עיוות היסטורי בחישוב מס רווח במוסד כספי

רו"ח שלמה הררי

מוסד כספי" כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") משלם מס שכר ומס רווח. ההיגיון בכך שמוסד כספי משלם מס שכר ומס רווח נובע (גם) מדמיון בין המוסד הכספי לעוסק.
עו"ד לילך דניאל |

"מוסד כספי" כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") משלם מס שכר ומס רווח. ההיגיון בכך שמוסד כספי משלם מס שכר ומס רווח נובע (גם) מדמיון בין המוסד הכספי לעוסק. נסביר - עוסק משלם מס עסקאות על הכנסותיו ומקזז מס תשומות בגין רכישות והוצאות. בנוסף, עוסק מקזז הוצאות שכר. התוצאה מהכנסות בניכוי הוצאות והוצאות שכר - הוא הרווח. כעת נדמה זאת למשוואה ונעביר את הוצאות השכר לאגף הרווח. התוצאה היא הכנסות בניכוי הוצאות, ובאגף השני יש הוצאות שכר ורווח. כעת עוסק שילם מס עסקאות וקיזז מס תשומות, ובצד השני של המשוואה יש הוצאות שכר שעליהן יש לשלם מס שכר, ויש רווח שעליו אמורים לשלם מס רווח.

נכון, אין דמיון מוחלט בין המוסד הכספי לעוסק, שהרי עוסק לא מקזז מס תשומות מהוצאות מימון, ואילו מוסד כספי מקזז את הוצאות המימון ומשלם על רווח נמוך יותר (בניכוי הוצאות מימון) מס רווח.

הגדרת "רווח" לעניין תשלום מס רווח שבסעיף 1 לחוק יוצרת עיוות גדול. בסעיף נקבע שרווח הוא לפני קיזוז הפסדים משנים קודמות. יוצא שעוסק שעסקו סיים בהפסד במשך השנים קיבל מס תשומות בחזרה, ואילו מוסד כספי לא מקבל מס רווח בחזרה, ולא מקטין את מס הרווח בגובה ההפסד שלא הוכר לו.

נכון, סעיף 4(ב) לחוק מאפשר לקזז מהוצאות השכר את הפסד השנה, וכך ישלם המוסד הכספי מס שכר נמוך יותר. ואולם, מה עושים כשהפסד השנה גדול מהוצאות שכר השנה? מדוע העיוות שמוסד כספי לא ינצל את הפסדו ויקבל מעין מס תשומות בחזרה? ומדוע אין כלל קיזוז רווח השנה מהפסדים משנים קודמות שלא נוצלו בקיזוז הוצאות שכר?

העיוות מקבל משנה תוקף לאור הילכת מודול בטון מחודש פברואר השנה (ע"א 2895/08). בהלכה האמורה הכריע בית המשפט בכמה סוגיות, וחידד את "עקרון המיצוע" (מלשון ממוצע או אמצע) - דהיינו, יש רצון שעסק שפעיל לאורך שנים ישלם מס על סך הכנסתו הכלכלית והאמיתית. כך, כמובן יש להתחשב בהפסדים וברווחים. כאשר ניתנת האפשרות לבצע קיזוז הפסד השנה מול הכנסות מהשנים הבאות, משלמים מס על הכנסה לאורך שנים שהיא אמיתית וכלכלית. נכון, עסק שבתחילת דרכו הרוויח ולאחר מכן מפסיד - לא יכול בשיטת המס הישראלית לקבל חזרה מס ששילם. ואולם, לאור פס"ד רובינשטיין ופס"ד בן ארי ניתן להעביר הפסד כזה ולקזזו בתנאים שצוינו בפסיקה האמורה.

לכן לא ברור למה נכון להיום, ויותר מכך - למה לאור עקרון המיצוע - לא ניתן לקזז הפסד מועבר במוסד כספי. טוב יהיה אם המחוקק יתקן במהרה עיוות זה במישור של המוסד הכספי. די בכך שביטול הוראות חוק התיאומים נתן מכה רצינית למוסדות הכספיים שעובדים בהון עצמי, אולם זו סוגיה למאמר אחר.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.