הרשות לניירות ערך פרסמה היום (רביעי) את דוח פעילות מערכי הייעוץ בבנקים לשנת 2024. על פי הדוח שווי הנכסים המיועצים בבנקים הגיע ל-419.6 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 64.2 מיליארד שקל ו- 18.1% לעומת סוף 2023.

העלייה בשווי הנכסים נובעת משילוב של כסף חדש שזרם לחשבונות מיועצים ומעליית ערך הנכסים הקיימים. בנוסף, לראשונה מאז 2020 , נרשמה עלייה במספר החשבונות המיועצים בבנקים, אשר הגיע לסך של 329,480 חשבונות - עלייה של 6,594 חשבונות לעומת השנה הקודמת.

עם זאת, הדוח מעיד על פער בנגישות לשירותי הייעוץ. מתוך כ-1.2 מיליון חשבונות למסחר בניירות ערך הקיימים במערכת הבנקאית, רק כ-329 אלף - 27% - זוכים לשירותי ייעוץ השקעות. הפער בולט בקרב בעלי החשבונות הקטנים: 9% מבעלי החשבונות בשווי עד 300 אלף שקל מקבלים ייעוץ, לעומת 55% מבעלי חשבונות מעל 300 אלף שקל ו-98% מבעלי חשבונות מעל 5 מיליון שקל.

ספי זינגר יו”ר הרשות לניירות ערך: "הנתונים מעלים את אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו להנגשת שוק ההון לציבור. בעוד שאנו רואים צמיחה מרשימה בשווי הנכסים המיועצים ובמספר החשבונות המיועצים, עדיין כ-73% מהלקוחות בבנקים - כמעט 900 אלף חשבונות - נותרים ללא ייעוץ השקעות מקצועי. פער זה בולט במיוחד בקרב בעלי החשבונות הקטנים יותר, הזקוקים לעתים לייעוץ מקצועי יותר מאחרים. זהו אתגר העומד לפתחנו כדי להבטיח שירות הוגן ונגיש לכל שכבות הציבור ולהגן על ציבור המשקיעים."

• יתחרו עם הבנקים: 4 חברות פינטק בינלאומיות קיבלו רישיון תשלום
• ביקורת הרשות לני"ע: דירקטוריון מגדל פעל תחת השפעת בעל השליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השווי הממוצע של חשבון מיועץ עמד בסוף 2024 על כ-1.27 מיליון שקל, עלייה של 5.4% לעומת סוף 2023. במקביל, נרשמה ירידה של 14% במספר החשבונות המיועצים הקטנים, בעוד מספר החשבונות בשווי מעל 0.5 מיליון שקל גדל ב-20,235 חשבונות.

מנתוני הדוח עולה כי כ-69% מהנכסים המיועצים מושקעים בקרנות נאמנות, בהיקף של 290.1 מיליארד שקל. רוב ההשקעות - כ-78% - מתמקדות בנכסים ישראליים, ורק 22% בנכסים זרים. בתחום הקרנות, המשיכו הקרנות הכספיות להוביל את הפעילות עם 46% מסך הפעילות של מערכי הייעוץ בקרנות, ואחריהן קרנות אקטיביות עם 35% וקרנות מחקות פתוחות עם כ-16%.

מערכי הייעוץ בבנקים הציעו ללקוחותיהם למעלה מ-12,400 מוצרי השקעה, כאשר 50 הנכסים המובילים מהווים כ-43% משווי הנכסים המיועץ. באפיקים שאינם קרנות, נרשמה העדפה להשקעה באגרות חוב מקומיות, תוך פיזור בין מק”מ, אג”ח ממשלתי ואג”ח חברות.

• יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
• סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

הדוח מעיד על המשך הדומיננטיות של המערכת הבנקאית בתחום הייעוץ להשקעות: כ-75% מיועצי ההשקעות בישראל (1,149 מתוך 1,537) פועלים במסגרת תשעת הבנקים המרכזיים, המהווים למעשה את שער הכניסה המרכזי של הציבור לשוק ההון.

מנגישים את שוק ההון?

למרות ההצהרות על "הנגשת שוק ההון", הדוח של הרשות חושף מציאות שונה: כ-73% מהחשבונות במערכת הבנקאית רובם של משקיעים קטנים, אינם זוכים לייעוץ השקעות כלל. בעוד שבעלי חשבונות של מיליוני שקלים נהנים מליווי צמוד, הציבור הרחב נותר ללא מענה מקצועי, לעיתים דווקא כשהוא זקוק לו ביותר.

הפער הזה מקבל ממד נוסף נוכח היוזמות האחרונות של הרשות להטיל מגבלות על שיח חופשי ברשתות החברתיות, המהווה עבור רבים מהמשקיעים הקטנים מקור מידע מרכזי. במקום להרחיב בפועל את הנגישות לייעוץ ולהציע פתרונות פרקטיים, נראה שהרגולטור בוחר להקשיח את הפיקוח על הערוצים האלטרנטיביים, צעד שעלול להותיר את רוב הציבור ללא ייעוץ בבנק וגם ללא אפשרות לדיון פתוח בשוק ההון.

אמנם יש מקום לרגולציה, והבעיות בתחום, כולל הונאות והטעיות הן אמיתיות, אך הדרך להתמודד איתן אינה סגירת ערוצי השיח אלא יצירת מנגנונים שיגנו על המשקיע וישמרו על שקיפות מבלי לחסום את הדיון הציבורי.