הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כי השכר הממוצע לשכיר במשק היה היה 13,194 שקל, עלייה של 3.3% לעומת אפריל 2024 (13,194 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 13,907 שקל, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 (13,423 שקל). 

לפי האומדנים, מספר משרות השכיר של סך כל העובדים היה 4.314 מיליון, כמעט ללא שינוי לעומת מרץ 2025 (4.317 מיליון) ועלייה של 3.1% לעומת אפריל 2024 (4.184 מיליון). מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים) היה 4.099 מיליון, כמעט ללא שינוי לעומת מרץ 2025 (4.102 מיליון) ועלייה של 2.1% לעומת אפריל 2024 (4.015 מיליון).

מדובר בשכר ממוצע הנמוך מזה של חודש מרץ, שהציג קפיצה של כ-1,000 שקל לעומ חודש פברואר ועמד על 14,769 שקל. זו הייתה קפיצה חריגה ואנחנו הסברנו כאן למה היא לא מייצגת - קודם כל, הנתונים של הלמ"ס יכולים להיות לא מדויקים, אם כי זו לא הסיבה העיקרית לנתון החריג. שנית, חודש פברואר קצר יחסית למרץ, אך שלישית, והסיבה ככל הנראה העיקרית לנתון הגבוה במרץ, היא הבונוסים - מדובר בעיקר בבכירים שמקבלים בונוסים בחודש מרץ, אבל זה מושך את הממוצע הכללי כלפי מעלה.

• שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
• הלמ"ס: בניכוי מדד המחירים יש ירידה בשכר הממוצע של שכירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה מרוויחים בהייטק?

הנתונים האחרונים בנושא הם לחודש מרץ, מהם עולה שהשכר הממוצע בענף ההייטק עמד על נתון שיא של 36,731 שקל, עלייה של 2.3% לעומת מרץ 2024 (35,923 שקל) ושינוי מגמה לעומת הנתון של פברואר, 33,697 שקל, שהיווה ירידה של 1.7% לעומת שנה שעברה. מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 400.4 אלף, עלייה של 0.2% לעומת חודש פברואר 2025 (399.4 אלף) ועלייה של 1.2% לעומת מרץ 2024 (395.6 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.8% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לחודש פברואר 2025.

מבחינה מקרוב של הנתונים, העובדים בתחום ייצור תרופות והעובדים בתחום תכנות וייעוץ בתחום המחשבים משתכרים יותר משאר העובדים, עם שכר ממוצע של 42,446 ו-39,152 שקל בהתאמה. עובדי ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים, שירותי תקשורת ושירותי מידע, משתכרים כ-25% ומעלה מתחת לממוצע בענף, עם שכר של 24,335 שקל, 25,158 שקל, ו-27,113 שקל בהתאמה. גם עובדי ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי משתכרים מתחת לממוצע בענף - 33,990 שקל.

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

עובדי ההייטק ממשיכים להשתכר בסכומי שיא למרות הקולות שמזהירים שמצב הענף בישראל לא מזהיר, בלשון המעטה: "מצב ההייטק הישראלי על הפנים", כך אמר לאחרונה ניר צוק, מייסד ענקית הסייבר פאלו אלטו. 

צוק התייחס לנושא הגיוסים בהייטק: "הגיוסים לא עולים. הסטטיסטיקה משקרת, אם תורידו את הסייבר מהגיוסים ומהאקזיטים המצב על הפנים, אי אפשר כמעט לגייס כסף לשום דבר. פינטק, דפנס טק, והלת'טק לא מצליחים לגייס כסף בארץ וגם לא בחו"ל. הקרנות הישראליות לא לוקחות סיכונים ולא משקיעות במה שהוא לא סייבר בישראל", אמר צוק בועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2025 של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל.

בנוסף, למרות שהסנטימנט בשוק מצביע על עודף היצע מבחינת עובדים (מה שבולט במיוחד בקרב העובדים הצעירים, במה שכבר קיבל את השם "משבר הג'וניורים), צוק דווקא אומר שאין מספיק עובדים: "אין מספיק עובדים בהייטק, כל הרעיון הזה של לקחת אנשים שהם לא מתמטיים ולהעביר אותם איזה קורס בזק של כמה חודשים ולקוות שיהיו מתכנתים זה פשוט לא עובד. כמות האנשים שנמצאת היום בהייטק ושמחזיקים אותה על הכתפיים שלהם הגיעה ברובה מהיחידות הטכנולוגיות, הכמות האחרת היא מזערית עד כמעט ולא קיימת . המקומות האלה לא מגדילים את כמות האנשים שהם מייצרים למעשה הם אפילו מייצרים פחות. אני לא מבין איך המדינה חושבת שיישאר פה הייטק", הוסיף צוק.

המקצועות שמרוויחים מתחת לממוצע

נכון לחודש מרץ, העובדים בתחום החינוך ממשיכים להשתכר מתחת לממוצע עם שכר חודשי של כ-9,795 שקל, כ-33% מתחת לממוצע. 

הענפים הנוספים שמשתכרים מתחת לממוצע הם ענף הבינוי (13,538 שקל), מסחר סיטונאי וקמעונאי ותיקון כלי רכב מנועיים (12,205 שקל), חקלאות, ייעור ודיג (10,234 שקל), שירותי בריאות רווחה וסעד (9,209 שקל), שירותי ניהול ותמיכה (8,775 שקל), אמנות בידור ופנאי (7,659 שקל) שירותים אחרים (7,136 שקל) ובתחתית עובדי ענף שירותי אירוח ואוכל שמשתכרים כ-6,586 שקל בחודש.

אחרי עובדי ענף ההייטק, המשתכרים הבכירים הם עובדי השירותים הפיננסים ושירותי הביטוח, נתון שעולה בקנה אחד עם התוצאות המרשימות של חברות הביטוח והבנקים ברבעון החולף.

למה השכר הממוצע לא בהכרח מייצג?

כדאי לזכור שהשכר הממוצע לא בהכרח משקף את המצב הכלכלי של כלל הציבור, ולעיתים אף עלול להטעות. הכלכלנים מציינים כי המדד המדויק יותר הוא דווקא השכר החציוני - כלומר השכר שמחצית מהעובדים משתכרים מתחתיו ומחצית מעליו. לפי הנתון לשנת 2024, השכר החציוני עמד על כ-10,500 שקל ברוטו בחודש, כלומר חצי מהשכירים בישראל מרוויחים פחות מהסכום הזה. הסיבה לפער בין שכר ממוצע לחציוני נעוצה בעובדים הבכירים שמרוויחים סכומים גבוהים במיוחד, לעיתים עם שכר חודשי בן שש ספרות, שמושכים את הממוצע כלפי מעלה, אך כמעט לא משפיעים על החציון.

בדיוק בגלל זה, כשמנסים להבין את מצב משקי הבית בישראל, חשוב להסתכל קודם כל על השכר החציוני. השכר הממוצע, שנוטה להיות מושפע מהקצוות העליונים, אינו תמיד רלוונטי להבנת המציאות של מרבית העובדים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בקרב אנשי החינוך, שנמצאים בתחתית הדירוג - עם שכר חציוני של כ-8,000 שקל בלבד נכון לסוף 2024.