הבעיות שעשויות להיות לשקל הדיגיטלי - וחוסר האמון הגובר בקריפטו
האם השקל הדיגיטלי עובר שלב? בנק ישראל מבצע פיילוט, יחד עם הונג קונג. "הרעיון הוא שהשקל הדיגיטלי יעקוב אחד לאחר אחרי השקל הרגיל. הרגולטור יצטרך להחליט אם הוא רוצה שהכסף הדיגיטלי יעבור דרך ארנקים דיגיטליים או דרך המערכת הבנקאית", מסבירה מירב הראל, מנכ"לית MH פינטקס ומומחית לבלוקצ'יין ופינטק.
לצד היתרונות שבמטבע מדינתי דיגיטלי - כך שאין צורך למשל להדפיס אותו וקצב המעבר שלו הרבה יותר מהיר מהעברת כסף רגילה באמצעות בנק או כרטיסי אשראי, אך יש לו גם חסרונות, והמובילה שבהן – בעיית הפרטיות.
"כסף דיגיטלי מסתמך בעצם על טכנולוגיה ששימשה את המטבעות הדיגיטליים הרגילים שאנחנו מכירים, מטבעות הקריפטו, ואחד התכונות המעניינות שקיימות במטבעות קריפטו זו היכולת לתכנת אותם - כי מדובר בקוד מחשב", מסבירה הראל. "זה נקרא חוזים חכמים, זה אומר שהכסף הדיגטלי שמדינות מנפיקות יכול להכיל בתוכו כללים שקובעים איך הוא מתנהג. אפשר לעשות עם זה דברים מצוינים כמו להילחם בהלבנת הון ומי שצריכים לפחד מזה זה בעיקר מלביני הון, אבל עולה פה סוגיה של פרטיות משום שאם בכסף רגיל לכאורה מי שיודע מה שאנחנו עושים זה הבנקים, מי שידע מה שאנחנו עושים הפעם בכסף דיגיטלי זה הרגולטורים, יהיה לו בסיס נתונים שידע מי העביר מה. טוב, רע, זה תלוי כמה אנחנו סומכים על הרגולטור". צפו בראיוןTV
- 6.8 30/06/2022 08:15הגב לתגובה זואני מקבל את הרושם שהאנשים למעלה הוא בורים מוחלטים. כל העניין בבלוקצ'יין הוא ביזור, כלומר אין גורם מרכזי ששולט על המטבע. שקל זה מטבע שמנוהל על ידי בנק ישראל. אין שום צורך בביזור. אפשר פשוט לייצר ארנק דיגיטלי מול שרתים מרכזיים של בנק ישראל. אבוי לנו שאלה ה"מומחים" שלנו.
- 5.Cardano 28/06/2022 16:50הגב לתגובה זוטכנולוגיה של קרדנו. לטכנולוגיה של הבלוקצ'יין יש רמות מורכבות והגנה על המשתמש. ביטקויין נחשבת לגרסה 1 איטריום נחשבת לגרסה 2 קרדאנו נחשבת לגרסה 3. ביטקויין ואיטריום מבזבזות הרבה חשמל, מה שקרדנו עושה עם עשירית האנרגיה. כמות ומהירות העסקאות בביטקויין היא מהאיטיות. איטריום יותר טובה מביטקויין, קרדנו יותר טובה מאיטריום. חוזים חכמים: לביטקויין אין לאיטריום וקרדנו יש. שאר הדברים אתם יכולים לברר ברשת.
- הרואה 29/06/2022 00:24הגב לתגובה זוהפסקת חשמל אם אני זוכר נכון.
- 4.משלם_מיסים 27/06/2022 18:14הגב לתגובה זוהרי זה לא שהיום רשויות החוק לא יכולות לגשת למידע, הן פשוט צריכות צו בית משפט. אז אם החשש הוא שכל הטרנזקציות יהיו שקופות למדינה, למה לא להכניס גורם ביניים? למשל להגדיר שטרנזקציות יעברו דרך הבנקים וגישה למידע תחייב צו בית משפט, או שינוהל דרך בנק ישראל אבל גישה תחייב צו בית משפט, ויוגדר בחוק למי מותר להסתכל במידע הזה. אחרי הכל, כל משלם מיסים במדינה יש לו אינטרס שלא תהיה תנועה של כסף שחור.
