אורן עזר מנכל אלקטריאון
צילום: יח"צ
דעה

אלקטריאון: הצלחה בניסוי ראשוני - האם יש כסף להמשך הניסויים?

בדיקה במאזני החברה מראה שנותרו לחברה מעט מזומנים. האם החברה לקראת גיוס ודילול בעלי מניותיה? מנכ"ל החברה מסביר שאין חשש; אבל, ייתכן מאוד שאם היא לא תגייס בשווי הנוכחי - 720 מיליון שקל היא תצטער על כך בהמשך

ארז ליבנה | (14)

אחד הדיווחים המעודדים שהיו לנו השבוע הגיע מכיוונה של אלקטריאון -2.1% , שאתמול הודיעה על הצלחה בניסוי של הטענת רכבים חשמליים. הודעה בהחלט משמחת וחברה באמת מעניינת - בלי ציניות. השוק מאוד מתלהב ממנה בשנים האחרונות ושוויה עומד כבר על 720 מיליון שקל, למרות שהיא עדיין לא מכרה בשקל אחד ולמרות שרווחים ממש לא נראים באופק.

לצד הבשורה שבהצלחה בניסוי הראשוני, בדיקה בדוחות הכספיים והערכת קצב שריפת המזומנים מאז ועד היום, מביאה למסקנה שהחברה צריכה מהלך מימוני קרוב - הנפקה פרטית, זכויות, משקיע אסטרטגי, תמיכות ממוסדות שונים או מהלך אחר שיעשיר את קופתה המדלדלת.

נכון לסוף יוני 2019 בקופת החברה 9.6 מיליון שקל וקצב שריפת המזומן השנתי (על פי הדוח במחצית) הוא 9.4 מיליון שקל. ההפסד במחצית עמד 7.4 מיליון שקל. 

האמת שלא מדובר בסכומים גדולים אך נראה שככל שהניסויים יתרחבו כך גם ההוצאות יגדלו. עם זאת, יש תמיכות - החברה עובדת מול רשות החדשנות, מול משרד התחבורה השבדי ומול משרד התחבורה הישראלי. כל הגופים האלו מממנים חלק מפעילותה. חלק גדול, אבל לא הכל.

  

אז ייתכן שהכסף בקופה מספיק. אבל מנפיקים כשאפשר - לאו דווקא כשצריך. אם צריך אז על אחת כמה וכמה, וההחלטה לא לצאת להנפקה עכשיו עלולה להתברר כטעות, אפילו טעות גדולה. 

עם כל הכבוד לאלקטריאון, נראה ששווי של 720 מיליון שקל גדול עליה. נכון, המוצר מעניין, המוצר ייחודי, התחום חם - רכבים חשמליים, ונכון שיכולה לבוא גורילה ולקנות את הסטארטאפ הזה בסכום גבוה יותר. אבל לצד מובילאיי שנמכרה במיליארדים (והיתה  כמובן בשלב הרבה הרבה יותר מתקדם) יש הרבה חברות שגרמו הפסדי עתק למשקיעים. (פורסייט). חברה בשלב יחסית ראשוני, עם הוצאות מו"פ של 2-3 מיליון דולר בשנה, נניח 5 מיליון דולר, ככל הנראה לא שווה 200 מיליון דולר.

אתמול כאמור הודיעה החברה על הצלחה בניסוי ראשוני של מערכת הכביש החשמלי אותו מפתחת החברה. במקביל, החלה בהתקנת מקלטים על גבי שני אוטובוס חשמליים של חברת HIGER ועל גבי משאית חשמלית כבדה. בשלב ראשון, הכביש החשמלי יוביל סטודנטים מהרכבת לאוניברסיטת תל אביב.

שאלנו את אורן עזר, מנכ"ל חברת אלקטריאון, על הניסוי ועל מקורות המימון של החברה. 

תסביר לנו על הניסוי? 

"ביום חמישי סיימנו ניסוי שכלל הטמנת סלילים באספלט והפעלנו את המערכת בצורה מלאה. אנחנו מטמינים סלילים בכביש, מחברים עם הטכנולוגיה שלנו לחברת חשמל ומטמינים מקלט בגחון של הרכב והמערכת מעבירה. ברגע שהמערכת מזהה את המקלט היא מתחילה להעביר לו אנרגיה לבטריה, ככה נוסעים ומקבלים טעינה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

איך אתם הולכים להרוויח כסף?

"זה מודל מורכב שתלוי בערים, מדינות וחברות חשמל. קודם כל אנחנו פורסים תשתית, על זה יהיו רווחים אני מניח. עדיין לא סגרנו עם אף אחד, אבל כמו שמשלמים על טעינה של רכב, ככה נמצא את המודל שישלמו לנו על הטעינה.

