בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה - בשיעור של 4.5%, כדי "להמשיך ולתמוך ביציבות הכלכלית על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות והאתגרים הכלכליים הקיימים". בבנק צופים שתי הורדות  ריבית במהלך השנה הקרובה ומעריכים, כי הצמיחה בשנת 205 תעמוד על 4% והגירעון ירד ל-4.7%. לדבריהם, ההתאוששות הכלכלית במדינה מתקדמת בקצב מתון, כשהמשק עדיין נתקל במגבלות היצע בכמה ענפים, דבר שמקשה על צמצום הפער בין רמת התוצר הנוכחית לבין הרמה הצפויה לטווח ארוך.

שיעור האינפלציה נשאר יציב על 3.4%, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה, אך צפוי לעלות במהלך המחצית הראשונה של השנה עקב שינויי מיסוי (כולל העלאת המע"מ) ומגבלות היצע נוספות, לצד עודפי ביקוש. עם זאת, תחזית בנק ישראל מעריכה כי האינפלציה תתמתן בתוך היעד במחצית השנייה של השנה. בנוגע לצמיחה הכלכלית, חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה כי התוצר יצמח בשיעור של 0.6% ב-2024 וב-4% ב-2025, תחזית המהווה שיפור קל בהשוואה לתחזיות קודמות. על אף זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2026 מצפה לצמיחה של 4.5%.

האומדן לגירעון התקציבי בשנת 2024 עומד על כ-7% תוצר, בשל הפתעה חיובית בהכנסות ממסים ברבעון האחרון של השנה, בין היתר בשל הקדמת רכישות כלי רכב. יעד הגרעון לשנת 2025 בהצעת התקציב הנוכחית עומד על 4.4 אחוזי תוצר. עם זאת, החטיבה מעריכה כי הגרעון בפועל יסתכם ב-4.7 אחוזי תוצר, זאת על רקע השינויים שחלו בצעדי ההתאמה מאז החלטת הממשלה וההערכות לגבי התוספות שיינתנו לתקציב הביטחון במסגרת ועדת נגל. ב-2026 הגירעון צפוי לעמוד על 3.2 אחוזי תוצר. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של כ-67% תוצר ב-2024 ולכ-69% תוצר ב-2025, ולרדת שוב ל-67% תוצר ב-2026.

שוק העבודה נשאר הדוק עם ירידה קלה בשיעור האבטלה הרחבה ועלייה מתונה בשכר. פרמיית הסיכון של המשק ירדה באופן ניכר, כפי שנראה במרווחים של האג"ח הממשלתיות והתשואות, אך עדיין נשארה גבוהה יחסית למה שהיה לפני המלחמה. לגבי השקל, מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של כ-0.5% מול הדולר וב-2.4% מול האירו, מה שמעיד על יציבות מסוימת בשוק המט"ח. בשוק הדיור, לעומת זאת, המשיך קצב עליית מחירי הדירות השנתי להאיץ ועומד כעת על 6.7%, בעוד שהפעילות בענף הבנייה נותרה נמוכה לעומת לפני המלחמה, בעיקר בשל מגבלות כוח האדם. בסיכום, מדיניות הריבית של בנק ישראל נותרה ממוקדת ביציבות הכלכלית, כאשר הציפיות הן שמהלך זה ימשיך להיות מותאם להתכנסות האינפלציה ליעד ולשינויים בשוק הפיננסי וההסכמים הפיסקליים.

• הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
• מתי הריבית תתחיל לרדת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם ההודעה היום הבנק משלים שנה של הימנעות משינוי בריבית, כלי המדיניות העיקרי שלו. זאת חרף הציפיות במהלך השנה שניבאו הסתברות גבוהה להורדות ריבית בסביבות פברואר-מרץ, כשהאינפלציה המקומית עוד הייתה נמוכה. ברקע, בהשוואה להחלטה הקודמת בסוף נובמבר לא חל שינוי מהותי בסביבת האינפלציה והיא מוסיפה להתבסס מעל הגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן בנובמבר היה אמנם נמוך מהצפי אך עם תמהיל פחות נוח, כלומר הובל על ידי ירידה חדה בסעיף הטיסות התנודתי וזאת לעומת האצה בסעיף הדיור, שבמידה ויתבסס בקצבים הנוכחיים ירחיק את מועד חזרת האינפלציה אל גבולות היעד.

