שבוע גורלי: בפסגות מסמנים 4 תרחישים אפשריים לעניין יוון - כולל אחד קיצוני
חוסר הוודאות סביב נושא החוב היווני מלווה אותנו זה תקופה ארוכה, אך נראה שכעת הגענו לימים של הכרעות. דד-ליין בהחלט אחרון נמצא ב-30 ביוני, רק עוד קצת יותר משבועיים. ואם יוון לא תגיע להסכמות עם הלווים - המשמעות היא פשיטת רגל ויציאה מגוש האירו.
בינתיים, מדד הדאקס צולל 2%, המדד במילאנו נחתך 2.5% והמדד באתונה נופל 5%. אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציג את התרחישים השונים אליהם עשויה להגיע היבשת ממש בקרוב:
תרחיש א - 'התרחיש האופטימי': יוון והמדינות המלוות מגיעות להסדר עד סוף החודש, יוון משלמת סכום מסויים לקרן המטבע, ונאלצת להמשיך בצעדי הצנע כדי להמשיך לשלם את חובה. צעדי הצנע הכפויים עוברים שיפוצים קוסמטיים קלים כדי לשכנע את מצביעיו של ראש הממשלה ציפראס שאכן הושגו הקלות.
תרחיש ב' – 'נצחון יווני': יוון לא משלמת את חובה לקרן המטבע, חלה עלייה דרסטית במפלס החששות בשוקי המניות בכלל ובשוקי האג"ח של מדינות הפריפריה בפרט. ה"טרויקה" (קרן המטבע, ה-ECB, והאיחוד האירופי) מוצאת את הדרך לקרוא להחלטה של יוון "דיפולט סלקטיבי", כלומר מצב שלא פוגע בקרדבליות (יכולת לפרוע קרדיט) של האג"ח היווני כך שהבנקים היווניים נותרים יציבים ויוון נשארת בגוש האירו. ה"טרויקה" ויוון נכנסים לסבב שיחות מאוחר ומתקבלות החלטות לגבי פריסת החובות של יוון, התשלום הבא של תוכנית הסיוע הנוכחית ולגבי תוכנית סיוע נוספת.
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש ג' – 'נצחון אירופי': מפלגת סיריזה של ראש ממשלת יוון מודיעה על בחירות בזק ו/או משאל עם בנוגע להישארות בגוש האירו. מטרת הצעד היא לתת למפלגת השלטון תמיכה חזקה יותר מהעם היווני כך שיוכלו מהעץ הגבוה עליו טיפסו במאבק מול האירופים. התוכנית עובדת, וה"טרויקה" והיוונים נכנסים לסבב שיחות בזמן פציעות. לאחר השיחות מתקבלות החלטות לגבי פריסת החובות של יוון לקרן המטבע וה-ECB, לגבי התשלום הבא של תוכנית הסיוע הנוכחית ולגבי תוכנית סיוע נוספת. התרחיש שונה מתרחיש ב' בכך שראשי יוון מגיעים למו"מ לאחר בחירות, מתוך נקודת מוצא 'נחותה' יותר, ותבוא עם 'אישור פוליטי' להתגמשות.
תרחיש ד' – 'אפוקליפסה': יוון לא משלמת לקרן המטבע, מפלס החששות בשוקי המניות ובשוקי האג"ח של מדינות הפריפריה בפרט מטפס. יוון מוכרזת כמדינה פושטת רגל. עקב כך, האג"ח היווני מאבד את מעמדו כערובה מבחינת ה-ECB. לאחר מכן, הבנקים היווניים קורסים בעקבות בעיית הנזילות אליה הם נקלעים. ממשלת יוון תרצה להלאים את הבנקים אבל תגלה שאין לה יכולת להדפיס כסף. יוון יוצאת מגוש האירו, חוזרת למטבע הישן שלה, הדראכמה, ומתחילה להדפיס כסף על מנת להלאים את הבנקים. מכאן, קיימת סבירות ליציאתן של פורטוגל וספרד גם כן מגוש האירו.
- 12.astern 15/06/2015 23:00הגב לתגובה זויוון בחדלות פירעון מלאה, והאגחים שלה מאבדים את ערכם. בנקים בכל מדינות אירופה שמחזיקים באגחים אלה בכמויות גדולות נתקלים בקשיי נזילות קשים, וחלקם אף פושט רגל. אירופה נכנסת למשבר חמור, מה שגורר תגובת שרשרת של עוד מדינות שמגיעות לחדלות פירעון, ועוד בנקים במדינות אחרות שפושטים רגל בעקבות זאת, וכן הלאה. וכך הגענו למשבר עולמי, תיקי השקעות שנחתכים בעשרות אחוזים, אפילו יותר מ2008. התיקון - רק בפירוק גוש היורו.
