לפני כמעט עשור, התפתח מודל כלכלי תיאורטי שהפך בהדרגה לפרקטיקה חלקית במקומות מסוימים בעולם - מודל "ההכנסה הבסיסית". זה נשמע בהתחלה מופרך, אבל הרציונל שלו כשמתעמקים בזה הוא גדול והוא משתלב דווקא עם מהפכת ה-AI.  זה עובד כך: המדינה מחלקת כסף לאנשים שיספיק להם כדי לחיות ברווחה. 

המדינה מקבלת את הכסף ממיסוי חברות והכנסות גבוהות וכך מקבלים בעצם מדיניות רווחה לצד מדיניות קפיטליסטית, סוג של איזון שבמדינות סקנדינביה התאפשר, רק שבשנים האחרונות, מדיניות הרווחה התכווצה, בגלל הנטל של המהגרים. 

המודל הזה עדיין קיים, אבל על אש קטנה, אלא שהוא מתחבר למהפכת ה-AI. המהפכה הזו תגרום לשתי מגמות - גידול עצום ברווחי החברות, גידול בשכר של עובדים חיוניים ונדרשים, אבל יציאה גדולה של הרבה עובדים מיותרים. בשורה התחתונה - המדינה תגבה הרבה יותר מסים ותהיה הרבה יותר אבטלה. הפתרון יהיה בהעברת הרווחים האלו למובטלים, עד כדי הענקת סכומים שיוכלו לכלכל אותם בשוטף. במקביל יהיו גם לא מעטים שיעבדו בחלקי משרה, כדי להתפרנס, פשוט כי לא יהיה טעם לעבד משרה מלאה.  

חשיבה אחרת - הכנסה בסיסית ליד AI

רבים בעולם הכלכלי, החברתי והטכנולוגי טוענים שכדי להתמודד עם השינויים הדרמטיים שמביאה עמה הבינה המלאכותית (AI) לשוק העבודה, נצטרך לחשוב בצורה אחרת על מושגים כמו שכר, עבודה ורווחה. אחד הרעיונות המרכזיים שמקבלים יותר ויותר תשומת לב באחרונה הוא הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) – סכום כסף קבוע שיינתן לכל אזרח, ללא תנאים וללא קשר למצבו הכלכלי או התעסוקתי.

• הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
• מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכנסה בסיסית אוניברסלית היא גישה כלכלית פשוטה ומפתיעה בעומק שלה: כל אזרח מקבל מענק חודשי קבוע, שאמור להספיק כדי לכסות את הצרכים הבסיסיים שלו כמו מזון, דיור ושירותים חיוניים. מה המטרה של כל זה? לאפשר לכולם לחיות בכבוד, גם בלי קשר לשאלה אם הם עובדים, כמה הם מרוויחים או אילו נכסים הם מחזיקים בבעלותם. הכסף ניתן לכולם – עשירים ועניים כאחד – כדי להימנע ממערכת רווחה מורכבת ומפלה, ואולי גם כדי לצמצם את המרחב לרמאויות והתחכמויות שאנחנו הישראלים מכירים טוב כל כך.

יותר ויותר עבודות מבוצעות על ידי רובוטים צילום: Freepik

הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק

עם עליית הבינה המלאכותית, העולם עבר ועובר עדיין מהפכה טכנולוגית אדירה. יותר ויותר עבודות מבוצעות כיום על ידי רובוטים, מערכות חכמות ואלגוריתמים. משרות שפעם דרשו עובדים אנושיים, כמו קופאיות, נהגים, ואפילו תפקידי ניהול בסיסיים ומנהלי השקעות – נעלמות או משתנות לחלוטין. התוצאה היא שיש פחות משרות, יותר אנשים בלי עבודה קבועה והרבה יותר אי-ודאות כלכלית.

• פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
• על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...

אבל זה לא הסיפור כולו. הבינה המלאכותית גם מגבירה את היעילות הכלכלית באופן דרמטי. עסקים מייצרים יותר מוצרים ו/או שירותים בפחות זמן וכסף, המדינה נהנית מהכנסות גבוהות יותר ממסים, והחברה כולה נהנית משירותים זולים ויעילים יותר. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ההכנסה הבסיסית: אם המדינה מרוויחה יותר בזכות הטכנולוגיה, למה לא להעביר חלק מהרווח הזה בחזרה לאזרחים?

העתיד עשוי להיות כזה שבו אנשים עובדים פחות שעות, או בכלל לא. ההכנסה הבסיסית מאפשרת לכולנו להתמקד במה שחשוב לנו: חינוך, משפחה, יזמות, או אפילו סתם תחביבים. במקום להילחם על כל שקל במשרות שמתמעטות והולכות, אנשים יכולים לבחור את דרכם בחופש כלכלי יחסי.