 

"מה שחשוב להבין זה שהמערכת בנויה מסגמנטים, כלומר מקטעים של כביש. ברגע שאנחנו סוללים 100 מטרים זה כאילו סללנו קילומטרים. כל סגמנט כביש עומד בפני עצמו וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בשבוע הבא. לכן זה אירוע כל כך חשוב".

 

בוא נדבר על המאזנים – יש לכם בקופה 9.6 מיליון שקלים. לפי קצב שריפת המזומנים זה יספיק לכם עד תחילת 2020. מה זה אומר?

"מתחילת השנה היה לנו 15 מיליון שקל, אחרי שהוצאנו סכום רציני על הפרויקט בשבדיה, נותר לנו כמעט 10 מיליון שקלים. קיבלנו כבר מיליון דולר ממשרד התחבורה השוודי, שעדיין לא רואים במאזן. ב-15 לאוקטובר אנחנו צפויים לקבל עוד 2.5 מיליון דולר.

 

"בסך הכול בשנה וחצי הקרובות אנחנו צופים לקבל 35 מיליון שקל ממשרד התחבורה השוודי על הפרויקט שם. בנוסף אנחנו צריכים לקבל 7 מיליון שקלים ממשרד התחבורה בישראל, סך הכול אנחנו צפויים לקבל 55 מיליון שקלים בשנתיים הקרובות ממגוון מקורות".

 

אז אין סיבה לדאגה?

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חיים 25/09/2019 08:37
    הגב לתגובה זו
    העולם הולך למקום נטול קרינה כל טכנולוגיה שבו אני יושב בתוך קופסה ומטגנים אותי תוך כדי נסיעה, נראה לי ,less
  • 10.
    roza 24/09/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
    את רשימת השותפים בפרוייקטים
  • 9.
    רק שלפיצוציה יש לפחות רעיון איך להרוויח (ל"ת)
    הון עצמי של פיצוציה 24/09/2019 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אביאיילןן 24/09/2019 08:45
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין זה סיפור טוב אבל השווי אפס ועד שבעלי מניות לא ישחילו לציבור את כל המניות שלהם דרך מימוש האופציות לא יהיה הנפקה ואז זה יחזור שווי כמו ננו פורסייט בזמנו
  • 7.
    מה שאמרו לפני 24/09/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    בלי כסף בקופה בלי תוכנית לרווח עם רעיון שכבר קיים וכנראה שמוכח שלא כלכלי שיזהרו המוסדיים בכסף שלנו זה לא מונופול
  • 6.
    אלדד 23/09/2019 22:19
    הגב לתגובה זו
    אחת המדינות המתקדמות בעולם טכנולוגית ניסתה פרוייקט כזה כבר לפני שנים וירדה ממנו אחרי ביקורת ציבורית שזה בזבוז של כסף שלא יגיע לעולם לכדאיות כלכלית אבל כרגיל הישראלים יודעים הכי טוב מכולם,בהצלחה למשקיעים ולשחקני הבורסה
  • שחרזדה 24/09/2019 15:00
    הגב לתגובה זו
    וגם אתה תכשל ..תביט ותקנא שאין לך מניה
  • 5.
    בועה בועה בועה 23/09/2019 21:54
    הגב לתגובה זו
    אין מודל רווח איי הון עצמי וגם אם יגייסו הרווח רחוק רחוק, חלומות וטכנולוגיה שאינה איזה המצאה לטעון מרחוק עושים כבר הרבה זמן ונראה לא מעשי ועם הרבה מתחרים ומדווחים על הניסוי הזה כמו חברת תרופות שזה אולי עותר קרוב לטעינת אייפון מרחוק היזהרו על כספכם
  • 4.
    סקפטית 23/09/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    יש להם בהחלט מתחרים בעולם, זה ממש לא איזו המצאה חדשנית, ונראה שחוץ מפעילות יש גם הרבה יחסי ציבור על כל נאד שתוקעים. זה הם עושים טוב. מכאן עד לכסף ארוכה הדרך, וגם התשובות של המנכ"ל מטרידות ומעורפלות כאילו לא חשבו איך עושים מזה כסף, זה צריך להטריד משקיעים שרוצים לראות את כספם חוזר ולא רק רכבת הרים
  • 3.
    דור 23/09/2019 15:36
    הגב לתגובה זו
    קאיסט הקוריאנית מריצה אוטובוסים על כביש עם טעינה אלחוטית כבר שנים. בשוודיה המתחרה של אלקטריאון זכתה במקביל אליהם ב"טרום מכרז" וכבר ממזמן פרשה את הטכנולוגיה שלה והסיעה עליה אוטובוסים ומשאיות, בלי סלילים יקרים וכבדים מנחושת אלא עם מסילה פשוטה בטעינה ישירה שלא מבזבזת אנרגיה עם גימיקים אלחוטיים.
  • חוקר 24/09/2019 09:59
    הגב לתגובה זו
    כמה קל לכתוב שטויות בלי קבלות באינטרנט. בשיחה עם גורמים בחברה אני מבין מספר דברים: החברה הקוריאנית הפסיקה את הנסוי בעייריה בקוריאה בשם גומי בגלל כשלים טכניים, תבדוק. לגבי החברה המתחרה השבדית, לפי פרסומים, אין להם טכנולוגיה עובדת, הם מתכוונים לסלול בפעל הראשונה רק לקראת סוף 2020. כרגע אין חברה עם טכנולוגיה דומה הניתנת לפריסה בכביש.
  • בועז 23/09/2019 16:41
    הגב לתגובה זו
    ואת כל מה שכתבת הממשלה /משרד התחבורה השבדי לא יודע???? תפסיק לבלבל את המוח
  • 2.
    כותרת אחת ותוכן אחר 23/09/2019 14:17
    הגב לתגובה זו
    עם 55 מיליון ש"ח נוספים - אין להם שום סיבה לגייס כסף. זה אותו קו שהחברה נקטה עד היום - ואין סיבה שזה ישנה. קניתי ב-5,000 ואני עדיין מחזיק. בהצלחה לכולם!
  • 1.
    זאב 23/09/2019 14:02
    הגב לתגובה זו
    חברת חלום אבל חלום מתוק
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק

העסקה דו שלבית, עם אופציה להמשך לפי אבני דרך ב-2026, ומשקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף

ליאור דנקנר |

איי.סי.אל איי.סי.אל 2.15%   , חברה גלובלית הפועלת בתחום המינרלים המיוחדים ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב, מדווחים שחתמה על הסכם מחייב לרכישת ברטק אינגרידיאנטס מקנדה. בשלב הראשון איי.סי.אל צפויה להשקיע כ-90 מיליון דולר במזומן ולקבל כ-50% מהחברה, כאשר השלמת הרכישה תלויה בהמשך בעמידה ביעדים. לפי הערכות בשוק, העסקה משקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף. איי.סי.אל נשלטת בידי עידן עופר.

ברטק מייצרת רכיבי מזון פונקציונליים המבוססים על חומצה מאלית וחומצה פומארית בדרגת מזון, המשמשים חברות מזון ומשקאות לשיפור הטעם, הארכת חיי המדף ושיפור איכות המוצר. לתוספים אלה יש שימושים גם בתחומי הטיפוח והקוסמטיקה, שם הם תורמים לאיכות, בטיחות ויעילות של מוצרים.

מה ברטק מביאה לשולחן: ייצור בצפון אמריקה והרחבת כושר ב-2026

המטה של ברטק נמצא באונטריו, קנדה, והחברה מפיצה את מוצריה ליותר מ-40 מדינות. לפי הדיווח, ברטק היא היצרנית היחידה בצפון אמריקה שמחזיקה מתקני ייצור לחומצות מאלית ופומארית בדרגת מזון, כולל גישה לחומרי הגלם לאורך כל שרשרת הערך, מה שמעניק לה שליטה רחבה יותר על תהליכי הייצור והאספקה.

הפעילות של ברטק מניבה כיום הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. במקביל, החברה מקימה מתקן ייצור חדש שבנייתו צפויה להסתיים במהלך שנת 2026. לפי הדיווח, עם השלמתו המתקן צפוי להרחיב משמעותית את כושר הייצור והתפוקה, ולתמוך בהגדלה משמעותית של המכירות בשוק רכיבי המזון הפונקציונליים העולמי, שמדווחים שצפוי להגיע להיקף של יותר מ-45 מיליארד דולר עד שנת 2030.

העסקה: סגירה בשני שלבים ובכפוף לאישורים

השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ולאישורים רגולטוריים, ותתבצע בשני שלבים. השלב הראשון, שצפוי להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2026, כולל השקעה במזומן של כ-90 מיליון דולר עבור רכישת כ-50% מברטק. העיתוי והיקף ההשקעה בשלב השני, שיביא לרכישת יתרת המניות, כפופים לעמידה באבני דרך עסקיות ותפעוליות מסוימות. איי.סי.אל מעסיקה מעל 12,000 עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה לשנת 2024 הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר.