הבורסה בת"א ננעלה בירידות חדות; מדד הנדל"ן צנח 4%

הבורסה באחד העם נכנעה למגמה העולמית, לאחר ירידות חדות אמש בוול סטריט ופסימיות בשווקי אירופה. רק שש מניות מבין מניות המעו"ף סגרו את המסחר בעליות שערים. החברה לישראל התחזקה 2.86%, מכתשים אגן הוסיפה 1.5%. מנגד, פריגו איבדה 1.96%, גזית גלוב ירדה 3.13%
ישראל הס |

הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע זה כעת בירידות שערים אשר הלכו והתחזקו בצהרי יום המסחר, זאת לאחר יום שלילי בוול סטריט אתמול ופתיחה מסחר מגומגמת הבוקר.

מדד המעו"ף אשר פתח את יום המסחר בירידות מתונות יחסית של כ-0.4%, עבר במשך היום לירידות חדות יותר, בעקבות החוזים האדומים בוול סטריט.

הסיפור של היום הוא דווקא הירידות במניית אפריקה ישראל, לב לבייב בינתיים עזב כדי להסדיר את ענייני חברת הבת בלונדון. אולם, נראה שדווקא שם המנייה מתחילה להתייצב אך חברת האם דווקא סובלת מחוסר שקיפות על פי הגורמים בשוק.

מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.90% לרמה של 1,208 נקודות, מדד תל אביב 75 צנח 2.62%, מדד תל אביב 100 איבד 1.3% לרמה של 1,144 נקודות ומדד התל טק השיל 1.87% לרמה של 346 הנקודות.

וול סטריט

המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום המסחר הראשון של שנת 2008 בירידות שערים חדות. המסחר אתמול נפתח בעליות שערים קלות, אך במהרה עברו המדדים לירידות שערים חדות עקב פרסום תוצאות מדד מנהלי הרכש, המצביע על היחלשות סקטור היצרנים בארה"ב והגאות במחיר הנפט. אומנם, המדדים ניסו להתאושש לאחר פירסום הפרוטוקולים של הפד' מועידת השוק הפתוח שהתקיימה ב-11 בדצמבר, אך לשווא.

מניות במרכז

חברת יורוקום הודיעה היום על הצעת רכש לחברת חלל תקשורת. זאת ניתנה על פי מחיר של 46.2 שקל למנייה. מחיר הגבוה ב-25% ממחיר המניה בפתיחת יום המסחר. במידה והצעת הרכש תתקבל יירכשו 2.71 מיליון מניות בתמורה ל-125 מיליון שקל.

מניות החברה לישראל נסחרו בניגוד למגמה וטיפסו בשיעור של 2.86%. ברקע, בכלל פיננסים העלו היום את מחיר היעד למניה ל-5000 שקל. ההמלצה עומדת על "תשואת יתר" כאשר יובל בן זאב מציין, כי במחיר הנוכחי של החברה, המשקיע מקבל למעשה את צים, תחנות הכוח באמל"ט ואת מיזמי הרכב.

מניית בריינסווי זינקה אתמול (ד) ב-17.63% על רקע תוצאות חיוביות בניסוי ביניים. מניות החברה נסחרות במחזור כפול מהרגיל, לאחר שהחברה פרסמה, כי חל שיפור בחולי דיכאון שטופלו באמצעות במכשיר ה-Deep TMS.

גיוון אימג'ינג (גיוון חו"ל) הודיעה אתמול, שילמה ללשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והעבודה את התחייבותה בסך של כ- 5 מליון דולר, כולל ריבית שנצברה, בגין השתתפות נושאת תמלוגים של המדען הראשי בפעולות המחקר והפתוח של החברה. כתוצאה מכך, תרשום החברה הוצאה חד פעמית בסך של כ- 5.7 מליון דולר בדוחות הכספיים של הרבעון הרביעי של 2007.

חברת ריטליקס (ריטליקס חו"ל), ספקית פתרונות תוכנה כלל מערכתיים פתוחים, נסחרה בירידות קלות . לאחר שאתמול צנחה המניה בעקבות הודעתה אתמול כי סמנכ"ל התפעול, אבינועם בלוך, עוזב את תפקידו בחברה. על תוצאות מקדמיות של הרבעון הרביעי, החברה צופה כעת שסך כל ההכנסות בשנת 2007 יגיעו לרף התחתון של ציפיותיה המקדמיות ל-222 מיליון דולר, זאת לעומת צפי מקדמי של החברה להכנסות של בין 220-230 מיליון דולר. האנליסטים ציפו ל-229.15 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.