הנגיד - יש צורך בהגדלת מעגל המשרתים וזהירות מפני שינויים חוקתיים

בדברים שנשא לאחר פרסום ההחלטה הדגיש הנגיד את הצורך בהרחבת מעגל המתגייסים לצבא וכן הזהיר מפני קידום של שינויים חוקתיים, תוך שהוא רומז לרפורמה המשפטית. לדבריו, "על רקע המלחמה, מסתמן כי בשנים הקרובות יהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל. להתפתחות זו, השלכות על האיתנות הכלכלית של המשק. כדי להתמודד עם הנטל שגדל, אני שב ומדגיש את חשיבות הרחבת מעגל המשרתים בצבא. מעבר למשמעויות החברתיות והערכיות, למצב הנוכחי בו חלקים גדולים בחברה החרדית אינם נוטלים חלק בשירות הצבאי, ישנה עלות כלכלית משמעותית. אמרנו בעבר כי להגדלה המסתמנת בהיקף השירות הצבאי, כאשר הוא נופל בעיקר על המשרתים הנוכחיים, תהיה עלות של כ-0.5% תוצר בשנה, שהם כ-10 מיליארד שקל בשנה. בכדי שחוק הגיוס יהיה אפקטיבי הוא צריך לכלול היקפי גיוס התואמים את צרכי הצבא בעת הזו ותמריצים שליליים אישיים לאי התגייסות, כלכליים ואחרים. מעבר לכך, הרחבת מעגל המשרתים עשויה בהסתברות לא מבוטלת לתרום גם להשתלבותם בשוק העבודה, להעלאת שכרם ולצמצום הפערים הכלכליים. 

• המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
• הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...

נקודה נוספת שחשוב להדגיש: בתקופה זו, שמשמשת גם כמבחן לעמידות הכלכלה הישראלית, חיוני לא להוסיף עוד אתגרים ורכיבים שתורמים לאי הוודאות בשל שינויים חוקתיים, ללא הסכמה רחבה. בהקשר הזה, אמרתי בעבר ואומר שוב, כי הכרחי לשמור על עצמאותם ועל חוזקם של המוסדות. זה חלק מהחוסן הכלכלי של המדינה ותנאי לאמון השווקים ולצמיחה כלכלית בת קיימא".

בדבריו, מתח הנגיד ביקורת על האוצר ואמר, כי "היה נכון לשלב יותר רכיבים תומכי צמיחה לטווח הקצר ולטווח הארוך, בדגש על הסרת חסמים, ובפרט לצמצם הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון. בנוסף, בעת שהציבור נאלץ לשאת בנטל צעדים כואבים, היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים ולצמצום מהותי של כספים קואליציוניים שאינם תומכי צמיחה.

חשוב כי מסגרת התקציב ל-2025 תאושר ללא שינויים נוספים, מה שיתרום לשימור אמון השווקים. יתר על כן, כנגד כל שינוי בסעיפי התקציב, שמגדיל את הגירעון לאחר שנת 2025, חשוב לאמץ צעדים חליפיים שימנעו גידול בגירעונות הצפויים. כך יוכל המשק להתכנס לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר משנת 2026 ואילך. בנוסף, חשוב כי ככל שהממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון משנת 2026 ואילך על בסיס המלצות ועדת נגל, זו תלווה בצעדים מקזזים שיבטיחו תוואי יורד של יחס החוב לתוצר באופן ניכר ומתמשך", סיכם ירון.

השקל והסיכון מתמתנים

מאז ההתמתנות בלחימה בעזה והשקט יחסי בגבול הצפון, חלה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל לצד התחזקות משמעותית בשקל. השקל נסחר כעת סביב 3.66 שקל לדולר, התחזקות בולטת מאז אוקטובר 2024. פרמיית הסיכון של ישראל - ה-CDS - ירדה מ-190 נקודות בסיס ל-110. במקביל גם אגרות החוב הממשלתיות זינקו והתשואה ירדה בכ-0.3-0.4% לכ-4.5%.

המשמעות של הנתונים האלו היא ברורה - המצב הכלכלי משתפר והשוק אומר את דברו - הריבית צריכה לרדת. אגרות החוב מקדימות בעצם את בנק ישראל. עם זאת, צריך לזכור שלמרות השיפור, עדיין לא חזרנו כמובן למה שהיה לפני המלחמה. 

האינפלציה בירידה. אל תסתכלו על ה-12 חודשים הקודמים, תסתכלו על התחזית ל-12 החודשים הבאים. האינפלציה בינואר תהיה גבוהה, אבל בהמשך תרד דרמטית. הכלכלנים מצפים לאינפלציה נמוכה מ-3% ב-12 החודשים הבאים, יש גם כאלו שמדברים על 2.5%. ב-12 החודשים האחרונים היא 3.4%, כשההערכות לדצמבר הן לאינפלציה של מינוס 0.1%.

הנתונים האלו מראים שבשלה העת לשנות את הטון. זה גם נחוץ חברתית וכלכלית - הגזרות על הציבור הן בהיקף של כ-800 שקלים בחודש למשפחה ובהינתן המשכנתא והעלייה המתמדת במחיה, הפחתת ריבית תקל במעט על הציבור דרך הפחתה של הוצאות המימון והריביות.