בחודש אפריל זה נראה פחות טוב: הישראליות בנאסד"ק לא הצליחו להדביק את המדד הכללי

התל-טק בתיקון אגרסיבי? הנאסד"ק טיפס 5.9% באפריל, הישראליות טיפסו פחות. מי עלתה, מי ירדה, ואילו מניות חלום מתחילות לבלוט בטבלאות?
אריאל אטיאס |

חודש אפריל נפתח אמנם בירידות שערים, אולם המגמה השלילית התהפכה כעבור מספר ימים, ובסיכום חודשי רשם מדד הנאסד"ק עלייה של 5.9%, כאשר הסנטימנט החיובי לא פסח על המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט והמדד המשקלל את תשואתן טיפס ב- 5.1%, כך עולה מנתוני מיטב.

נראה, כי המשקיעים העדיפו להתמקד החודש בעונת הדוחות הכספיים, ולהדחיק מעט את נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים והנסיקה המתמשכת במחירי הסחורות. בעוד שמרבית החברות הציגו תוצאות כספיות חזקות מהצפוי, זירת המאקרו לא הפסיקה לשלוח איתותי אזהרה, אומרים במיטב.

עוד ברקע המסחר: הורדת ריבית נוספת בארה"ב (ביום המסחר האחרון לחודש) בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.0% - הרמה הנמוכה אי פעם.

מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה ב- 5.1% באפריל 2008, לעומת עלייה של 5.9% במדד הנאסד"ק. 25 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.

בלטו בעלייה באפריל: לנאופטיקס (30.7%), אינטרנט זהב (25.9%), ורינט (23.7%)

הראשונה, הודיעה, כי הלקוח הגדול ביותר שלה ירכוש ממנה בעוד כשנה את הדור הבא של המעבד מתוצרתה, NP-3. אולם, על פי הערכות בשוק, הסיבה האמיתית לעליות קשורה במארוול. לפני שנה וחצי נחתם שיתוף פעולה בינה לבין מארוול במטרה לפתח מעבד רשת מיוחד מדור שלישי עבור פלטפורמות תקשורת עתידיות לתשתית הפס הרחב של חברה מובילה. הלקוחה הסופית היא סיסקו והיא מצטרפת לג'וניפר, שהשנה תהווה מעל 50% ממכירות. כך, סיסקו תהפוך, דרך מארוול, ללקוחה משמעותית של לנאופטיקס.

השנייה, התברגה למקומה בטבלה ללא תפאורת רקע רשמית.

השלישית, הודיעה החודש על חוזה חדש להרחבת פריסת מצלמות המעקב ומערכות האבטחה המרכזיות שלה בשכונות חדשות של ריו דה-ז'ניירו, לאור ההצלחה של הפריסה הראשונית של מערכות ורינט בחללים ציבוריים בעיר.

חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף בשקל מול הדולר (3.5%), התשואה במונחי שקלים היא הרבה פחות טובה.

חמשת המניות הטובות באפריל

בלטו בירידה באפריל: סיליקום (34.5%-), אלדין (23.5%-), סרגון (13.7%-)

הראשונה, רשמה ירידות חדות, על אף שסיכמה את הרבעון הראשון של 2008 עם תוצאות שיא: הכנסות של 7.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר.

השנייה, אמנם דיווחה על צמיחה נאה של 19% בהכנסותיה לרבעון הראשון של 2008, אולם נסיגה בשורה התחתונה והנמכת תחזיותיה לשנת 2008 הובילו אותה למקום השני בטבלת המניות הגרועות.

השלישית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2008 שהצביעו על גידול של 63% ברווח הנקי ועל צמיחה של 39% בהכנסות החברה. בנוסף, הודיעה סרגון, כי תספק פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים גם ברפובליקה הדומיניקנית תמורת יותר ממיליון דולר. אולם, כל אלה לא מנעו ממנה להגיע למקום השלישי בטבלת המניות הגרועות.

חמשת המניות הגרועות באפריל

מתחילת השנה, מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" ירד בשיעור של 13.3%, בהשוואה לירידה מתונה יותר של 9.0% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. רק 12 מניות מתוך ה- 40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.

חמשת המניות הטובות מתחילת שנת 2008

חמשת המניות הגרועות מתחילת שנת 2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.