על מוטיבים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר על נתונים כלכליים אובייקטים, שוק הפורקס מושפע בדרך כלל ממה שאנשים חושבים על המצב מאשר מהמצב האובייקטיבי האמיתי. לפעמים הספקולציות של המשקיעים יכולות לנזקים כלכליים כבדים ואפילו להתרסקות של מטבע מסוים גם אם אין קשר ממשי בינן לבין המציאות.

כלכלנים רבים העריכו שכאשר הסיוע הכספי ליוון יהפוך לממשי, מטבע האירו יתחזק מעט מול הדולר ומול שאר הצמדים המרכזיים, אבל שמועה חזקה שהתפשטה בשוק ההון שטענה שספרד מתכננת לבקש סיוע כספי מהאיחוד האירופאי גרמה למטבע האירו להמשיך לצלול.

מטבע האירו איבד 1.1% מערכו מול הדולר ואף סגר מתחת לרמת התמיכה הפסיכולוגית במחיר של 1.3000 דולר ליורו ללא מאבק. מדובר בשפל של שנה בצמד שלווה גם בנפילות של הבורסות באירופה. מדד הדאו ג'ונס סטוקס האירופאי ירד ב- 2.9% הקאק הצרפתי ירד ב- 3.6%, מדד הפוטסי הבריטי צנח ב- 2.6% וניכרו גם ירידות במניות הבנקים ברחבי הגוש האירופאי, כאשר מניית הבנק הבינלאומי של יוון צללה ביותר מ- 11%.

כדי למנוע מכדור השלג להמשיך ולהתגלגל מנסה אירופה להרגיע את המשקיעים בנוגע למצבה של ספרד ושל מדינות אחרות שירדו בדירוג האשראי לאחרונה.

ראש הממשלה הספרדי כינה אתמול במסיבת עיתונאים את השמועות בשוק ההון בנוגע לבקשת סיוע כ"שיגעון מוחלט" וטען בתוקף שהשמועות אינן נכונות ושמדינת ספרד שולטת במצב ואינה מתכננת לבקש סיוע כלשהו מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבעות בעתיד הקרוב או הרחוק.

אחת הבעיות בנוגע לתוכנית החילוץ של הגוש האירופאי, היא הדרישות הבלתי ריאליות שהציב האיחוד האירופאי בפני יוון, האיחוד מצפה מיוון לבצע שורה של קיצוצים בתקציב, בהוצאות הממשלה ובזכויות הסוציאליות, קיצוצים אלו יכולים לגרום למיתון כלכלי חמור מאוד במדינה מכיוון שבראש ובראשונה הם יובילו לגל של התנגדות ציבורית אשר יתבטא בהשבתת המשק ובנזקים כלכליים חמורים. אין ספק שהסכמת ממשלת יוון לדרישות הייתה בעיקר בגלל שהממשלה היום לחוצה עם הגב לקיר ויודעת שהסכמה לתנאים היא הברירה היחידה שלה לפניי פשיטת רגל.

דרישות נוקשות אלו מצד הגוש האירופאי, העובדה שהאיחוד לא מיהר להעניק את החילוץ הכספי ליוון, חוסר האחדות בין המדינות וההתנגדות של גרמניה לסיוע, גורמים למשקיעים להסס בנוגע לאחדות האיחוד האירופאי ומעלים את השאלה מה יקרה כאשר עוד מדינות יזדקקו לעזרה כספית? שאלה זו יחד עם גל השמועות האחרון בנוגע לספרד מזיקים מאוד למטבע האירופאי, למניות האירופאיות וכמובן לכלכלת אירופה כולה באם המשבר הנוכחי ימשיך.

כפי שאמרנו בתחילת המאמר, שוק הפורקס הוא שוק שניזון מהיסטריה ומשמועות, כרגע המצב באירופה עומד במרכז תשומת הלב, כותרות העיתונים צועקות משבר חמור, המשקיעים חוששים לכספם ומטבע האירו ממשיך להתדרדר לתהום, אבל יכול להיות שכבר מחר נושא אחר יעלה על הפרק, אולי זיהום הנפט במפרצי מקסיקו שגורם לנזקים כלכליים חמורים, אולי הגרעון התקציבי הענק שלארה"ב אין מושג כיצד לכסות אותו ואולי בעיית האבטלה בארה"ב תעלה שוב על סדר היום הציבורי, כשאחד הנושאים האלו יעלה לכותרות, ישנו סיכוי טוב לכך שהמשקיעים ישכחו את מטבע האירו ויעברו לדאוג בקשר לבעיה החדשה ואולי אף לנסות להרוויח ממנה כסף.

בסופו של דבר המטרה העיקרית של המשקיעים בשוק הפורקס היא להרוויח כסף ולפעמים הדאגות וההיסטריה יכולות לגרום לצרות לא פשוטות למנהיגים הפוליטיים ולכלכלה, אבל לרווחים לא רעים בכלל למשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".