בחודש אפריל זה נראה פחות טוב: הישראליות בנאסד"ק לא הצליחו להדביק את המדד הכללי

התל-טק בתיקון אגרסיבי? הנאסד"ק טיפס 5.9% באפריל, הישראליות טיפסו פחות. מי עלתה, מי ירדה, ואילו מניות חלום מתחילות לבלוט בטבלאות?
אריאל אטיאס |

חודש אפריל נפתח אמנם בירידות שערים, אולם המגמה השלילית התהפכה כעבור מספר ימים, ובסיכום חודשי רשם מדד הנאסד"ק עלייה של 5.9%, כאשר הסנטימנט החיובי לא פסח על המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט והמדד המשקלל את תשואתן טיפס ב- 5.1%, כך עולה מנתוני מיטב.

נראה, כי המשקיעים העדיפו להתמקד החודש בעונת הדוחות הכספיים, ולהדחיק מעט את נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים והנסיקה המתמשכת במחירי הסחורות. בעוד שמרבית החברות הציגו תוצאות כספיות חזקות מהצפוי, זירת המאקרו לא הפסיקה לשלוח איתותי אזהרה, אומרים במיטב.

עוד ברקע המסחר: הורדת ריבית נוספת בארה"ב (ביום המסחר האחרון לחודש) בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.0% - הרמה הנמוכה אי פעם.

מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה ב- 5.1% באפריל 2008, לעומת עלייה של 5.9% במדד הנאסד"ק. 25 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.

בלטו בעלייה באפריל: לנאופטיקס (30.7%), אינטרנט זהב (25.9%), ורינט (23.7%)

הראשונה, הודיעה, כי הלקוח הגדול ביותר שלה ירכוש ממנה בעוד כשנה את הדור הבא של המעבד מתוצרתה, NP-3. אולם, על פי הערכות בשוק, הסיבה האמיתית לעליות קשורה במארוול. לפני שנה וחצי נחתם שיתוף פעולה בינה לבין מארוול במטרה לפתח מעבד רשת מיוחד מדור שלישי עבור פלטפורמות תקשורת עתידיות לתשתית הפס הרחב של חברה מובילה. הלקוחה הסופית היא סיסקו והיא מצטרפת לג'וניפר, שהשנה תהווה מעל 50% ממכירות. כך, סיסקו תהפוך, דרך מארוול, ללקוחה משמעותית של לנאופטיקס.

השנייה, התברגה למקומה בטבלה ללא תפאורת רקע רשמית.

השלישית, הודיעה החודש על חוזה חדש להרחבת פריסת מצלמות המעקב ומערכות האבטחה המרכזיות שלה בשכונות חדשות של ריו דה-ז'ניירו, לאור ההצלחה של הפריסה הראשונית של מערכות ורינט בחללים ציבוריים בעיר.

חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף בשקל מול הדולר (3.5%), התשואה במונחי שקלים היא הרבה פחות טובה.

חמשת המניות הטובות באפריל

בלטו בירידה באפריל: סיליקום (34.5%-), אלדין (23.5%-), סרגון (13.7%-)

הראשונה, רשמה ירידות חדות, על אף שסיכמה את הרבעון הראשון של 2008 עם תוצאות שיא: הכנסות של 7.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר.

השנייה, אמנם דיווחה על צמיחה נאה של 19% בהכנסותיה לרבעון הראשון של 2008, אולם נסיגה בשורה התחתונה והנמכת תחזיותיה לשנת 2008 הובילו אותה למקום השני בטבלת המניות הגרועות.

השלישית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2008 שהצביעו על גידול של 63% ברווח הנקי ועל צמיחה של 39% בהכנסות החברה. בנוסף, הודיעה סרגון, כי תספק פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים גם ברפובליקה הדומיניקנית תמורת יותר ממיליון דולר. אולם, כל אלה לא מנעו ממנה להגיע למקום השלישי בטבלת המניות הגרועות.

חמשת המניות הגרועות באפריל

מתחילת השנה, מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" ירד בשיעור של 13.3%, בהשוואה לירידה מתונה יותר של 9.0% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. רק 12 מניות מתוך ה- 40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.

חמשת המניות הטובות מתחילת שנת 2008

חמשת המניות הגרועות מתחילת שנת 2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: