פס ייצור מיוחד לתושבי הצפון - דלתות פלדה עמידות
במהלך תקופת המלחמה חברות רבות נרתמו לעזרת תושבי הצפון, חברת שריונית חסם הקימה בתקופת המלחמה בצפון פס ייצור מיוחד לאספקת דלתות פלדה לבתים שנפגעו במהלך המלחמה בצפון. לדברי מנכ"ל החברה המפעל בקריית גת ממשיך במאמץ המלחמתי גם כעת ועובד בשתי משמרות כל יום, עד שעה 24:00. לדבריו, הצליחו לספק עד כה כ-1600 דלתות פלדה לבתים בצפון הארץ.
כאמור, במהלך המלחמה דלתות של תושבים רבים לא עמדו בהדף העצום של הקטיושות, ובעקבות כך נתלשו דלתות רבות ממקומן, גרמו נזק רב לרכוש, והיוו סכנה לדיירי בתים. בנוסף תושבים רבים שעזבו את הצפון התבשרו ע"י שכניהם כי בתיהם נותרו פתוחים לרווחה וחשופים לביזה.
בעקבות כך התגברה דרישת התושבים בצפון לדלתות פלדה כבדות אשר יוכלו לעמוד בפגיעות הטילים ויוותרו על מקומן.
שקד הוסיף וציין, כי כושר הייצור של המפעל הוא כ-5,000 דלתות בחודש במשמרת אחת, ובשתי משמרות שלמות ניתן לייצר 10,000 דלתות בחודש.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
