בחודש אפריל זה נראה פחות טוב: הישראליות בנאסד"ק לא הצליחו להדביק את המדד הכללי
חודש אפריל נפתח אמנם בירידות שערים, אולם המגמה השלילית התהפכה כעבור מספר ימים, ובסיכום חודשי רשם מדד הנאסד"ק עלייה של 5.9%, כאשר הסנטימנט החיובי לא פסח על המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט והמדד המשקלל את תשואתן טיפס ב- 5.1%, כך עולה מנתוני מיטב.
נראה, כי המשקיעים העדיפו להתמקד החודש בעונת הדוחות הכספיים, ולהדחיק מעט את נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים והנסיקה המתמשכת במחירי הסחורות. בעוד שמרבית החברות הציגו תוצאות כספיות חזקות מהצפוי, זירת המאקרו לא הפסיקה לשלוח איתותי אזהרה, אומרים במיטב.
עוד ברקע המסחר: הורדת ריבית נוספת בארה"ב (ביום המסחר האחרון לחודש) בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.0% - הרמה הנמוכה אי פעם.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה ב- 5.1% באפריל 2008, לעומת עלייה של 5.9% במדד הנאסד"ק. 25 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
בלטו בעלייה באפריל: לנאופטיקס (30.7%), אינטרנט זהב (25.9%), ורינט (23.7%)
הראשונה, הודיעה, כי הלקוח הגדול ביותר שלה ירכוש ממנה בעוד כשנה את הדור הבא של המעבד מתוצרתה, NP-3. אולם, על פי הערכות בשוק, הסיבה האמיתית לעליות קשורה במארוול. לפני שנה וחצי נחתם שיתוף פעולה בינה לבין מארוול במטרה לפתח מעבד רשת מיוחד מדור שלישי עבור פלטפורמות תקשורת עתידיות לתשתית הפס הרחב של חברה מובילה. הלקוחה הסופית היא סיסקו והיא מצטרפת לג'וניפר, שהשנה תהווה מעל 50% ממכירות. כך, סיסקו תהפוך, דרך מארוול, ללקוחה משמעותית של לנאופטיקס.
השנייה, התברגה למקומה בטבלה ללא תפאורת רקע רשמית.
השלישית, הודיעה החודש על חוזה חדש להרחבת פריסת מצלמות המעקב ומערכות האבטחה המרכזיות שלה בשכונות חדשות של ריו דה-ז'ניירו, לאור ההצלחה של הפריסה הראשונית של מערכות ורינט בחללים ציבוריים בעיר.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף בשקל מול הדולר (3.5%), התשואה במונחי שקלים היא הרבה פחות טובה.
בלטו בירידה באפריל: סיליקום (34.5%-), אלדין (23.5%-), סרגון (13.7%-)
הראשונה, רשמה ירידות חדות, על אף שסיכמה את הרבעון הראשון של 2008 עם תוצאות שיא: הכנסות של 7.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר.
השנייה, אמנם דיווחה על צמיחה נאה של 19% בהכנסותיה לרבעון הראשון של 2008, אולם נסיגה בשורה התחתונה והנמכת תחזיותיה לשנת 2008 הובילו אותה למקום השני בטבלת המניות הגרועות.
השלישית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2008 שהצביעו על גידול של 63% ברווח הנקי ועל צמיחה של 39% בהכנסות החברה. בנוסף, הודיעה סרגון, כי תספק פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים גם ברפובליקה הדומיניקנית תמורת יותר ממיליון דולר. אולם, כל אלה לא מנעו ממנה להגיע למקום השלישי בטבלת המניות הגרועות.
מתחילת השנה, מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" ירד בשיעור של 13.3%, בהשוואה לירידה מתונה יותר של 9.0% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. רק 12 מניות מתוך ה- 40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
