האם גם התלוש שלכם עלה החודש ב-1,000 שקל?
נתוני הלמ"ס מצביעים על שיא בשכר הממוצע של 14,769 ש"ח לשכירים ישראליים במרץ - עלייה של 7.2% לעומת פברואר, למה נראה לנו שזאת לא המציאות שלכם?
הלמ"ס פרסמה השבוע את אומדני השכר לחודש מרץ - השכר הכללי עלה, השכר בהייטק דווקא ירד. אבל, הנתון המעניין ביותר היה העלייה הדרמטית בשכר הממוצע לעומת החודש הקודם. הישראלים הרוויחו בהשוואה לפברואר 1,000 שקלים יותר! ככל שהשכר גבוה יותר מהממוצע, כך עליית השכר גבוהה יותר. מ-13,773 שקלים בפברואר ל-14,769 שקלים במרץ. גם בהשוואה למרץ 2024, השכר הממוצע עלה ב-5.2%, ל-14,036 שקל. כיצד זה ייתכן?
ראשית, ואנחנו רואים זאת בהרבה נתונים של הלמ"ס - הם יכולים להיות לא מדויקים, אם כי, הלמ"ס מסבירה שהנתונים נלקחו מביטוח לאומי ושם אמורים להיות נתונים מהמעסיקים, נתוני אמת. שנית, חודש פברואר הוא קצר יותר מחודש מרץ, מספר השעות נמוך יותר וזה אמור להתבטא בשכר של חלק מהעובדים (אלו שעובדים בשכר שעתי). ובכל מקרה - אמורה להיות השטחה סטטיסטית של הנתונים (נרמול).
סיבה שלישית היא הבונוסים. אנשים מקבלים בחודש מרץ בונוסים, אבל אלו בעיקר שכירים בתפקידים בכירים, כלומר העלייה אינה מתבטאת אצל רוב האנשים, אבל בגלל שזה כסף גדול מאוד זה משפיע מאוד על הממוצע. רק להמחשה. נניח לדוגמה שיש 1000 שכירים שמקבלים בונוס של 1 מיליון שקל, סה"כ מיליארד שקל של בונוסים, בממוצע לעובד זה כ-240 שקל (4.26 מיליון עובדים במשק). ככה 1,000 איש שזה פסיק מאוד קטן מכל המדגם השפיע מאוד על המדגם. בפועל, יש יותר מאלף ויש גם עצמאיים וגם דרגי ניהול ביניים ועוד שמקבלים בונוסים וכך השכר עלה, אבל זה לשכבה יחסית מצומצמת של עובדים.
- שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
- הלמ"ס: בניכוי מדד המחירים יש ירידה בשכר הממוצע של שכירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזרים במשק והיקפי שוק העבודה
מבחינת היקפי המשרות, מספר כל השכירים בארץ הוא 4.266 מיליון, ירידה של 0.6% מפברואר ועלייה של 2.3% ממרץ 2024. אם משווים זאת לשכירים הישראליים בלבד, ניתן לראות שדווקא המספר עלה ב-0.5% מפברואר, אם כי שיעור העלייה ממרץ 2024 היה נמוך יותר, 1.3% בלבד. מגזר החינוך נמצא הרבה מתחת לממוצע, עם שכר של 9,756 שקל. זה כמובן מסביר את ההתמרמרות הגדולה של המורים והגננות שקיבלו שכר מקוצץ במאי בסך של מאות שקלים.
המגמות בהייטק - השכר יורד!
השכר הממוצע האחרון שמפרסמת הלמ"ס למשרת שכיר בתחום ההייטק היה 33,697 שקל, ירידה של 1.7% לעומת שנה שעברה (34,268 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 399.6 אלף, ירידה של 0.2% לעומת חודש שעבר (400.2 אלף) וכמעט ללא שינוי לעומת השנה שעברה (399.1 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.9% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לחודש ינואר 2025 (9.8%). זה מתחבר למה שניר צוק, המייסד ומנהל הטכנולוגיה הבכיר של פאלו אלטו ענקית הסייבר אמר אתמול - ניר צוק מזהיר: "מצב ההייטק הישראלי על הפנים"

- עובד במגזר הציבורי? אתה כנראה טיפש מהחברים שלך במגזר הפרטי - לא נעים, אבל זו עובדה
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על...
