איך לחסוך 300,000 שקל ברכישת דירה? להלן ההליך המומלץ
לפני מספר ימים בטור שפורסם באתר זה, המתאר את שוק הנדל"ן הרותח בסין, סיפר הכותב כיצד זוג צעיר שסיכם לרכוש דירת שני חדרים בבייג'ין, ירד לאכול פנקייק ולהביא את הכסף לעסקה.
כשחזר הזוג למשרד המכירות התברר להם כי הדירה שחשקו בה נמכרה לאחרים. בני הזוג נאלצו להמתין עוד שלושה שבועות עד לקבלת דירה אחרת אלא שאז נאלצו להוסיף 400,000 יואן למחיר של אותה דירה בדיוק.
נראה לנו שבימים אלו איננו צריכים להרחיק לסין הרחוקה, כדי לשמוע על סיפורים מפתיעים מסוג זה, שכן גם במחוזותינו הפכו הפתעות מסוג זה חזיון שכיח,והקלות בה מוכרי דירות מקפיצים את מחירן כבר הפכה לשיטה מקובלת.
במה דברים אמורים?
בארבע עשר לאפריל 2010 פתחה רשות המיסים לידיעת הציבור, ללא כל עלות, את
כמה רוכשי דירות במחצית החודש האחרון שחלף ביצעו השוואת מחירים לפני הרכישה? לדעתנו, יחידי סגולה בלבד. בדיקה והשוואת מחירים בעת רכישת דירה מיד שנייה הינה פשוטה ביותר ועלותה כ-15 שקל בלבד.
איך זה מתבצע?
מוצעת לך דירה למכירה, בת 4 חדרים ברח' ש"י עגנון 24 בתל אביב (לצורך הדגמה בלבד לקחנו כתובת סתמית בעיר ת"א ולא הצעה אמיתית). נמסר לך כי הדירה הינה בשטח של 110 מ"ר וממוקמת בקומה שלישית וכוללת מרפסת שמש בשטח של 10 מ"ר. המחיר הנדרש עבורה הוא 2,800,000 שקל.
אנו מעוניינים לדעת האם המחיר המבוקש תואם את מחיר השוק. ראשית דבר עלינו להיכנס לאתר הממשלתי gov שנקרא "
כעת עלינו להיכנס לאתר רשות המיסים.
דרך כותרות המשנה חשב/בדוק > מיסוי מקרקעין > מידע נדל"ן אנו מגיעים לדף נחיתה אשר בו אנו מציבים את פרטי הגוש והחלקה של הדירה המוצעת.
התוצאה המתקבלת היא פירוט של כל העסקאות אשר בוצעו בגוש והחלקה הנ"ל (גוש 7186 חלקה 1), דהיינו כל העסקאות שבוצעו באותו בנין.
לצורך המחשת הנושא אנו מביאים את דף הנחיתה מתיק אתר רשות המיסים, המציג את כל העסקאות שבוצעו בבנין שבכתובת האמורה (ש"י עגנון 24, בת"א) דהיינו בגוש 7186 חלקה 1.
פרטי עסקאות ומחירים באתר רשות המיסים
עיון בפרטי העסקאות מאפשר לנו זהויי ספציפי של כל דירה בבנין באמצעות תת חלקה (העמודה הימנית), מועד ביצוע העסקה (עמודה שנייה), תמורת המכר המוצהרת (עמודה שלישית) שווי המכירה כפי שנקבע ע"י רשות המיסים (עמודה רביעית) מהות הנכס (עמודה חמישית) החלק הנמכר (עמודה שישית) והישוב (עמודה שביעית).
כך למשל אנו רואים שהעסקה האחרונה שבוצעה בבנין הינה בתת חלקה 46 ביום 4.6.2009 שווי המכירה המוצהר זהה לשווי שנתקבל ע"י רשות המיסים והוא 1,824,820 שקל והמכירה הייתה של הדירה בשלמותה.ואולם הנתונים שחסרים לנו באתר רשות המיסים הם שטח הדירה וקומה.נתונים אלו נוכל להשלים מנסח רישום מקרקעין.
