מעבדת קנאביס רפואי
צילום: גלעד רדט

ייצוא קנאביס רפואי מגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב

האם אחד מסימני השאלה הגדולים עומד בפני סיום או שמא מדובר בכלכלת בחירות? ביום ראשון צפויה הממשלה לאשר ייצוא מוצרים מבוססי קנאביס רפואי

גיא עיני | (3)

הממשלה צפויה לאשר ביום א' הקרוב ייצוא מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס רפואי, בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת היתכנות הייצוא של קנאביס רפואי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב שהגישה את המלצותיה לשרי האוצר והבריאות בחודש אוגוסט 2017. ההצעה תאפשר ייצוא מוצרים רפואיים סופיים שיקבלו רישיון על ידי הרגולטור במשרד הבריאות, למדינות המתירות שימוש רפואי במוצרים אלו בתחומן, בהתאם לנהוג במוצרים רפואיים אחרים.

ההצעה תובא לשולחן הממשלה לאחר שהוסכמה עם כלל המשרדים הרלוונטיים, לרבות משרד הבריאות, בטחון הפנים, החקלאות, הכלכלה והמשפטים ולאחר שבוצעו תיקוני חקיקה הנוגעים בנושא לשם מתן סמכויות אכיפה למשטרת ישראל. ההצעה צפויה לפתוח שוק חדש ליצרנים ישראלים, באופן אשר צפוי להביא להגדלת השקעות בתחומי החקלאות, המחקר והייצור וליצירת מקומות עבודה חדשים בתחומים אלה.

שר החקלאות אורי אריאל בחממת קנאביס רפואי

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הטכנולוגיה הישראלית פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי מצליחה לייצר מוצרים רפואיים מהמתקדמים בעולם מצמח הקנאביס ומשפרת משמעותית את איכות חייהם והתמודדותם של מליוני חולים ברחבי העולם הצורכים קנאביס רפואי כתרופה קבועה. אני מברך על כך שההחלטה תעלה על סדר יומה של הממשלה ותביא לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה והרפואה בישראל מועלת על סדר יומה של הממשלה. אני מודה לכלל המשרדים שהיו שותפים בגיבושה".

שר החקלאות אורי אריאל אמר: "בעזרת אישור ייצוא הקנאביס הרפואי ייפתח ענף חדש לחקלאי ישראל שעתיד לחזק את החקלאות כולה. אין זה סוד, שישראל היא מעצמת קנאביס רפואי בזכות המחקר הישראלי והתנאים לגידול בתחום אשר מקדימים את מדינות עולם בכ-5-7 שנים. כמו כן, בשל הרגולציה בישראל, המוצרים מיוצרים על פי תקנים מחמירים, שיאפשרו ייצוא מוצרים בתקני איכות ברמה רפואית גבוהה, בדומה לתעשיית התרופות כל זאת, על מנת לספק את התרופה בבתי מרקחת. אני רואה בענף הקנאביס הרפואי כלי מרכזי שיבטיח את הרחבת הפעילות החקלאית ושמירתה לצד חיזוק ההתיישבות הכפרית. הפיכת ישראל ליצואנית קנאביס יקל על החולים, יספק פרנסה לחקלאים המצוינים שלנו ויוביל לחיזוק הכלכלה הישראלית".

על פי החלטת ממשלה 1587 הוקם צוות בין משרדי לבחינת ההיתכנות של ייצוא קנאביס רפואי. בראש הצוות הבין משרדי עמדו מנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר והשתתפו נציגים ממשרדי החקלאות ופיתוח הכפר, הביטחון פנים, המשפטים והכלכלה והתעשייה. 