השכר החציוני והפערים בשכר
חשוב להזכיר ששכר ממוצע הוא לא בהכרח מבטא את מצב האוכלוסייה. הלכלכנים מסבירים ששכר חציוני הוא מדויק יותר ונותן תמונה אמיתית על מצב משקי הבית - השכר החציוני בישראל בשנת 2024 עומד על 10,500 ש"ח ברוטו לחודש (הנתון האחרון שפורסם). מה המשמעות של שכר חציוני - שמחצית מהאנשים מרוויחים יותר ממנו ומחצית מתחתיו. כלומר, מחצית מהעובדים בישראל מרוויחים פחות מ-10,500 ש"ח ברוטו בחודש וחצי מהם מעליו. בגלל שכבה של עובדים במשרות בכירות שמרוויחים סכומים של 6 ספרות, החציון מזנק למעלה. לכן, צריך להתייחס לשכר הממוצע בזהירות. אגב, גם כאן, אנשי החינוך נמצאים בתחתית - עם שכר חציוני של 8,000 שקל.
- 13.שלג ושקט עדיף על הבלוף הישראלי (ל"ת)עדיף קנדה 04/06/2025 14:32הגב לתגובה זו
- 12.אנונימי 08/05/2025 08:00הגב לתגובה זורוב הציבור לא מגיע לחצי מהשכר הממוצע במשק הכול חרטה ועבודה בעינים ממשיכים לעבוד במיוחד השקופים במשק ונשאקים עניים כי הממשלה הרעה הזאת יכולה השכר האמיתי צריך להתחיל מ65 לשעה מינימום מה שלא יקרה אז הענים ישארו ענים יותר ויותר
- 11.מורה ומחנך 07/05/2025 20:02הגב לתגובה זוציבורים רבים עובדים ביותר מעבודה אחת שבכל אחת מהן המשכורת נמוכה משמעותית מהממוצע והחציון. קיצר כתב מה זה קל לך. צא תעבוד תתאמץ תביא נתוני אמת
- 10.אנונימי 06/05/2025 22:46הגב לתגובה זוהמחירים של כל המוצרים והשירותים יעלו הכסף של כולנו נשחק
- 9.אנונימי 06/05/2025 20:46הגב לתגובה זורוב העובדים השכירים במדינה אוכלים את החראא של ביבי. חורבן של ממש בכל התחומים
- אנונימי 20/07/2025 15:08הגב לתגובה זוכבר תקופה ארוכה. אולי השוק יתאושש אבל כרגע המצב לא טוב גם שם למעט טאלנטים עם ניסיון ספציפי
- 8.שקרים 06/05/2025 20:15הגב לתגובה זושקרים ועוד שקרים כרגיל
- 7.ירון ראשון 06/05/2025 20:08הגב לתגובה זובנוסף מצאו את העלאת הביטוח הלאומי. כמוכן הופחתו עוד כמה רגילים כמו ההבראה לכן אני מעריך שהמשק יגיע למיתון.
- 6.שקר מוחלט! (ל"ת)דפנה 06/05/2025 19:39הגב לתגובה זו
- 5.ודייק 06/05/2025 19:37הגב לתגובה זושאחד יוצא ביום שישי בו רוב המורות לא עובדות והשני בשבת...
- ואחד מהם בשבת חחחח (ל"ת)אנונימי 04/06/2025 14:31הגב לתגובה זו
- 4.איציק 06/05/2025 19:22הגב לתגובה זושכר החכים יהיה פי 4 מהשכר החציוני. ככה תראו איך שהשכר החציוני מטפס והפערים מצטמצמים. בדוק!!!