- 11.שלמה מעוז 15/06/2015 20:27הגב לתגובה זולקנות מניות באירופה תוכנית הקלה כמותית וריבית 0 =המשך עליות באירופה ובכל העולם
- 10.כמו בובה 15/06/2015 18:51הגב לתגובה זולוא קיצוני ולוא בתיך הארופים יעבירו את הסיוע כמו בובה
- 9.יוסף 15/06/2015 18:07הגב לתגובה זובזכות היוונים היורו חלש יותר ממה שהיה בלעדיהם והכלכלה הגרמנית רק הרוויחה מזה. כדאי לגרמנים לבוא עם 'תוכנית מרשל' לשיקום יון. תוכנית שגם תזרים להם כסף וגם תטפל במונופולים. תוכנית הצנע שגרמנים כפו לא עבדה.
- 8.תרחיש נוסף, שולחים ליוון את ביבי וכחלון.חחחח (ל"ת)פינסקר 15/06/2015 17:30הגב לתגובה זו
- 7.או שזה רק אני 15/06/2015 17:11הגב לתגובה זולעקב
- אדון ראלי 15/06/2015 19:03הגב לתגובה זוהגדולים מנצלים את הדרמה ביון למימוש רווחים שעדיין לא סיים באזור1620 ועד 1580 תיקון מעוף
- 6.אלי 15/06/2015 17:07הגב לתגובה זוארה"ב בכלל לא מתרגשת מייון מה גם שיהיה הסדר בסוף.
- לא מתרגש ממפולות 15/06/2015 19:09הגב לתגובה זומה עדיף
- 5.יווני 15/06/2015 16:28הגב לתגובה זואם היוונים בחוץ הלך להם הכסף. לכן עדיף לאירופים שישארו בפנים וימשיכו לשלם. היוונים ממש לא מפחדים מהם . הפוך האירופאים מפחדים. לכן עוד מעט האירופאים ימשיכו לשלם ליוונים כדי שישארו בפנים.
- 4.בא 15/06/2015 16:17הגב לתגובה זואת ספרד לקומוניסטים וגם פורטוגל ,המצב לא טוב באירופה .
- 3.אמנון 15/06/2015 16:12הגב לתגובה זומבלבלים לנו את המח עם שטויות כל הזמן. ריבית אפס. הפד איתנו. והדפסות נמשכות . לא יקרה כלום קצת עליות וירידות שיהיה מתח. בסרט הזה כבר היינו לפחות 50 פעם. אין חדש תחת השמש
- יאללא 15/06/2015 17:12הגב לתגובה זו21
- 2.כלכלן 15/06/2015 15:58הגב לתגובה זוהמניות. כולם יודעים את זה.לכן מפולת לא תהיה ירידות סביר שיהיו אבל מהר מאד יתקנו לעליות חדות שסיפור יוון ייגמר
- אתה בטוח 15/06/2015 19:57הגב לתגובה זואת סופו תתקונן לעד 4 אחוז למטה עד סוף החודש
- איזו נוסחה נחמדה ,הבעיה שאין נוסחאות . (ל"ת)בא 15/06/2015 16:14הגב לתגובה זו
- 1.רבי דוד, נהריה. 15/06/2015 15:40הגב לתגובה זובנוסף, בנקים גרמניים החשופים לאג"ח היווני נקלעים אף הם לקשיי נזילות, ואליהם מצטרפים בתי השקעה וקרנות גידור ש"ביטחו" את האג"ח היווני. כדי להתמודד עם קשיי הנזילות ולמנוע פשיטת רגל של מוסדות פיננסיים ה- ECB מכפיל, משלש ומרבע את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו, שאינה אלא הדפסת כסף לרכישת האג"חים היווניים הרעילים. כתוצאה מכך הדולר האמריקאי ממשיך להתחזק בצורה לא פרופרציונלית יחסית לסל המטבעות ובעיקר מול היורו. הפד לא יכול להרשות למצב להימשך ודוחה את העלאת הריבית המתוכננת עד להודעה חדשה. במקום זאת הוא משיק תוכנית quantitative easing 4 והוא רוכש נכסים בקצב של כ- 250,000,000$ ברבעון - כולל נכסים רעילים אירופאים - בניסון נואש להחליש את המטבע. הריבית בארה"ב יורדת מתחת לאפס. מחיר הנפט והסחורות מזנקים ביחס לכל המטבעות. ההבנה מתחילה לחלחל למוחם של האנשים: הניירות הללו יאבדו בקרוב כל ערך. סין מכריזה על המטבע שלה כיחיד בעולם והראשון באלף הנוכחי כמטבע המגובה בזהב. אנשים בכל העולם רצים לבנקים ובמזומן שהם מושכים הם קונים סחורה ממשית: נדל"ן, זהב, כסף ויואן סיני.
- או שתמחור או שתיקנה פשוט לא הכלתה תראש (ל"ת)משעמם מה 15/06/2015 19:53הגב לתגובה זו
- אבל תרחיש ד' לא יקרה אז הכל טוב. (ל"ת)סתם אחד 15/06/2015 16:10הגב לתגובה זו
- לא רע לא רע (ל"ת)סתם אחד 15/06/2015 16:10הגב לתגובה זו
- דוד אחר 15/06/2015 16:05הגב לתגובה זוחבל שהשתמשת בשמו...
- בא 15/06/2015 16:03הגב לתגובה זוהפרטות נחוצות מאוד ,כמו שעשו בישראל ,אם היוונים ינצחו גם הספרדים לא ישלמו .
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
