פועלים: הטלטלה בשווקים צפויה להימשך בשל חששות למיתון בארה"ב
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
תנודתיות השווקים נמשכת
טלטלת השווקים נמשכה גם השבוע, כשהקשר הגלובלי בין השווקים בא לידי ביטוי בירידות שערים חדות שהחלו באסיה. הרקע לירידות היה גם השבוע החשש מפני גלישה למיתון בכלכלה האמריקאית. כתגובה להלך רוחות זה הפחית במפתיע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי את שיעור הריבית בשיעור חד של 0.75%.
להערכת כלכלני הבנק, בשבועות הקרובים יושפעו השווקים הגלובליים מ'משחקי כוחות' בין שני מישורים. מהלך הורדות הריבית (ובכלל זה גם ההורדות שיבואו) יחד עם יישום חבילות הסיוע הפיסקליות בארה"ב צפויים לתרום ליציבות השווקים ולירידה בתנודתיותם. מנגד, הגורם הפסיכולוגי המתבטא בגידול בחששות המשקיעים ובשנאת הסיכון ימשיך להקשות על היציבות בטווח הזמן הקצר ויוביל לעליה בתנודתיות. גם הורדות הריבית וצעדי הממשל האמריקאי נתפסים בידי חלק מהמשקיעים כאינדיקציה לחומרת המצב ומגבירים, לפיכך, את חששות המשקיעים.
נתוני בנק ישראל לחודש דצמבר מעידים על גידול בהשקעה של הזרים, נטו, במניות המקומיות. נתון זה מדגיש את מיצובו הדפנסיבי של השוק הישראלי מול שוקי העולם. עם זאת, מדגישים בפועלים, כי הירידות החדות בשוקי העולם נרשמו במהלך חודש ינואר, והנתונים לחודש ינואר טרם פורסמו.
המשק המקומי מפגין יציבות
השבוע פרסם הלמ"ס את נתוני האבטלה לחודש נובמבר 2007, אשר עמדה על שיעור של 6.6% מכח העבודה האזרחי. נתון אחר שפורסם השבוע הוא המדד המשולב של בנק ישראל, אשר עלה בחודש דצמבר בשיעור חד של 1.2%. להערכת בנק ישראל, הדבר מעיד על המשך ההתרחבות המואצת בפעילות הכלכלית בחודש זה.
על פי נתונים אלה, נראה כי המשק הישראלי מגיע אל התקופה הנוכחית מעמדת חוזקה. להערכתנו, גם אם אנו עומדים בפתחה של תקופת האטה בכלכלה העולמית (ועל אחת כמה וכמה אם אנו במהלכה), הרי שהמשק הישראלי עדיין ממשיך להפגין ביצועים חיוביים. ביצועים אלה עשויים אף להסביר את הדפנסיביות של השוק המקומי, כפי שצויין לעיל.
חוסנו הנוכחי של המשק המקומי מתבטא גם בשע"ח מול השקל. הדולר המשיך במגמה של השבועות האחרונים ונסחר בירידה אל מול השקל. הצפי להמשך גידול הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2008 יחד עם החשש מפני פגיעה ביצוא בשל חולשת הדולר מחדד את המלצתנו להתמקד בחברות המוטות לצריכה המקומית. בין המניות המומלצות נציין את פרטנר, דלק רכב ובז"ן. על אלה נוסיף את שטראוס גרופ הצפויה להנות מהצריכה הפרטית בישראל ובשווקים מתעוררים.
סיכום
להערכת כלכלני הפועלים, בתקופה הקרובה שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהנעשה בשוקי ההון הגלובליים. אלה ימשיכו להתאפיין ברמות סיכון ותנודתיות גבוהות על רקע החששות מפני גלישת ארה"ב למיתון. הגורם הפסיכולוגי ימשיך להיות מרכזי במסחר בשוקי העולם, כשמנגד תבחן השפעת הצעדים הפיסיקליים והמוניטריים שיינקטו בארה"ב.
יחד עם זאת, לאור הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים (צפי להמשך צמיחת המשק בסביבת ריבית נוחה) ולאור תמחור לא יקר של שוק המניות, סבורים בפועלים, כי בטווח הזמן הבינוני תחזור המגמה החיובית (אם כי זו תהיה נמוכה יותר בהשוואה לזו שאפיינה את השנים האחרונות).
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