- 3.יהודי חרדי 06/05/2025 19:13הגב לתגובה זוהפראיירים החילונים משלמים.
- 2.האליטות יושבים במגדלים עם כוס קונייק ומאות אלפי שכירים טובעים במעמקי היים סטטיסטיקה (ל"ת)אנונימי 06/05/2025 19:09הגב לתגובה זו
- 1.שקר וכזב! (ל"ת)דנה 06/05/2025 18:51הגב לתגובה זו

ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
מדור קריירה ו-AI: שיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים
בישראל ישנם כ-13,700 אדריכלים, כאשר ההערכה היא כי רק כמחציתם הם אדריכלים פעילים העוסקים במקצוע. השכר הממוצע בו נע בין 15 אלף ל-25 אלף שקלים. מתחילים בשכר נמוך יחסית של כ-10 אלף של, אחרי 2-3 שנים מתקרבים לממוצע, אחרי 10 שנים נמצאים מעל הממוצע. אדריכלים רבים מרוויחים גם משמעותית מעל הממוצע, 30 אלף ומעלה. אדריכל זה מקצוע חשוב ומכניס. ההערכה היא כי בענף האדריכלות ישנו מחסור בעובדים כאשר בעשור האחרון נוספו רק כאלף -אלפיים אדריכלים חדשים. יחד עם נקודת הפתיחה הזו, רצינו לבדוק איך מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה ועל האדריכלים עצמם בשיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים.
ספר קצת על עליכם:
משרד ישר
אדריכלים יושב בתל-אביב ועובד בכל הארץ. יש לנו קרוב ל-160 עובדים. בונים מגדלים וגם לא מגדלים המשמשים לתעסוקה, למסחר, שימוש ציבורי ולמגורים. מאוד מאמינים בקידמה טכנולוגית ומנסים להיות בחזית.
איך ה-AI משפיע על העבודה?
אצלנו ה-AI מגיע בעיקר בשלבי התכנון המוקדמים של פיתוח קונספט ורעיונות. הוא לא מייצר רעיונות בעצמו אבל הוא כן עוזר להביא רעיונות ראשוניים להדמיות ריאליסטיות באופן מהיר יותר, בזה יש לו יכולת גדולה. בשלב מאוחר יותר
יש את כל העבודה מול הרשויות וההיתרים הנדרשים, אנחנו אימנו את כלי ה-AI עם מודלים שיכולים לעזור לנו בלייעל תהליכים ולשאול שאלות הקשורות לתקנות וחוקים.
איפה הוא תורם?
הוא מאוד מייעל זמנים. הוא יכול לקצר את הדרך מהסקיצה והרעיון הראשוני אל הדמיה שנראית מוגמרת בכמה שניות. זה דבר מאוד טוב והרבה פעמים, זה יכול להיות בעוכרינו כי ליצירה יש תהליך שהוא תלוי זמן והתפתחות ומחשבה שהיא לא יכולה להיות רגעית. אם כל התהליך מתקצר אז צריך
להיות ערים לזה. באופן כללי כל התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות שמקצרת תהליכים היא גם מייצרת עבודה נוספת. אם פעם לפני כמה שנים לפרזנטציה של קונספט, אדריכלים היו מביאים או סקיצות או הדמיות ריאליסטיות, אז היום כשאפשר לעשות את כל זה יותר בקלות ובמהירות, ואנחנו
נביא גם אנימציות, VR (מציאות וירטואלית) וסרטים שיוצגו לכל פרזנטציה. כל פעם שהגיעה טכנולוגיה שמקצרת עבודה בדברים מסוימים אז אנחנו משקיעים את האנרגיה בלהיות משוכללים יותר בדברים אחרים.
- איך תיראה העבודה שלך בעוד 5 שנים – והאם תהיה מוכן אליה?
- ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש גם חסרונות מקומות בו הוא נכשל?
