גל פיטורים בבזק: לפחות 700 עובדי הקבוצה יפוטרו
הבלאגן בבזק חוגג: קבוצת התקשורת בזק 0% מתכוננת לפיטורים של בין 700 ל-800 עובדים מכל חברות הבת שלה, בזק בינלאומי, יס ופלאפון. מהלך זה יוצא לדרך כאשר במקביל המניה נמצאת בשפל שלא נראה כמותו ב-5.5 השנים האחרונות.
ההערכות הן כי הפיטורים יהיו בהתאמה לגודל של כל אחת מהחברות, כלומר פלאפון שמעסיקה כ-2,551 עובדים תספוג את גל הפיטורים הגדול ביותר, חברת הלווין יס שמעסיקה 1,680 עובדים תהיה שניה ויתר העובדים בבזק קווי ובזק בינלאומי. המטרה של סבב הפיטורים היא צמצום תקנים וכוח אדם וכפועל יוצא של כך חסכון בעליות שכר עובדים.
יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי, מסר תגובה כי הוא דוחה בשאט נפש את הפרסומים וקורא לדירקטוריון בזק לכבד את ההסכמים הקיבוציים עליהם הם חתומים. "בחברות יש הסכמים המסדירים פרישתם של עובדים בהסכמת נציגויות העובדים בלבד. על דירקטוריון בזק להתעשת ולהפסיק עם החגיגות המיותרות והניסיונות לפגוע בעובדי פלאפון ובזק-בינלאומי. מעבר לחתום בהסכמים עד סוף 2019, ההסתדרות לא תיתן לפגוע במעמדו של אף עובד בחברה ולא תהסס לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה", אמר חלוצי.
עדיף להיות סמנכ"ל
לפני מספר חודשים זימנה בזק אסיפה כללית לצורך אישורי תנאי העסקה של המנכ"ל דודו מזרחי והיו"ר שלמה רודב. עלות השכר של מנכ"ל הקבוצה, דוד מזרחי היא לא פחות מ-2.5 מיליון שקל לשנה ולזה מתווסף בונוס תלוי עמידה ביעדים בהיקף של 100% משרה, כלומר 2.5 מיליון שקלים נוספים ואם יעבור את הייעדים יהיה זכאי לבונוס של 125% על שכר הבסיס השנתי.
- "הכיוון של בזק חיובי וברור - yes צפויה להרוויח 100 מיליון ויותר"
- בזכות רווח חד פעמי מההסכם עם יס - בזק מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכרו של שלמה רודב, יו"ר דירקטוריון בזק מועבר לחברת ארנק של רודב. רודב עולה לבזק כשלושה מיליון שקל בשנה עבור היקף משרה של כ-75% בלבד. שכר הסמנכ"לים בחברה יהיה בטווח שבין 40 אלף ל-100 אלף שקל בחודש.
- 1.חי 01/09/2019 07:54הגב לתגובה זוהוא בן 78 עדין מפטר עובדים מנהלים לא משכורת מעל 30000 שח בחודש

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.
הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו.
סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.
ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0% - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.