פרטנר צומחת: גידול של 50.4% ברווחי הרבעון השני
חברת פרטנר תקשורת, הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2006. החברה דיווחה על ההכנסות של 1.372 מיליארד שקל(309.2 מיליון דולר), על EBITDA של 473.2 מיליון שקל (106.6 מיליון דולר), המהווה 34.5% מסך ההכנסות, ועל רווח נקי של 174.2 מיליון שקל (39.2 מיליון דולר).
בשורה העליונה, הכנסות פרטנר ברבעון השני של 2006 הסתכמו ב- 1.372 מיליארד שקל (309.2 מיליון דולר), עלייה של 9.8% בהשוואה ל-1.25 מיליארד שקל ברבעון השני של 2005, ועלייה של 3.5% בהשוואה ל-1.326 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2006.
העלייה בסך ההכנסות נבעה בעיקר מעלייה בהכנסות משירותים (1.244 מיליארד שקל (280.3 מיליון דולר) ברבעון השני של 2006, עלייה של 8.6% מ-1.145 מיליארד שקל ברבעון השני של 2005, ועלייה של 5.1% מ-1.184 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2006. שתי העליות משקפות גידול בבסיס הלקוחות ובדקות השימוש הממוצעות אשר מותנו במידת מה על ידי הורדת תעריפי הקישוריות בכ-7% שנכנסה לתוקפה במרץ 2006, הורדה שהשפעתה חלה ברבעון כולו.
הרווח הנקי ברבעון השני של 2006 היה 174.2 מיליון שקל(39.2 מיליון דולר), המשקף עליה של 50.4% מ-115.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2005, ועליה של 8.6% מ-160.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2006.
על פי ממוצע מספר המניות במהלך הרבעון השני של 2006, הרווח הבסיסי למניה היה 1.14 שקל (26 סנט), עליה של 56.2% מ-0.73 שקל למניה ברבעון השני של 2005, כתוצאה מעליה של 50.4% ברווח הנקי, וכתוצאה מירידה במספר המניות הממוצע בעקבות הרכישה העצמית שביצעה החברה במהלך 2005.
בהשוואה לרבעון הראשון של 2006, עלה הרווח הבסיסי למניה ב-8.6% ברבעון השני של 2006, מ-1.05 שקל ברבעון הראשון של 2006. רווח למניה ברבעון השני של 2006 לאחר דילול היה 1.13 שקל (25 סנט), עליה מ-0.72 ברבעון השני של 2005, ומ-1.05 ברבעון הראשון של 2006.
כמו כן, מועצת המנהלים של החברה אישרה חלוקת דיבידנד ביניים במזומן לרבעון השני בסך של 45 אג' למניה (כ-70 מיליון שקל, או 15.8 מליון דולר) למחזיקים רשומים של מניות החברה או של תעודות ADS שלה ביום 17 באוגוסט 2006. תשלום הדיבידנד יהיה ביום 4 בספטמבר 2006.
תגובות ותחזיות
בהתייחסו לתוצאות החברה, אמר מר גלמן, סמנכ"ל הכספים של חברת פרטנר: "תוצאות הרבעון היו טובות במיוחד, עם שיפור בכל מדדי הרווחיות, והפגנת חוזקות בהכנסות משירותים ובמגמות שימוש של מנויי הדור השני ומנויי הדור השלישי כאחד."
בהתייחסו לתחזית החברה, הוסיף מר גלמן "לאור ביצועי החברה בשני הרבעונים האחרונים, אנו מעדכנים את התחזית שלנו למחצית השנייה של השנה וצופים, כי שיפור המגמות שראינו במחצית הראשונה של השנה יימשך גם במחציתה השנייה, אם כי יש להביא בחשבון שאפשר כי סך הסבסוד של ציוד הקצה יכול להיות גבוה יותר, כפועל יוצא של זמינות מכשירי קצה תומכי הדור השלישי ומחירם.
באשר להשפעתם של מעשי האיבה באזורנו, על פי המידע שבידנו כעת ובהנחה שמעשה האיבה יפסקו בטווח הקרוב, איננו סבורים שהשפעתם על התוצאות תהיה משמעותית. עם זאת הכנסות משירותים עשויות לעלות כתוצאה מעלייה בשימוש, וגיוס מנויים חדשים עלול להיות נמוך מהצפוי."
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