- 3.מתעניין 27/06/2022 15:48הגב לתגובה זוהפיילוט על רשת אתריום הצליח השקל הדיגיטלי מבוסס על רשת הבלוקציין של אתריום אינני יועץ השקעות
- 2.איתי תוהה 27/06/2022 14:28הגב לתגובה זוכדי לשכנע ציבור לכסף דיגיטל נשלט ע״י בנק מרכזי. ביטקוין הומצא ע״י הבנק העולמי משני טעמים. אחד כדי להלהיב המונים לרעיון של כסף דיגיטלי, שתיים כדי שגיקים יפתחו את הבלוקצ׳יין ואפשר יהיה להשתמש בזה. ביטקויין לא הומצא ע״י יפני אוסטרלי שמתחבא מפרסום. ביטקוין לעולם לא יוכל לשמש את חזונו (להשאיר את הממסד בחוץ), תחשבו קצת.
- 1.אזרח 27/06/2022 14:16הגב לתגובה זואו מטבעות כסף זהב. הנוחות של האשראי היא מלכודת דבש!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"
בשביל וול סטריט מספיקות שלוש מילים כדי להטיס מניה: קריפטו, בלוקצ'יין ו-AI; ב-QMMM הודיעו שיהפכו ל"חברת אוצר" וישקיעו 100 מיליון דולר ברכישת קריפטו אבל שכחו פרט קטן - בקופה יש רק מיליון דולר; היום ההייפ פוגש את קרקע המציאות והחברה נחתכת בחצי
קריפטו ביום אחד בלבד הפכה חברת הפרסום הדיגיטלי ההונג־קונגית QMMM QMMM Holdings 20.05% לתופעת שוק. המניית של החברה זינקה ביותר מ־1,700% וקפצה משווי של כ־650 מיליון דולר לכ־11.8 מיליארד דולר. מאחורי הזינוק מילות מפתח שוול סטריט
ממש אוהבת - קריפטו ו-AI. החברה שעוסקת בפרסום דיגיטלי הוציאה הודעה שבכוונתה להפוך ל"חברת אוצר" (Treasury Company) ולהשקיע 100 מיליון דולר ברכישת מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, את'ריום וסולנה.
אל תחבטו בעצמכם אם אתם לא מכירים את המינוח 'חברת אוצר'
זה מונח די חדש וזה טייטל שמתאר חברה ציבורית שבוחרת להפוך החזקה של נכסים (בעיקר של קריפטו) לליבת הפעילות שלה. במקום לשמור מזומן או אג"ח כיתרות נזילות, היא מנתבת משאבים לרכישת ביטקוין, את'ריום ומטבעות נוספים, ומציגה אותם כחלק מרכזי במאזן. הדוגמה הבולטת היא מיקרוסטרטג'י
של מייקל סיילור, שביססה לעצמה תדמית של "קרן ביטקוין ציבורית" לאחר שרכשה מאות אלפי מטבעות. עבור המשקיעים מדובר בדרך נוחה לעקוב אחרי שוק הקריפטו דרך מניה סחירה, אבל המחיר הוא תנודתיות חריפה ותלות כמעט מוחלטת בערך המטבעות.
ונחזור להודעה שהקפיצה את
החברה. עד לאותה הכרזה, מניית QMMM הייתה מניה מנומנמת למדי, שנסחרה במשך חודשים ארוכים בטווח מצומצם של 3 עד 12 דולר, כמעט בלי סיקור ובלי עניין מצד המשקיעים. פעילות החברה - פרסום דיגיטלי בהונג קונג - לא משכה אליה כמעט עניין, וגם הדו"חות האחרונים הצביעו על הפסדים
ועל קופת מזומנים דלילה מאוד.
אבל אז הגיעה ההודעה: השקעה מתוכננת של 100 מיליון דולר בקריפטו, לצד שימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לפתח "מערכת אקולוגית קריפטו־אוטונומית". לא בטוח שוול סטריט בכלל הצליחה לפענח את המשמעות של המינוח הזה
(וכאן וול סטריט צריכה לחבוט בעצמה) אבל עבור המשקיעים זה הספיק כדי להצית ראלי מטורף. בתוך יום אחד נרשמה קפיצה מסחררת במניה, עד לרמות שווי דמיוניות אם מנסים להשוות אותם לתוצאות של החברה.
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- הלהיט הבא? ג'מיני העלתה את השווי המבוקש בהנפקה, ומי המשקיעה המפתיעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שנמצא קצת זמן בשוק מכיר את התופעה הזאת על בשרו בעיקר מבועת
הדוט.קום חברות מאמצות מילות באזז כדי לתפוס עניין. חברות שצירפו לשם שלהן את המילה "אינטרנט" בגל העליות של תחילת שנות ה־2000, או אם מסתכלים קרוב יותר אז חברות קטנות שהכריזו על פעילות בתחום הקנאביס ב־2017–2018 וכל בועה ותקופתה, עד שהתנפצה אל גלי המציאות.
