בחודש אפריל זה נראה פחות טוב: הישראליות בנאסד"ק לא הצליחו להדביק את המדד הכללי
חודש אפריל נפתח אמנם בירידות שערים, אולם המגמה השלילית התהפכה כעבור מספר ימים, ובסיכום חודשי רשם מדד הנאסד"ק עלייה של 5.9%, כאשר הסנטימנט החיובי לא פסח על המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט והמדד המשקלל את תשואתן טיפס ב- 5.1%, כך עולה מנתוני מיטב.
נראה, כי המשקיעים העדיפו להתמקד החודש בעונת הדוחות הכספיים, ולהדחיק מעט את נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים והנסיקה המתמשכת במחירי הסחורות. בעוד שמרבית החברות הציגו תוצאות כספיות חזקות מהצפוי, זירת המאקרו לא הפסיקה לשלוח איתותי אזהרה, אומרים במיטב.
עוד ברקע המסחר: הורדת ריבית נוספת בארה"ב (ביום המסחר האחרון לחודש) בשיעור של 0.25%, לרמה של 2.0% - הרמה הנמוכה אי פעם.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה ב- 5.1% באפריל 2008, לעומת עלייה של 5.9% במדד הנאסד"ק. 25 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
בלטו בעלייה באפריל: לנאופטיקס (30.7%), אינטרנט זהב (25.9%), ורינט (23.7%)
הראשונה, הודיעה, כי הלקוח הגדול ביותר שלה ירכוש ממנה בעוד כשנה את הדור הבא של המעבד מתוצרתה, NP-3. אולם, על פי הערכות בשוק, הסיבה האמיתית לעליות קשורה במארוול. לפני שנה וחצי נחתם שיתוף פעולה בינה לבין מארוול במטרה לפתח מעבד רשת מיוחד מדור שלישי עבור פלטפורמות תקשורת עתידיות לתשתית הפס הרחב של חברה מובילה. הלקוחה הסופית היא סיסקו והיא מצטרפת לג'וניפר, שהשנה תהווה מעל 50% ממכירות. כך, סיסקו תהפוך, דרך מארוול, ללקוחה משמעותית של לנאופטיקס.
השנייה, התברגה למקומה בטבלה ללא תפאורת רקע רשמית.
השלישית, הודיעה החודש על חוזה חדש להרחבת פריסת מצלמות המעקב ומערכות האבטחה המרכזיות שלה בשכונות חדשות של ריו דה-ז'ניירו, לאור ההצלחה של הפריסה הראשונית של מערכות ורינט בחללים ציבוריים בעיר.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף בשקל מול הדולר (3.5%), התשואה במונחי שקלים היא הרבה פחות טובה.
בלטו בירידה באפריל: סיליקום (34.5%-), אלדין (23.5%-), סרגון (13.7%-)
הראשונה, רשמה ירידות חדות, על אף שסיכמה את הרבעון הראשון של 2008 עם תוצאות שיא: הכנסות של 7.7 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר.
השנייה, אמנם דיווחה על צמיחה נאה של 19% בהכנסותיה לרבעון הראשון של 2008, אולם נסיגה בשורה התחתונה והנמכת תחזיותיה לשנת 2008 הובילו אותה למקום השני בטבלת המניות הגרועות.
השלישית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2008 שהצביעו על גידול של 63% ברווח הנקי ועל צמיחה של 39% בהכנסות החברה. בנוסף, הודיעה סרגון, כי תספק פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים גם ברפובליקה הדומיניקנית תמורת יותר ממיליון דולר. אולם, כל אלה לא מנעו ממנה להגיע למקום השלישי בטבלת המניות הגרועות.
מתחילת השנה, מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" ירד בשיעור של 13.3%, בהשוואה לירידה מתונה יותר של 9.0% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. רק 12 מניות מתוך ה- 40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