הצוות לבחינת ייצוא קנאביס רפואי, בחן באופן יסודי ומעמיק את פוטנציאל הייצוא של קנאביס רפואי, את המצב המשפטי בנושא, וסקר את המצב במדינות המערב האחרות, תוך שמיעה של מגוון דעות מצד בעלי עניין הנוגעים לתחום. המלצת הצוות לממשלה הינה להתיר יצוא מוצרי קנאביס מגידול וייצור מקומי, שיעמדו בתקני האיכות. עוד המליץ הצוות לממשלה להתיר היצוא על ידי העוסקים עצמם בפיקוח הדוק של המדינה, תוך עמידה בכל הדרישות החוקיות הרלוונטיות ובכללן הדרישות הנוגעות לייצוא סמים מסוכנים וחומרים צמחיים, לפי העניין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היקף השוק העולמי הכולל של קנאביס רפואי הינו למעלה מ-100 מיליארד שקל בשנה ועל פי ההערכות בשוק, הפוטנציאל הכלכלי של הייצוא מישראל עומד על למעלה מ-4 מיליארד שקל בשנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרהון 23/01/2019 18:14
    הגב לתגובה זו
    ביבי סוף סוף משהוא אחד טוב יצא מכל הקדמציות שלך.בתקווה שיאושר חוק היצוא.
  • 1.
    שרה 23/01/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שביבי יעלה את זה .רק ועדת חקירה ממלכתית תאלץ אותו לשלם על המחדל שבעיכוב היצוא וההשקעות העצומות שיורדות לטימיון . אני פעם ראשונה לא אצביע ביבי בבחירות
  • אילנית 23/01/2019 18:52
    הגב לתגובה זו
    הוא מספיק חכם כדי להיות ראש הממשלה הכל הוא עושה בסיכול דעת
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: אלביט וגילת ירדו וכמה מילים על נורמליזציה

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט ירדה אמש - לסקירת הבורסה ועל מניות הקוונטים, המניות הדואליות ירדו, והן חוזרות למסחר בת"א עם דיסקאונט-פער ארביטראז' נמוך של 0.35%.  לטבלת מניות הארביטראז'. מניית אלביט מערכות 0%   תבלוט בירידה של 1.6%,  גילת 0%  ו קומפיוגן 0%   יתממשו ב-2%. 

הפתיחה צפויה להיות רגועה. אין חדשות לכאן ולכאן - אין משהו שנראה עשוי להרים את הבורסה, וגם לא ההיפך. האירוע הגול ביותר של החזרת החטופים החיים מאחורינו, החזרת החטופים החללים נעשית בשלבים. אף אחד לא יודע מה יהיה בשלבים הבאים של הסכמי הפסקת האש. אף אחד גם לא יודע מה יתפתח בזירות האחרות. מצד אחד יש חששות שהדרך להסכם תהיה עם מהמורות רבות. יש חששות מחזרה למצב של לחימה. מצד שני, המצב כעת עם היקפי מילואים יחסית נמוכים לעומת השנתיים האחרונות, מחזיר הרבה אנשים למסלול של עבודה שוטפת וזה צפוי להתבטא בפריון ובצמיחה. כמו כן, הלחץ להגדלת התקציב הביטחוני יורד. 

חייבים להגיד שסמוטריץ' כשר אוצר ומבחן התוצאה הוא החשוב - מצליח לשמור על הפרמטרים העיקריים של הכלכלה במצב טוב. הגירעון לא משתולל, יחס החוב תוצר לא קופץ. אף אחד לא היה מאמין שאחרי שנתיים של מלחמה ככה יראה המשק. מכאן אפשר להשתפר ובעיקר לצמוח וזה יתבטא בדוחות הכספיים של החברות הבורסאיות. מכאן האופטימיות, מכאן העליות בשנתיים האחרונות, אך צריך לזכור שהשוק מגלם תרחישים אופטימים, מכפילי הרווח גבוהים באופן היסטורי, כשיש אזורים שהם בתמחור אפילו גבוה מאוד.

הסיבה לאופטימיות מגיעה גם מפוטנציאל לנורמליזציה אזורית. זה יהיה שינוי כללי המשחק. הסכם כזה עם סעודיה והתקדמות מול סוריה מבטאים שני דברים - הראשון, ביטחון. מצב טבעי-נורמלי של יחסים כלכליים, מחזק את "ציר השלום", מול "ציר המלחמה". ככל שיהיו יותר מדינות שיצטרפו, כך הביטחון יגדל, כך השלום-נורמליזציה יהיו יציבים יותר. בורסה אוהבת כמובן מצבים כאלו, היא מקטינה את הסיכון הכולל וזה מתבטא בעליית תשואה. 

עניין נוסף שמביא לאופטימיות באם יהיו הסכמי נורמליזציה-שלום הוא העסקים עצמם - המסחר עם סעודיה, פוטנציאל המכירות והסחר בין המדינות. צריך גם להזכיר שליצואנים שלנו יהיה קל וזול יותר לייצא למדינות במזרח התיכון מאשר לאחרות - העלויות יהיו נמוכות יותר בעיקר בשל הובלה נמוכה.