אלקטריאון: הצלחה בניסוי ראשוני - האם יש כסף להמשך הניסויים?
בדיקה במאזני החברה מראה שנותרו לחברה מעט מזומנים. האם החברה לקראת גיוס ודילול בעלי מניותיה? מנכ"ל החברה מסביר שאין חשש; אבל, ייתכן מאוד שאם היא לא תגייס בשווי הנוכחי - 720 מיליון שקל היא תצטער על כך בהמשך
אחד הדיווחים המעודדים שהיו לנו השבוע הגיע מכיוונה של אלקטריאון 3.65% , שאתמול הודיעה על הצלחה בניסוי של הטענת רכבים חשמליים. הודעה בהחלט משמחת וחברה באמת מעניינת - בלי ציניות. השוק מאוד מתלהב ממנה בשנים האחרונות ושוויה עומד כבר על 720 מיליון שקל, למרות שהיא עדיין לא מכרה בשקל אחד ולמרות שרווחים ממש לא נראים באופק.
לצד הבשורה שבהצלחה בניסוי הראשוני, בדיקה בדוחות הכספיים והערכת קצב שריפת המזומנים מאז ועד היום, מביאה למסקנה שהחברה צריכה מהלך מימוני קרוב - הנפקה פרטית, זכויות, משקיע אסטרטגי, תמיכות ממוסדות שונים או מהלך אחר שיעשיר את קופתה המדלדלת.
נכון לסוף יוני 2019 בקופת החברה 9.6 מיליון שקל וקצב שריפת המזומן השנתי (על פי הדוח במחצית) הוא 9.4 מיליון שקל. ההפסד במחצית עמד 7.4 מיליון שקל.
האמת שלא מדובר בסכומים גדולים אך נראה שככל שהניסויים יתרחבו כך גם ההוצאות יגדלו. עם זאת, יש תמיכות - החברה עובדת מול רשות החדשנות, מול משרד התחבורה השבדי ומול משרד התחבורה הישראלי. כל הגופים האלו מממנים חלק מפעילותה. חלק גדול, אבל לא הכל.
אז ייתכן שהכסף בקופה מספיק. אבל מנפיקים כשאפשר - לאו דווקא כשצריך. אם צריך אז על אחת כמה וכמה, וההחלטה לא לצאת להנפקה עכשיו עלולה להתברר כטעות, אפילו טעות גדולה.
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם כל הכבוד לאלקטריאון, נראה ששווי של 720 מיליון שקל גדול עליה. נכון, המוצר מעניין, המוצר ייחודי, התחום חם - רכבים חשמליים, ונכון שיכולה לבוא גורילה ולקנות את הסטארטאפ הזה בסכום גבוה יותר. אבל לצד מובילאיי שנמכרה במיליארדים (והיתה כמובן בשלב הרבה הרבה יותר מתקדם) יש הרבה חברות שגרמו הפסדי עתק למשקיעים. (פורסייט). חברה בשלב יחסית ראשוני, עם הוצאות מו"פ של 2-3 מיליון דולר בשנה, נניח 5 מיליון דולר, ככל הנראה לא שווה 200 מיליון דולר.
אתמול כאמור הודיעה החברה על הצלחה בניסוי ראשוני של מערכת הכביש החשמלי אותו מפתחת החברה. במקביל, החלה בהתקנת מקלטים על גבי שני אוטובוס חשמליים של חברת HIGER ועל גבי משאית חשמלית כבדה. בשלב ראשון, הכביש החשמלי יוביל סטודנטים מהרכבת לאוניברסיטת תל אביב.
שאלנו את אורן עזר, מנכ"ל חברת אלקטריאון, על הניסוי ועל מקורות המימון של החברה.
תסביר לנו על הניסוי?
"ביום חמישי סיימנו ניסוי שכלל הטמנת סלילים באספלט והפעלנו את המערכת בצורה מלאה. אנחנו מטמינים סלילים בכביש, מחברים עם הטכנולוגיה שלנו לחברת חשמל ומטמינים מקלט בגחון של הרכב והמערכת מעבירה. ברגע שהמערכת מזהה את המקלט היא מתחילה להעביר לו אנרגיה לבטריה, ככה נוסעים ומקבלים טעינה".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
איך אתם הולכים להרוויח כסף?
"זה מודל מורכב שתלוי בערים, מדינות וחברות חשמל. קודם כל אנחנו פורסים תשתית, על זה יהיו רווחים אני מניח. עדיין לא סגרנו עם אף אחד, אבל כמו שמשלמים על טעינה של רכב, ככה נמצא את המודל שישלמו לנו על הטעינה.
"מה שחשוב להבין זה שהמערכת בנויה מסגמנטים, כלומר מקטעים של כביש. ברגע שאנחנו סוללים 100 מטרים זה כאילו סללנו קילומטרים. כל סגמנט כביש עומד בפני עצמו וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בשבוע הבא. לכן זה אירוע כל כך חשוב".
בוא נדבר על המאזנים – יש לכם בקופה 9.6 מיליון שקלים. לפי קצב שריפת המזומנים זה יספיק לכם עד תחילת 2020. מה זה אומר?
"מתחילת השנה היה לנו 15 מיליון שקל, אחרי שהוצאנו סכום רציני על הפרויקט בשבדיה, נותר לנו כמעט 10 מיליון שקלים. קיבלנו כבר מיליון דולר ממשרד התחבורה השוודי, שעדיין לא רואים במאזן. ב-15 לאוקטובר אנחנו צפויים לקבל עוד 2.5 מיליון דולר.
