בחודש אפריל זה נראה פחות טוב: הישראליות בנאסד"ק לא הצליחו להדביק את המדד הכללי
חודש אפריל נפתח אמנם בירידות שערים, אולם המגמה השלילית התהפכה כעבור מספר ימים, ובסיכום חודשי רשם מדד הנאסד"ק עלייה של 5.9%, כאשר הסנטימנט החיובי לא פסח על המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט והמדד המשקלל את תשואתן טיפס ב- 5.1%, כך עולה מנתוני מיטב.
נראה, כי המשקיעים העדיפו להתמקד החודש בעונת הדוחות הכספיים, ולהדחיק מעט את נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים והנסיקה המתמשכת במחירי הסחורות. בעוד שמרבית החברות הציגו תוצאות כספיות חזקות מהצפוי, זירת המאקרו לא הפסיקה לשלוח איתותי אזהרה, אומרים במיטב.
עוד ברקע המסחר: הורדת ריבית נוספת בארה"ב (ביום המסחר האחרון לחודש) בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.0% - הרמה הנמוכה אי פעם.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה ב- 5.1% באפריל 2008, לעומת עלייה של 5.9% במדד הנאסד"ק. 25 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
בלטו בעלייה באפריל: לנאופטיקס (30.7%), אינטרנט זהב (25.9%), ורינט (23.7%)
הראשונה, הודיעה, כי הלקוח הגדול ביותר שלה ירכוש ממנה בעוד כשנה את הדור הבא של המעבד מתוצרתה, NP-3. אולם, על פי הערכות בשוק, הסיבה האמיתית לעליות קשורה במארוול. לפני שנה וחצי נחתם שיתוף פעולה בינה לבין מארוול במטרה לפתח מעבד רשת מיוחד מדור שלישי עבור פלטפורמות תקשורת עתידיות לתשתית הפס הרחב של חברה מובילה. הלקוחה הסופית היא סיסקו והיא מצטרפת לג'וניפר, שהשנה תהווה מעל 50% ממכירות. כך, סיסקו תהפוך, דרך מארוול, ללקוחה משמעותית של לנאופטיקס.
השנייה, התברגה למקומה בטבלה ללא תפאורת רקע רשמית.
השלישית, הודיעה החודש על חוזה חדש להרחבת פריסת מצלמות המעקב ומערכות האבטחה המרכזיות שלה בשכונות חדשות של ריו דה-ז'ניירו, לאור ההצלחה של הפריסה הראשונית של מערכות ורינט בחללים ציבוריים בעיר.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף בשקל מול הדולר (3.5%), התשואה במונחי שקלים היא הרבה פחות טובה.
בלטו בירידה באפריל: סיליקום (34.5%-), אלדין (23.5%-), סרגון (13.7%-)
הראשונה, רשמה ירידות חדות, על אף שסיכמה את הרבעון הראשון של 2008 עם תוצאות שיא: הכנסות של 7.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר.
השנייה, אמנם דיווחה על צמיחה נאה של 19% בהכנסותיה לרבעון הראשון של 2008, אולם נסיגה בשורה התחתונה והנמכת תחזיותיה לשנת 2008 הובילו אותה למקום השני בטבלת המניות הגרועות.
השלישית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2008 שהצביעו על גידול של 63% ברווח הנקי ועל צמיחה של 39% בהכנסות החברה. בנוסף, הודיעה סרגון, כי תספק פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים גם ברפובליקה הדומיניקנית תמורת יותר ממיליון דולר. אולם, כל אלה לא מנעו ממנה להגיע למקום השלישי בטבלת המניות הגרועות.
מתחילת השנה, מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" ירד בשיעור של 13.3%, בהשוואה לירידה מתונה יותר של 9.0% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. רק 12 מניות מתוך ה- 40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית
אמדוקס מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.
קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.
קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.
אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת
אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.
- אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
- אמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.
