ניר צוק מזהיר: "מצב ההייטק הישראלי על הפנים"

למרות שהמספרים לרבעון הראשון דווקא העידו על עלייה בגיוסי ההון בקרב חברות ההייטק, ניר צוק, מייסד וה-CTO של ענקית הסייבר פאלו אלטו, רואה שחורות: "המצב בהייטק לא משהו, לא יודע למה מנסים להציג את הכל בצורה ורודה. הגיוסים לא עולים. הסטטיסטיקה משקרת, אם תורידו את הסייבר מהגיוסים ומהאקזיטים המצב על הפנים, אי אפשר כמעט לגייס כסף לשום דבר. פינטק, דפנס טק, והלת'טק לא מצליחים לגייס כסף בארץ וגם לא בחו"ל. הקרנות הישראליות לא לוקחות סיכונים ולא משקיעות במה שהוא לא סייבר בישראל", אמר צוק בועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2025 של הלשכה  לטכנולוגיות המידע בישראל.

"אתגר נוסף הוא עובדים, אין מספיק עובדים בהייטק, כל הרעיון הזה של לקחת אנשים שהם לא מתמטיים ולהעביר אותם איזה קורס בזק של כמה חודשים ולקוות שיהיו מתכנתים זה פשוט לא עובד", הוסיף צוק. "הם יודעים לתכנת אבל התעשייה לא יכולה להשתמש בהם. צריך לדאוג לחינוך כבר בכיתה א' וללמד את הדור הצעיר טכנולוגיה. כמו שאתם רואים עכשיו בעיצומי המורים המדינה החליטה להשקיע בחינוך חרדי ולימוד תורה ולא לימוד של הדברים האחרים. אני שואל את עצמי איך מזה יישאר פה הייטק אני לא יודע.

כמות האנשים שנמצאת היום בהייטק ושמחזיקים אותה על הכתפיים שלהם הגיעה ברובה מהיחידות הטכנולוגיות, הכמות האחרת היא מזערית עד כמעט ולא קיימת . המקומות האלה לא מגדילים את כמות האנשים שהם מייצרים למעשה הם אפילו מייצרים פחות. אני לא מבין איך המדינה חושבת שיישאר פה הייטק", הוסיף צוק.

עוד הוסיף על תחום ה-AI: "ג'נרטיב AI הופך להיות על סטרואידים, ברגע שהמערכת קיימת צריך גישה מלאה לכל התשתית, לכל הדאטה של הארגון. מה הבעיה? כלי שיש לו גישה לכל הארגון הופך להיות מטרה לתוקפים. כן צריך לחשוב בהיבט הזה על אבטחה ולא להיזכר בה בדיעבד. ה-AI הופל היות המטרה מספר אחד של התוקפים, כבר היום אנחנו רואים הרבה חולשות שמוכנסות לתוך חבילות ה-AI שהארגון מתקין, כמובן שיש גם חולשות בתוך המודלים עצמם.

• אייר חיפה מרחיבה את הצי - רוכשת מטוס רביעי
• לקראת דוחות פאלו אלטו - למה לצפות מענקית הסייבר הישראלית?

אנו מגיעים למצב שמאוד קשה למנוע מהתוקפים להיכנס לכל הארגון, הפתרון הוא לשנות את החשיבה: מניסיון למנוע מהתוקפים להיכנס אנחנו חייבים לצאת מתוך נקודת הנחה שהם נכנסנו, הם כבר בפנים ועכשיו אנחנו צריכים לזהות אותם ולעצור אותם. איך עושים את זה? באמצעות למידת מכונה ו-AI", הוסיף צוק.

למרות הפסימיות של צוק - עלייה בגיוסים ברבעון הראשון

למרות דבריו של צוק, ברבעון הראשון כאמור דווקא חלה עלייה בגיוסי ההון של חברות ההייטק. על פי הדו"ח של לאומיטק ו-IVC, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו סכום כולל של 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון, המהווה עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. זאת למרות ירידה של כ-10% במספר סבבי הגיוס הידועים, שהגיעו ל-96 בלבד.

עם זאת, בפילוח לתחומים, הנתונים יותר תואמים את דבריו של צוק - תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות. זאת ככל הנראה בהשפעת רכישת Wiz הישראלית על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההערכה היא כי העסקה הגבירה את האמון של המשקיעים בתחום והובילה להמשך גיוסים משמעותיים בחברות סייבר נוספות.

• התחזו לאנשי בנק וביטחון וגנבו מאות אלפי קשישים - איך פעלה הכנופיה וממה להיזהר?
• פערי הריביות בפיקדונות: מי נותן לכם 5% בשנה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

משבר הג'וניורים

לדבריו של ניר צוק תוסיפו גם את משבר הג'וניורים ותקבלו תמונה לא פשוטה שעולה משוק ההייטק. משרות הכניסה כמעט ונעלמו, תקופת החיפוש התארכה לכמעט שנה, והחברות מעדיפות להעסיק עובדים מנוסים או להכשיר את הקיימים במקום להמר על כישרונות צעירים. התוצאה: דור שלם של בוגרי מדעי המחשב מוצא את עצמו מחוץ למשחק, לא מתוך חוסר התאמה, אלא מחוסר הזדמנות, וזה לא תורם לחדשנות בתעשיית ההייטק.

הבעיה הזו קיימת לא רק בישראל. הדוחות של הפורום הכלכלי העולמי מצביעים על מגמה גלובלית של צמצום בתפקידי כניסה לצד צמיחה בתחומים טכנולוגיים מתקדמים. במקביל, גם גורמים מקומיים מעצימים את הקושי. מלחמת חרבות ברזל אילצה את החברות "להתכווץ", לגייס בזהירות ולהתרכז בעובדים עם ניסיון מוכח. ההאטה בהשקעות, סגירת סטארטאפים וירידה בגידול כוח האדם, כל אלה יוצרים מצב שבו קיים ביקוש גבוה למהנדסי חומרה ובינה מלאכותית, אך כמעט אפס סיכוי לג'וניורים שטרם הספיקו לצבור ניסיון.