"בסך הכול בשנה וחצי הקרובות אנחנו צופים לקבל 35 מיליון שקל ממשרד התחבורה השוודי על הפרויקט שם. בנוסף אנחנו צריכים לקבל 7 מיליון שקלים ממשרד התחבורה בישראל, סך הכול אנחנו צפויים לקבל 55 מיליון שקלים בשנתיים הקרובות ממגוון מקורות".
אז אין סיבה לדאגה?
- 11.חיים 25/09/2019 08:37הגב לתגובה זוהעולם הולך למקום נטול קרינה כל טכנולוגיה שבו אני יושב בתוך קופסה ומטגנים אותי תוך כדי נסיעה, נראה לי ,less
- 10.roza 24/09/2019 15:03הגב לתגובה זואת רשימת השותפים בפרוייקטים
- 9.רק שלפיצוציה יש לפחות רעיון איך להרוויח (ל"ת)הון עצמי של פיצוציה 24/09/2019 11:07הגב לתגובה זו
- 8.אביאיילןן 24/09/2019 08:45הגב לתגובה זומי שמבין זה סיפור טוב אבל השווי אפס ועד שבעלי מניות לא ישחילו לציבור את כל המניות שלהם דרך מימוש האופציות לא יהיה הנפקה ואז זה יחזור שווי כמו ננו פורסייט בזמנו
- 7.מה שאמרו לפני 24/09/2019 08:42הגב לתגובה זובלי כסף בקופה בלי תוכנית לרווח עם רעיון שכבר קיים וכנראה שמוכח שלא כלכלי שיזהרו המוסדיים בכסף שלנו זה לא מונופול
- 6.אלדד 23/09/2019 22:19הגב לתגובה זואחת המדינות המתקדמות בעולם טכנולוגית ניסתה פרוייקט כזה כבר לפני שנים וירדה ממנו אחרי ביקורת ציבורית שזה בזבוז של כסף שלא יגיע לעולם לכדאיות כלכלית אבל כרגיל הישראלים יודעים הכי טוב מכולם,בהצלחה למשקיעים ולשחקני הבורסה
- שחרזדה 24/09/2019 15:00הגב לתגובה זווגם אתה תכשל ..תביט ותקנא שאין לך מניה
- 5.בועה בועה בועה 23/09/2019 21:54הגב לתגובה זואין מודל רווח איי הון עצמי וגם אם יגייסו הרווח רחוק רחוק, חלומות וטכנולוגיה שאינה איזה המצאה לטעון מרחוק עושים כבר הרבה זמן ונראה לא מעשי ועם הרבה מתחרים ומדווחים על הניסוי הזה כמו חברת תרופות שזה אולי עותר קרוב לטעינת אייפון מרחוק היזהרו על כספכם
- 4.סקפטית 23/09/2019 16:30הגב לתגובה זויש להם בהחלט מתחרים בעולם, זה ממש לא איזו המצאה חדשנית, ונראה שחוץ מפעילות יש גם הרבה יחסי ציבור על כל נאד שתוקעים. זה הם עושים טוב. מכאן עד לכסף ארוכה הדרך, וגם התשובות של המנכ"ל מטרידות ומעורפלות כאילו לא חשבו איך עושים מזה כסף, זה צריך להטריד משקיעים שרוצים לראות את כספם חוזר ולא רק רכבת הרים
- 3.דור 23/09/2019 15:36הגב לתגובה זוקאיסט הקוריאנית מריצה אוטובוסים על כביש עם טעינה אלחוטית כבר שנים. בשוודיה המתחרה של אלקטריאון זכתה במקביל אליהם ב"טרום מכרז" וכבר ממזמן פרשה את הטכנולוגיה שלה והסיעה עליה אוטובוסים ומשאיות, בלי סלילים יקרים וכבדים מנחושת אלא עם מסילה פשוטה בטעינה ישירה שלא מבזבזת אנרגיה עם גימיקים אלחוטיים.
- חוקר 24/09/2019 09:59הגב לתגובה זוכמה קל לכתוב שטויות בלי קבלות באינטרנט. בשיחה עם גורמים בחברה אני מבין מספר דברים: החברה הקוריאנית הפסיקה את הנסוי בעייריה בקוריאה בשם גומי בגלל כשלים טכניים, תבדוק. לגבי החברה המתחרה השבדית, לפי פרסומים, אין להם טכנולוגיה עובדת, הם מתכוונים לסלול בפעל הראשונה רק לקראת סוף 2020. כרגע אין חברה עם טכנולוגיה דומה הניתנת לפריסה בכביש.
- בועז 23/09/2019 16:41הגב לתגובה זוואת כל מה שכתבת הממשלה /משרד התחבורה השבדי לא יודע???? תפסיק לבלבל את המוח
- 2.כותרת אחת ותוכן אחר 23/09/2019 14:17הגב לתגובה זועם 55 מיליון ש"ח נוספים - אין להם שום סיבה לגייס כסף. זה אותו קו שהחברה נקטה עד היום - ואין סיבה שזה ישנה. קניתי ב-5,000 ואני עדיין מחזיק. בהצלחה לכולם!
- 1.זאב 23/09/2019 14:02הגב לתגובה זוחברת חלום אבל חלום מתוק
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
