כהרגלו בקודש בחר בנק ישראל אתמול שלא להפתיע וכפי שסברו רב הכלכלנים, הותיר את הריבית ללא שינוי. הקשבתי קשב רב לראיונותיו בתקשורת אתמול ובסך הכל די נדהמתי. בנק ישראל החל את שנת 2025 בדיוק כמו שפעל ב 2024- לא לעשות כלום בעניין הריבית, בשוק המט"ח ובטיפול בבנקים, לבוא בטענות כלפי כולם( עם חלקן אני מסכים דרך אגב אבל זה לא העניין) ולקשור לעצמו כתרים על תוצאות שהקשר שלו אליהן שולי בהחלט, אם בכלל.

השיא היה כשהנגיד טען באחד הראיונות כי פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ירדה בזכות בנק ישראל. עד הראיון אתמול האמנתי, כמו מרבית השחקנים בשווקים העולמיים, כי פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ירדה עקב התמורות הדרמטיות שחלו לאחרונה בשכונה המסוכנת שנקראת המזרח התיכון. המערכה בעזה מול החמאס שמוכרע, החלשה משמעותית של יכולות החיזבאללה, ירידה בתפיסת האיום האיראני וכמובן ההפתעה הגדולה בסוריה. זה מה שהביא לירידה בפרמיית הסיכון. כשחברות הדירוג יעלו בחזרה את הדירוג של מדינת ישראל, אז נדע שזה בעקבות מאמצי הבנק והממשלה להוכיח כי הם מתנהלים באחריות.

הפעם האחרונה בה נקט בנק ישראל בצעד אקטיבי הייתה בתחילת המלחמה, כאשר הכריז על תכנית למכירת חלק מיתרות המט"ח על מנת לבלום את היחלשות השקל. על הטעות ההיסטורית שלו ביישום התכנית( המיר רק כ-8 מיליארד דולר) הרחבתי כאן בראיון האחרון עמי. גם כאן ניסו בבנק ישראל לקשור לעצמם כתרים אולם המציאות הייתה שונה. בפועל מי שהחל למכור דולרים היו השחקנים הזרים, בנק ישראל רק הצטרף למגמה והמוסדיים החריפו אותה.

• למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?
• "אם בנק ישראל היה מתערב, היה כבר ייסוף של 5% בשקל"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז ועד היום נוקט בנק ישראל באסטרטגיה שגויה לטעמי של "שב ואל תעשה". בשוק המט"ח הוא לא עשה דבר למרות שעיקר הפעילות בשנה שעברה הייתה ספקולטיבית ותרמה לא מעט לעליות המחירים ולעליית מדרגה באינפלציה, מה שבסופו של דבר כבל את ידיו בעניין הפחתת הריבית. מול הבנקים לא עשה מספיק והציבור משלם מחיר כבד. אולם ההחלטה שלא להתחיל בתהליך הפחתת הריבית ובעיקר הסיבות שהובילו להחלטה להמשיך לשבת ולא לעשות מעלות לא מעט סימני שאלה.

לא צריך להיות מומחה גדול על מנת להבין שעליית המע"מ ועליות המחירים הצפויות בחשמל ובמים( למרות ששיעורי העלייה קטנו ביחס לתכנית המקורית) יתרמו במידת מה לעליית שיעור האינפלציה בתחילת השנה. האם זה מה שצריך לתרום להחלטה ? ממש לא. די ברור גם שמרכיב מאד משמעותי באינפלציה הוא מה שמכונה אינפלציה מצד ההיצע ולא אינפלציה מצד הביקוש( שזה מה שגורם לפריצה אינפלציונית ממנה יש לחשוש). האם במצב הנוכחי אליו נקלעו מרבית תושבי מדינת ישראל, יש יותר סיכון שהם ירוצו לקנות עקב הפחתת הריבית, או שסביר יותר לחשוב שעקב עליות המחירים והגזירות הכלכליות שהוטלו על הציבור, הוא דווקא יהדק את הכיס ויצרוך פחות ? לטעמי התשובה די ברורה ועל כן החשש של בנק ישראל שנובע מ"אינפלציופוביה" מוגזם ואינו במקומו. אני חושב שהשיקול להקדים את תהליך ההפחתה שכבר צובר תאוצה ברוב המדינות ולהקל בכך על הציבור הנאנק תחת עול החובות והגזירות, היה צריך להיות המכריע כאן.

אני מניח שיש גם שיקולים נוספים ושבנק ישראל מחזיק בנתונים שחסרים לנו. אני מצדיק לגמרי את הביקורת לגבי פריצת התקציבים המופקרת, משרדים מיותרים, תקציבים המיועדים לנושאים שאינם מחוללי צמיחה וכמובן המהפכה המשפטית. לכל אלו אין מקום בתקופה כה סבוכה למדינת ישראל וטוב עשה נגיד בנק ישראל שהתריע פעם נוספת. אבל מה אתך ? לא הגיע הזמן לשנות אסטרטגיה ולהיות יותר אקטיבי ? לטעמי מזמן היה צריך להיות. אי אפשר לבוא בטענות לכולם, לא לעשות כלום ולהצטנף תחת המעיל החמים של שמרנות וזהירות. זה הזמן לגלות יוזמה ולהיות יותר אקטיבי. הפחתת הריבית ועוד לפני כן הקטנת היקף יתרות המט"ח היו מציבים את מדינת ישראל בעמדת זינוק הרבה יותר טובה לקראת שנת 2025 המאתגרת.

• בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.