שקל דיגיטלי? בנק ישראל בשת"פ עם הונג קונג לבחינת האפשרות

הבנק יחד עם הרשות המוניטרית של הונג קונג ישתפו פעולה ב"פרוייקט סלע", במסגרתו יתבצע ניסוי מיוחד לבדיקת היתכנות למטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי; "הגברת התחרות בשוק התשלומים הנה אחת המוטיבציות העיקריות להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי"
איתן גרסטנפלד | (6)

בנ​ק ישראל, מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank of International Settlements Innovation Hub, BISIH), והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA) ישתפו פעולה ב"פרוייקט סלע" - ניסוי מיוחד בו תתבצע בדיקת היתכנות של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי (retail CBDC).

הפרויקט, עליו הכריז היום הבנק, יובל על ידי שלוחת הונג קונג של ה-BISIH ומתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022, וממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה. במודל שייבחן, למתווכים במערכת ה-Two Tier לא תהיה חשיפה פיננסית כתוצאה מפעילות לקוחותיהם במטבע הדיגיטלי. מודל זה מפחית לדברי הבנק את הסיכונים והעלויות הכרוכים בתיווך פיננסי.

 

על פי הודעת הבנק, במודל המסורתי, הכסף המזומן שמנפיק הבנק המרכזי מסופק לציבור באופן עקיף, באמצעות הבנקים המסחריים. גם במערכות תשלומים דיגיטליות, העברת כספים מגורם אחד לאחר כרוכה בדרך כלל, ולו לזמן קצר, בחשיפה פיננסית של המתווכים שמהווים צד לעסקה. פרוייקט זה יבחן את ההיתכנות של ארכיטקטורה בה תפקידם של המתווכים מתמצה במתן הגישה הטכנולוגית אל רשת ה-CBDC, ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח", ומתן שירות לצרכני ללקוחות, והם אינם מפתחים חשיפה פיננסית בתהליך בו הלקוחות רוכשים, מעבירים, מחזיקים או פודים את המטבע הדיגיטלי. לארכיטקטורה זו אמורים להיות מספר יתרונות: הפחתת הסיכון הפיננסי עבור הלקוחות, הגברת הנזילות, הפחתת עלויות, והגברת התחרות והנגישות למטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי.

היבטים של אבטחת סייבר בכל הנוגע למודל של Two Tier Retail CBDC ייבחנו גם הם. הפרוייקט יבחן האם המאפיין של היעדר החשיפה הפיננסית מחזק את אבטחת הסייבר לטובת לקוחות הקצה. בפרט, ייבחן האם ביזור המתווכים והשירותים שהם מספקים תוך עירפול שכבות המידע יאפשר לספק שירות שיהיה עמיד יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות.

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל: "יצירת מערכת תשלומים מתקדמת ויעילה, שתגביר את התחרות בשוק התשלומים, הנה אחת המוטיבציות העיקריות שזיהינו להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. אנו שמחים על ההזדמנות לבחון את המודל הזה ביחד עם שותפים מקצועיים ומנוסים כמו מרכז החדשנות של ה-BIS והרשות המוניטרית של הונג קונג. העמדת הניסיון הישראלי בתחומי אבטחת המידע לטובת הפרוייקט הנה הזדמנות חשובה לתרום למחקר העולמי בתחום ה-CBDC".

האוורד לי, סגן ראש הרשות המוניטרית של הונג קונג: "אנו שמחים לשתף פעולה עם בנק ישראל ועם מרכז החדשנות של ה-BIS במסגרת פרוייקט סלע. שיתוף הפעולה המשולש הוא אבן דרך משמעותית במסע של ה-HKMA לחקר נושא ה-CBDC, והוא האירוע הראשון של שיתוף פעולה בין ישראל להונג קונג בעולמות הפינטק. אנו בטוחים שעם הניסיון שמגיע מישראל, מובילה עולמית בתחומי אבטחת הסייבר, ממצאי הפרוייקט יתרמו לעושר הידע בנושא ה-CBDC ויביאו ערך לקהילה הבינלאומית של בנקים מרכזיים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הגיוני- דיקטטורה תלמד מדיקטטורה אחרת (ל"ת)
    עאלק ישראל דמוקרטית 17/06/2022 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דיקטטורה מתגבשת 17/06/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    משתפים פעולה עם הסינים. העם היושב בציון היזהרו - תתכוננו למלחמה על החופש שלכם.
  • 3.
    נ.ש. 16/06/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
    מה המטרה בנק דיגיטלי? מערכת מתחרה לסוויפט\זהב? מערכת שבה עובר הכסף ושמור בה? כי בגדול אפשר לייצר ארנק דיגיטלי ולשים בו את הכסף מה כל כך מסובך בזה.
  • 2.
    הונג קונג = סין (ל"ת)
    רבקה 16/06/2022 21:23
    הגב לתגובה זו
  • לא ניתן להם 17/06/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    להשתלט על הארץ
  • 1.
    עוז 16/06/2022 18:07
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה בדיוק אתה מחרטט ערב רב של כאילו וניראה שגם אתה לא יודע למעשה על מה אתה כותב
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.