מנסים לקרר את שוק הנדל"ן: ועדת הכספים אישרה הטבות לבנייה להשכרה

ההטבה העיקרית היא הפחתת שיעור מס החברות ל- 11% במקום 18% בעבר, בנוסף, יזם שיבנה דירות להשכרה לא יחוייב בבניית 70% מהדירות בפרויקט לצורך השכרה אלה מחצית מהן בלבד
קובי ישעיהו |

בעקבות פעילות של התאחדות הקבלנים, ועדת הכספים בכנסת אישרה היום (ג') הטבות משמעותיות ליזמים שיבנו דירות להשכרה.

מדובר בתיקון של הצעת החוק לעידוד השקעות הון שהגיש ח"כ משה כחלון המאריך את ההקלות שניתנו עד כה עד לשנת 2013 ומעניק הקלות נוספות.

ההטבה העיקרית היא הפחתת שיעור מס החברות ל- 11% במקום 18% בעבר, בנוסף, יזם שיבנה דירות להשכרה לא יחוייב בבניית 70% מהדירות בפרויקט לצורך השכרה אלה מחצית מהן בלבד, ובנוסף ניתנה הקלה בשיעורי המס ליחיד ל- 20% במקום 25% עד כה .

מנכ"ל התאחדות הקבלנים , יוסי גורדון, ציין כי "ההטבות שאישרה היום ועדת הכספים מגדילות בצורה משמעותית את הכדאיות של קבלנים ויזמים לבנות פרויקטים של דירות להשכרה. במשך שנים ניסו לעודד בנייה להשכרה בישראל ללא הצלחה שכן התמריצים שניתנו לקבלנים לא היו מספקים ולא היתה כדאיות בבניית הפרויקטים".

"האפשרות היום למכור מחצית מהדירות בפרויקט תקל על הקבלנים במימון הפרויקט. בניית דירות להשכרה הינו פתרון עבור זוגות צעירים שידם אינה משגת לרכוש דירה חדשה".

בנוסף, אישרה ועדת הכספים היום את הארכת הצו להגדרת אזורי עדיפות לאומית לצורך החוק לעידוד השקעות הון עד לסוף שנת 2010. הצו אושר לאחר עיכובים ודיונים רבים ולאחר שחודשים ארוכים לא ניתן היה לאשר ביצוע השקעות חדשות.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין ומנהל המחלקה ליצוא באיגוד, עמוס שלו, שהשתתפו בדיון בועדת הכספים, ברכו על ההחלטה שתביא לשחרור ה"פקק" שנוצר וליציאה לדרך של השקעות רחבות היקף בתעשייה הקיבוצית, שיביאו לקליטה של עובדים חדשים ולהרחבת היצוא. הם ציינו שהחוק לעידוד השקעות הון הוא המנוף החשוב והמרכזי לפיתוח התעשייה בפריפריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.