לבן זקן ונניקשווילי יש כסף: מנופים תרכוש בחזרה אג"ח בכ-50 מיליון שקל
חברת מנופים פיננסים, הנמצאת בשליטת הנמצאת בשליטת ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, מצטרפת למועדון המכובד של החברות הציבוריות המנצלות את הקריסה במחירי אגרות החוב שלהן ויוצאת במהלך רכישה בחזרה.
החברה דיווחה אתמול לאחר סיום המסחר בבורסה כי דירקטוריון החברה החליט לאשר מסגרת לרכישה עצמית של איגרות חוב (סדרה א') של
החברה בסכום כולל של 50 מיליון שקל. רכישת איגרות החוב על ידי החברה תבוצע מעת לעת, במועדים, במחירים ובהיקפים על פי שיקול דעתה של הנהלת החברה, וזאת במסגרת המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב או מחוצה לה.
תוקף תכנית הרכישה הינו מעת קבלת ההחלטה ועד תום ארבעה חודשים
מקבלת ההחלטה. הרכישה תמומן באמצעות מקורות עצמאיים של החברה או
באמצעות אשראי בנקאי או אחר.
בהודעת החברה נאמר כי "רכישה עצמית של אגרות חוב של החברה, ככל שתהיה, תביא לצמצום התחייבויותיה של החברה ורישום רווח מימוני חד פעמי. כמו כן אין ברכישה כדי לפגוע בטובת החברה".
יצוין, כי איגרות החוב שתירכשנה על-ידי החברה, ככל שתירכשנה, תתבטלנה ותימחקנה מן המסחר בבורסה.
אגרות החוב של מנופים רשמו ירידה חדה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים ונסחרות כיום במחיר של 36.54 אגורות, ובתשואה ברוטו של 50%.
מנופים דיווחה בסוף נובמבר כי ההפסד הנקי של החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ- 84 מיליון שקל, לעומת רווח של כ–22.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. את שנת 2007 סיימה החברה ברווח של כ-43 מיליון שקל. עיקר ההפסד בתקופת הדו"ח נובע מחלקה של החברה בהפסד חברות כלולות.
ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות ליום 30 בספטמבר 2008 עמד על כ–129 מיליון שקל, לעומת כ–199 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