כמובן. יש אי דיוקים שצריך לעשות כל הזמן עם בינה מלאכותית. הדמיות שאנחנו עושים בעצמנו הן מדויקות לפי הכוונות שלנו, אבל עם הדמיות של AI, לעין מקצועית זה קל לראות, קל שמדובר
ב-AI אם לא השקיעו בה זמן. אנחנו משתדלים להשקיע זמן, זה לא שגר ושלח, גם בבינה מלאכותית צריך לעשות תיקונים ולשים לב לפרטים.

עובד במגזר הציבורי? אתה כנראה טיפש מהחברים שלך במגזר הפרטי - לא נעים, אבל זו עובדה
על פי מחקר של בנק ישראל - עובדים צעירים במגזר הציבורי פחות איכותיים ובעלי פחות מיומנויות מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי במקומות אחרים בעולם
עובדים דור א' במגזר הציבורי לוקחים את כל הקופה ולא משאירים לעובדים חדשים. הפער בשכר ענק, פי כמה. בעוד שוותיקים מרוויחים משכורות עתק , הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק, התרומה שלהם לארגון הציבורי נמוכה. מי שכן סיפק עבודה הם הצעירים, אלו שמרוויחים מעט יחסית לוותיקים. הם גם מרוויחים מעט יחסים לקולגות בני גילם במקומות אחרים. המצב הזה ייצר תופעה ברורה שעכשיו משלמים את המחיר עלייה: נטישה של הצעירים מהמגזר הציבורי, ליתר דיוק: נטישה של הצעירים האיכותיים. למה לבחור-בחורה איכותיים להרוויח יחסית מעט ולראות את העובד לידם לא עושה הרבה ומרוויח פי 2-3? למה להם להגיע לשירות הציבורי ולא ללכת למגזר העסקי ולהיות מתוגמלים יותר?
במשך שנים, אנחנו מתריעים כאן על השכר הגבוה מדי, השכר המשחית של עובדים וותיקים ועל כך שזה פוגע גם במי שעושה את העבודה - הצעירים שיעזבו, ואכן הם עוזבים. מי שנשאר אלו בינוניים מטה. מחקר של בנק ישראל על יכולות ומיומניות של עובדים צעירים במגזר הציבורי מוכיח שעובדי המגזר הציבורי נחותים באיכות שלהם מהמגזר העסקי. הם מוציאים ציונים נמוכים דרמטית במבחני מיומנות שונים גם ביחס לכאלו שבמגזר הפרטי וגם ביחס למגזר הציבורי בעולם.
משבר ההון האנושי במגזר הציבורי: ירידה חדה במיומנויות העובדים הצעירים
מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, מלמד כי ההון האנושי במגזר הציבורי הישראלי פחות איכותי ומיומן מעובדי המגזר הפרטי. המחקר, המתבסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בשני גליו (2014 ו-2022), מגלה כי "היחס בין מיומנויות היסוד הממוצעות של עובדים צעירים, בעיקר גברים, במגזר הציבורי לבין אלו של מקביליהם במגזר העסקי ירד בעשור האחרון".
הנתונים חושפים תמונה קשה במיוחד עבור גברים צעירים (גילאי 25-40) במגזר הציבורי. במיומנויות מתמטיקה נרשמה ירידה של 22.6 נקודות (מ-280 ל-258), ובמיומנויות קריאה ירידה של 30.8 נקודות (מ-281 ל-251). לשם השוואה, במגזר העסקי הירידה הייתה מתונה הרבה יותר - 8.5 נקודות במתמטיקה ו-13.6 נקודות בקריאה.
- האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
- רק במגזר הציבורי - משתכרים 14 אלף שקל ומקבלים "השלמה לשכר מינימום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי "הירידה היחסית של 14 עד 17 נקודות אצל הגברים הצעירים במגזר הציבורי יכולה להיות שקולה לירידה של 5 עד 6 אחוזים בפריון העבודה של העובד", וזאת "דומה להשפעה הנאמדת של ירידה בשנת לימוד".