בורסה: ת"א פותחת שבוע בעליות; אפריקה איבדה 2.7%
הבורסה התל אביבית פתחה את שבוע המסחר במגמה חיובית וחתמה בעליות שערים. המסחר שהחל בעליות חדות, התמתן לקראת שעות הצהריים, אך בהמשך שבו המדדים המובילים לעלות קלות עד לתום המסחר.
בקרב המדדים השונים, בלטו מניות הבנקים והפיננסים, כאשר מנגד העיבו מניות הנדל"ן שהתממשו היום.
מדד ת"א 25 עלה 0.46% לרמת 919.49 הנקודות, מדד ת"א 100 מטפס 0.29% לרמת 927.09 הנקודות, מדד הטכנולוגיה - תל טק 15 מוסיף 0.20% לרמת 383.46 הנקודות, ומדד הנדל"ן מאבד 1.45%. מחזור המסחר היה ער ביחס לימי ראשון והסתכם ב-1.03 מיליארד שקל.
ברקע, התמיכה שקיבלו הבוקר המדדים בעקבות הפסקת האש בעזה הוצגה באור שונה לאור המשך ירי הקסאמים במהלך שעות הצהריים. בצד החיובי עדיין ניתן למנות את נאומו של סטנלי פישר מחר, בו עפ"י ההערכות, יודיע על הורדה של 0.25% נוספים בשיעור הריבית, כאשר למרות הסברה, כי הורדת הריבית הקרובה כבר מגולמת במחירי השוק, הציפייה להפחתת ריבית נוספת בחודש הבא עדיין לא מיצתה את המהלך.
בהעדר מסחר בבורסות שמעבר לים התרכזו המשקיעים בהמשך הדיווחים בשוק המקומי, כאשר היום בין רשימת המפרסמות לתוצאות הרבעון השלישי, בולטות: החברה לישראל, דיסקונט השקעות, ואפריקה ישראל של לב לבייב.
היום (א') לא יתקיים מסחר במטבעות, ביום ו' חתם השקל במגמה מעורבת כנגד העיקריים, המטבע האמריקאני חתם בירידה של 0.39% ושערו היציג נקבע על 4.296 שקל. מנגד, האירו התחזק 0.43% אל מול השקל ושערו היציג נקבע על 5.6121 שקל.
מניות במרכז
החברה לישראל בבעלותה של משפחת עופר דיווחה היום על תוצאות מאכזבות, שבכללם קיטון של 60% ברווח הנקי. הרווח לרבעון הסתכם ב-223 מיליון שקל לעומת 563 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-7.2 מיליארד בהשוואה ל-6.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
חברת האנרגיה, פז שנמצאת בשליטת צדיק בינו, הודיעה ביום ו' כי במכרז שנערך ביום ה' למשקיעים מוסדיים לקראת ההנפקה המתוכננת של החברה בבורסה בתל-אביב, הצליחה החברה לגייס 1.34 מיליארד שקל. במסגרת המכרז המוסדי התקבלו ביקושים בהיקף כספי של כ-2.4 מיליארד שקל במכרז המניות והאופציות, שמשקפים ביקוש יתר של פי 3.43 במכרז זה.
חברת האחזקות דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי בבעלותו של נוחי דנקנר הצטרפה אף היא למדווחות. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי של שנת 2006 הסתכם ב-31 מיליון - ירידה של 74% לעומת הרבעון המקביל ב-2005. מבין המגזרים, תרם מגזר התקשורת 91 מיליון שקל על רקע גידול של סלקום ב-100% ל-94 מיליון שקל. מנגד במגזר הטכנולוגיה והתעשייה נרשמה ירידה חדה ומעבר להפסד של 23 ו-27 מיליון שקל בהתאמה בעקבות תוצאות חלשות של מכתשים אגן ואלרון.
בתוך כך, חברת הסלולר סלקום הנמצאת בבעלות דיסקונט השקעות (78.5%) של נוחי דנקנר הציגה הבוקר (א') את תוצאות הרבעון השלישי 2006. סלקום הציגה דוחות חיוביים שמקבלים כעת משנה חשיבות לאור ההנפקה הצפויה במחצית השנה הראשונה של 2007 ככל הנראה בבורסת NYSE. הכנסות החברה ברבעון הנוכחי הסתכמו בכ-1.47 מיליארד שקל, גידול של 11% בהשוואה לרבעון המקביל 2005, מנגד, הרווח הנקי לרבעון הסתיים ב-120 מיליון שקל בלבד לעומת 144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-17%.
אפריקה ישראל שבשליטת איש העסקים לב לבייב, גם היא לא הרשימה את המשקיעים יתר על המידה. מדוחות החברה עולה כי למרות גידול של 15% בהכנסות הרבעון השלישי, נחתך הרווח הנקי של אפריקה ישראל בשיעור חד של 45%. הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-1.22 מיליארד שקל, תוספת של 167 מיליון שקל לעומת הכנסות של 1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מניות הבנק הגדול במדינה - בנק פועלים הוסיפו לרכז עניין גם היום - מס' ימים לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי 2006. מניות הבנק שהשילו כ-5% בשבוע החולף, נסחרו היום על רקע בתוך כך, עדכנו בבית ההשקעות את מחירי היעד למניית פועלים ל-25 שקל על רקע האופטימיות לגבי תוצאות הבנק בעתיד והירידה במחירי ההיוון.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
