פועלים: הטלטלה בשווקים צפויה להימשך בשל חששות למיתון בארה"ב
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
תנודתיות השווקים נמשכת
טלטלת השווקים נמשכה גם השבוע, כשהקשר הגלובלי בין השווקים בא לידי ביטוי בירידות שערים חדות שהחלו באסיה. הרקע לירידות היה גם השבוע החשש מפני גלישה למיתון בכלכלה האמריקאית. כתגובה להלך רוחות זה הפחית במפתיע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי את שיעור הריבית בשיעור חד של 0.75%.
להערכת כלכלני הבנק, בשבועות הקרובים יושפעו השווקים הגלובליים מ'משחקי כוחות' בין שני מישורים. מהלך הורדות הריבית (ובכלל זה גם ההורדות שיבואו) יחד עם יישום חבילות הסיוע הפיסקליות בארה"ב צפויים לתרום ליציבות השווקים ולירידה בתנודתיותם. מנגד, הגורם הפסיכולוגי המתבטא בגידול בחששות המשקיעים ובשנאת הסיכון ימשיך להקשות על היציבות בטווח הזמן הקצר ויוביל לעליה בתנודתיות. גם הורדות הריבית וצעדי הממשל האמריקאי נתפסים בידי חלק מהמשקיעים כאינדיקציה לחומרת המצב ומגבירים, לפיכך, את חששות המשקיעים.
נתוני בנק ישראל לחודש דצמבר מעידים על גידול בהשקעה של הזרים, נטו, במניות המקומיות. נתון זה מדגיש את מיצובו הדפנסיבי של השוק הישראלי מול שוקי העולם. עם זאת, מדגישים בפועלים, כי הירידות החדות בשוקי העולם נרשמו במהלך חודש ינואר, והנתונים לחודש ינואר טרם פורסמו.
המשק המקומי מפגין יציבות
השבוע פרסם הלמ"ס את נתוני האבטלה לחודש נובמבר 2007, אשר עמדה על שיעור של 6.6% מכח העבודה האזרחי. נתון אחר שפורסם השבוע הוא המדד המשולב של בנק ישראל, אשר עלה בחודש דצמבר בשיעור חד של 1.2%. להערכת בנק ישראל, הדבר מעיד על המשך ההתרחבות המואצת בפעילות הכלכלית בחודש זה.
על פי נתונים אלה, נראה כי המשק הישראלי מגיע אל התקופה הנוכחית מעמדת חוזקה. להערכתנו, גם אם אנו עומדים בפתחה של תקופת האטה בכלכלה העולמית (ועל אחת כמה וכמה אם אנו במהלכה), הרי שהמשק הישראלי עדיין ממשיך להפגין ביצועים חיוביים. ביצועים אלה עשויים אף להסביר את הדפנסיביות של השוק המקומי, כפי שצויין לעיל.
חוסנו הנוכחי של המשק המקומי מתבטא גם בשע"ח מול השקל. הדולר המשיך במגמה של השבועות האחרונים ונסחר בירידה אל מול השקל. הצפי להמשך גידול הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2008 יחד עם החשש מפני פגיעה ביצוא בשל חולשת הדולר מחדד את המלצתנו להתמקד בחברות המוטות לצריכה המקומית. בין המניות המומלצות נציין את פרטנר, דלק רכב ובז"ן. על אלה נוסיף את שטראוס גרופ הצפויה להנות מהצריכה הפרטית בישראל ובשווקים מתעוררים.
סיכום
להערכת כלכלני הפועלים, בתקופה הקרובה שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהנעשה בשוקי ההון הגלובליים. אלה ימשיכו להתאפיין ברמות סיכון ותנודתיות גבוהות על רקע החששות מפני גלישת ארה"ב למיתון. הגורם הפסיכולוגי ימשיך להיות מרכזי במסחר בשוקי העולם, כשמנגד תבחן השפעת הצעדים הפיסיקליים והמוניטריים שיינקטו בארה"ב.
יחד עם זאת, לאור הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים (צפי להמשך צמיחת המשק בסביבת ריבית נוחה) ולאור תמחור לא יקר של שוק המניות, סבורים בפועלים, כי בטווח הזמן הבינוני תחזור המגמה החיובית (אם כי זו תהיה נמוכה יותר בהשוואה לזו שאפיינה את השנים האחרונות).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