על מנת שנוכל לערוך השוואה בין מחיר הדירה המוצעת לנו לבין מחירי הדירות האחרות שדווחו לרשויות המס והמפורטים בדף הנחיתה שלעיל, עלינו לשלוף "נסח מקרקעין מרוכז".(נסח המציג את כל הדירות בבנין)
נסח מקרקעין מרוכז-חשוב עלות מ"ר והשוואת עסקאות
נסח מקרקעין מרוכז מאפשר לנו לזהות את כל העסקאות המפורטות באתר רשות המיסים על פי גודל הדירה, הקומה וההצמדות-פרטים שמפורטים בנסח.
נסח כאמור ניתן לקבל במספר אתרי אינטרנט שונים והעלות הממוצעת לשליפת נסח מרוכז הינה כ-15 שקל (לדוגמא
שליפת הנסח המרוכז תפרוס בפנינו,כאמור, את פרטי כל הדירות בבנין עם זהויי שטחן המדויק, שטחי המרפסות המוצמדות וזהויי הקומה של כל דירה.
לצורך ההמחשה אנו מביאים כאן פירוט של נסח המקרקעין של חלקת משנה 46, דהיינו הדירה בבנין שבה בוצעה העסקה האחרונה ביום 4.6.2009.
אנו רואים כי שטח הדירה במ"ר הוא 116.10. שטח המרפסת הוא 9.80 והדירה נמצאת בקומה הרביעית.
מחיר הדירה כאמור 1,824,820 שקל עפ"י עסקה מיום 4.6.2009.
אם נחלק את המחיר הנ"ל במטרז' של הדירה(לא כולל מרפסות) נקבל מחיר למ"ר של 15,717 ש"ח. מכון שהעסקה בוצעה לפני כתשעה חודשים אנו יכולים להניח כי מאז הייתה עליית מחירי דירות ממוצעת של כ- 10-12% משמע שווי מ"ר נכון להיום הוא 17,603 שקל שזה אומר 112% כפול 15,717 שקל.
כעת נבדוק את שוויה של הדירה המוצעת לנו. מכון ששיטחה הוא 110 מ"ר נכפיל שטח זה במחיר השוק הנכון,דהיינו 17,603 ש"ח X 110 מ"ר. התוצאה הינה 1,936,330 ש"ח. משמע המחיר הנדרש של 2,800,000 שקל, עבור הדירה המוצעת, עולה ב-863,670 שקל על מחיר השוק של הדירה.
למה צריך את כל זה?
חשיבותה של השוואה זו אינה ביכולת של הקונה להכריח את המוכר למכור במחיר הנכון, אלא ביכולת של הקונה לדרוש הסברים למחיר המבוקש.
כך למשל,יכול המוכר לנסות להוסיף לסכום הדירה הנכון את עלות השיפוץ שביצע לאחרונה,תוספת מסוימת לקומה גבוהה יותר ותוספת משמעותית יותר אם יש נוף לים או נוף פנורמי אחר.
בדוגמה הדמיונית שלקחנו,נניח שאין נוף לים והדירה המוצעת לא משופצת. במקרה כזה יכול הקונה לדרוש מהמוכר " להתיישר" לפי המחיר הנכון.
יתכן שהמוכרים של היום טרם התרגלו למצב החדש של חופש המידע, ולפיכך הם יהיו פחות גמישים,ואולם אנו סבורים כי מהר מאוד הם יצטרכו להסתגל למצב החדש ולמחירי העסקאות החשופים,כי עם עובדות ומספרים לא מתווכחים.
עלינו לזכור כי השיטה טרם הפכה משוכללת ולפיכך יכולות להתעורר לא מעט בעיות.כך למשל עלול להיות מצב בו לא בוצעו בבניין עסקאות,או שהבנין עצמו לא רשום כבית משותף. במקרה כזה ניתן לשקול להוציא נסח מרוכז של הבנין הסמוך.
למרות הקשיים בקליטת השיטה החדשה, אנו סבורים שאם אנו קונים היום מקלט טלוויזיה או מכשיר פלזמה תוך השוואת מחירים, כי אז גם דירת חלומותינו צריכה לקבל לפחות,את אותו היחס.
לסיום, נראה לנו, כי כדאי לשקול ויתור על "שתיית כוס קפה", להשקיע את עלותו בהוצאת נסח מרוכז, ולערוך השוואת מחירים לפני רכישת דירה. טעמה של העסקה אם תצא אל הפועל, כך אנו מעריכים, יהיה במקרה זה מתוק יותר מהקפה שנפספס.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
