פועלים: הטלטלה בשווקים צפויה להימשך בשל חששות למיתון בארה"ב
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
תנודתיות השווקים נמשכת
טלטלת השווקים נמשכה גם השבוע, כשהקשר הגלובלי בין השווקים בא לידי ביטוי בירידות שערים חדות שהחלו באסיה. הרקע לירידות היה גם השבוע החשש מפני גלישה למיתון בכלכלה האמריקאית. כתגובה להלך רוחות זה הפחית במפתיע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי את שיעור הריבית בשיעור חד של 0.75%.
להערכת כלכלני הבנק, בשבועות הקרובים יושפעו השווקים הגלובליים מ'משחקי כוחות' בין שני מישורים. מהלך הורדות הריבית (ובכלל זה גם ההורדות שיבואו) יחד עם יישום חבילות הסיוע הפיסקליות בארה"ב צפויים לתרום ליציבות השווקים ולירידה בתנודתיותם. מנגד, הגורם הפסיכולוגי המתבטא בגידול בחששות המשקיעים ובשנאת הסיכון ימשיך להקשות על היציבות בטווח הזמן הקצר ויוביל לעליה בתנודתיות. גם הורדות הריבית וצעדי הממשל האמריקאי נתפסים בידי חלק מהמשקיעים כאינדיקציה לחומרת המצב ומגבירים, לפיכך, את חששות המשקיעים.
נתוני בנק ישראל לחודש דצמבר מעידים על גידול בהשקעה של הזרים, נטו, במניות המקומיות. נתון זה מדגיש את מיצובו הדפנסיבי של השוק הישראלי מול שוקי העולם. עם זאת, מדגישים בפועלים, כי הירידות החדות בשוקי העולם נרשמו במהלך חודש ינואר, והנתונים לחודש ינואר טרם פורסמו.
המשק המקומי מפגין יציבות
השבוע פרסם הלמ"ס את נתוני האבטלה לחודש נובמבר 2007, אשר עמדה על שיעור של 6.6% מכח העבודה האזרחי. נתון אחר שפורסם השבוע הוא המדד המשולב של בנק ישראל, אשר עלה בחודש דצמבר בשיעור חד של 1.2%. להערכת בנק ישראל, הדבר מעיד על המשך ההתרחבות המואצת בפעילות הכלכלית בחודש זה.
על פי נתונים אלה, נראה כי המשק הישראלי מגיע אל התקופה הנוכחית מעמדת חוזקה. להערכתנו, גם אם אנו עומדים בפתחה של תקופת האטה בכלכלה העולמית (ועל אחת כמה וכמה אם אנו במהלכה), הרי שהמשק הישראלי עדיין ממשיך להפגין ביצועים חיוביים. ביצועים אלה עשויים אף להסביר את הדפנסיביות של השוק המקומי, כפי שצויין לעיל.
חוסנו הנוכחי של המשק המקומי מתבטא גם בשע"ח מול השקל. הדולר המשיך במגמה של השבועות האחרונים ונסחר בירידה אל מול השקל. הצפי להמשך גידול הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2008 יחד עם החשש מפני פגיעה ביצוא בשל חולשת הדולר מחדד את המלצתנו להתמקד בחברות המוטות לצריכה המקומית. בין המניות המומלצות נציין את פרטנר, דלק רכב ובז"ן. על אלה נוסיף את שטראוס גרופ הצפויה להנות מהצריכה הפרטית בישראל ובשווקים מתעוררים.
סיכום
להערכת כלכלני הפועלים, בתקופה הקרובה שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהנעשה בשוקי ההון הגלובליים. אלה ימשיכו להתאפיין ברמות סיכון ותנודתיות גבוהות על רקע החששות מפני גלישת ארה"ב למיתון. הגורם הפסיכולוגי ימשיך להיות מרכזי במסחר בשוקי העולם, כשמנגד תבחן השפעת הצעדים הפיסיקליים והמוניטריים שיינקטו בארה"ב.
יחד עם זאת, לאור הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים (צפי להמשך צמיחת המשק בסביבת ריבית נוחה) ולאור תמחור לא יקר של שוק המניות, סבורים בפועלים, כי בטווח הזמן הבינוני תחזור המגמה החיובית (אם כי זו תהיה נמוכה יותר בהשוואה לזו שאפיינה את השנים האחרונות).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