היכן הרעיון הזה כבר נוסה?

פינלנד - ב-2018-2017 ערכה פינלנד ניסוי שבמסגרתו 2,000 מובטלים קיבלו 560 יורו בחודש - ללא שום תנאי. התוצאות? האנשים שקיבלו את המענק דיווחו על שיפור ברווחה הנפשית ובתחושת הביטחון הכלכלי שלהם, אך היתה למענק השפעה מוגבלת על החזרה שלהם לשוק העבודה.

בניסוי בקניה נרשם שיפור בתזונה, בבריאות ובחינוך צילום: Istock

קניה - ארגון GiveDirectly ניהל ניסוי נרחב בכפרים במדינה, שבמסגרתו תושבים קיבלו הכנסה קבועה לאורך שנים. התוצאות הצביעו על שיפור בתזונה, בבריאות ובהשקעות בחינוך.

קליפורניה (ארה"ב) - בעיר סטוקטון קיבלו 125 תושבים 500 דולר בחודש במשך שנתיים. התוצאות הראו שהם השתמשו בכסף בעיקר לצרכים בסיסיים כמו אוכל ודיור, ורשמו שיפור משמעותי באיכות חייהם.

אלסקה (ארה"ב) - המדינה הצפונית מעניקה הכנסה שנתית לכל תושביה מרווחי קרן הנפט שלה. המודל הזה מוכיח שאפשר לשלב הכנסה בסיסית במערכת קיימת ולשמור על תמיכה רחבה.

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יזם אף הוא לפני כשלוש שנים ניסוי רחב היקף לבחינת הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית. במסגרת הניסוי, הוענקו ל-5,000 משתתפים בארה"ב בעלי הכנסה נמוכה תשלומים חודשיים של 1,000 דולר למשך שלוש שנים, ללא כל תנאים מקדימים. המטרה המרכזית היתה לבחון איך ההכנסה הקבועה הזו תשפיע על חייהם של המשתתפים, בייחוד לאור החשש שהאוטומציה והבינה המלאכותית יובילו לאובדן משרות נרחב בעתיד הקרוב.

התוצאות הראשוניות של הניסוי מצביעות על שיפורים משמעותיים ברווחתם הנפשית והפיזית של המשתתפים. רבים מהם דיווחו על ירידה ברמות הלחץ והחרדה, שיפור בבריאותם הכללית, והזדמנויות חדשות להשקיע בהשכלה או בפיתוח מיומנויות חדשות. בנוסף, התשלומים אפשרו למשתתפים לכסות הוצאות בסיסיות, להפחית חובות, ולהשיג יציבות כלכלית גבוהה יותר.

הניסוי של אלטמן מספק תובנות חשובות לגבי הפוטנציאל של UBI ככלי להתמודדות עם האתגרים הכלכליים והחברתיים הנובעים מהתקדמות הטכנולוגיה. בעוד שהדיון סביב יישום רחב של הכנסה בסיסית אוניברסלית נמשך, תוצאות מחקר זה עשויות לשמש כבסיס לקבלת החלטות מדיניות בעתיד.

ואולם לא כולם תומכים ברעיון. הטענות המרכזיות נגד הכנסה בסיסית הן:

עלויות גבוהות: מימון הכנסה בסיסית לכל האזרחים מצריך תקציבי עתק.

חשש מעצלנות: יש הטוענים שהכנסה ללא תנאים תגרום לאנשים להפסיק לעבוד.

שוויוניות לעומת צדק: למה לתת את אותו סכום לעשירים ולעניים?

ואולם תומכי הרעיון טוענים שדווקא העלייה בפריון הכלכלי בזכות הבינה המלאכותית מאפשרת לממן הכנסה שכזו. המדינה מרוויחה ממסים שמוטלים על טכנולוגיה ועל עסקים יעילים יותר, ויכולה להעביר את הרווחים לאזרחים.

יותר רווחים, פחות עבודה

כאמור, הבינה המלאכותית מאפשרת לייצר יותר בפחות משאבים. כלכלה שמנוהלת נכון יכולה לנתב את הרווחים הנוספים ליצירת ביטחון כלכלי לכולם. כך לדוגמה, אם עסקים חוסכים מיליוני דולרים על עובדים בזכות רובוטים, אפשר למסות את הרווחים האלה ולהעביר אותם לאזרחים.

הכסף שנחסך מייצור עם רובוטים יכול לעבור לאזרחים צילום: unsplash

ברגע שיש להם ביטחון כלכלי בסיסי, אנשים יכולים להרשות לעצמם לקחת סיכונים. הם יוזמים, מפתחים טכנולוגיות חדשות, או משקיעים בהשכלה גבוהה. כל זה מוביל לצמיחה כלכלית נוספת.