מעבדת קנאביס רפואי
צילום: גלעד רדט

ייצוא קנאביס רפואי מגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב

האם אחד מסימני השאלה הגדולים עומד בפני סיום או שמא מדובר בכלכלת בחירות? ביום ראשון צפויה הממשלה לאשר ייצוא מוצרים מבוססי קנאביס רפואי

גיא עיני | (3)

הממשלה צפויה לאשר ביום א' הקרוב ייצוא מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס רפואי, בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת היתכנות הייצוא של קנאביס רפואי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב שהגישה את המלצותיה לשרי האוצר והבריאות בחודש אוגוסט 2017. ההצעה תאפשר ייצוא מוצרים רפואיים סופיים שיקבלו רישיון על ידי הרגולטור במשרד הבריאות, למדינות המתירות שימוש רפואי במוצרים אלו בתחומן, בהתאם לנהוג במוצרים רפואיים אחרים.

ההצעה תובא לשולחן הממשלה לאחר שהוסכמה עם כלל המשרדים הרלוונטיים, לרבות משרד הבריאות, בטחון הפנים, החקלאות, הכלכלה והמשפטים ולאחר שבוצעו תיקוני חקיקה הנוגעים בנושא לשם מתן סמכויות אכיפה למשטרת ישראל. ההצעה צפויה לפתוח שוק חדש ליצרנים ישראלים, באופן אשר צפוי להביא להגדלת השקעות בתחומי החקלאות, המחקר והייצור וליצירת מקומות עבודה חדשים בתחומים אלה.

שר החקלאות אורי אריאל בחממת קנאביס רפואי

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הטכנולוגיה הישראלית פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי מצליחה לייצר מוצרים רפואיים מהמתקדמים בעולם מצמח הקנאביס ומשפרת משמעותית את איכות חייהם והתמודדותם של מליוני חולים ברחבי העולם הצורכים קנאביס רפואי כתרופה קבועה. אני מברך על כך שההחלטה תעלה על סדר יומה של הממשלה ותביא לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה והרפואה בישראל מועלת על סדר יומה של הממשלה. אני מודה לכלל המשרדים שהיו שותפים בגיבושה".

שר החקלאות אורי אריאל אמר: "בעזרת אישור ייצוא הקנאביס הרפואי ייפתח ענף חדש לחקלאי ישראל שעתיד לחזק את החקלאות כולה. אין זה סוד, שישראל היא מעצמת קנאביס רפואי בזכות המחקר הישראלי והתנאים לגידול בתחום אשר מקדימים את מדינות עולם בכ-5-7 שנים. כמו כן, בשל הרגולציה בישראל, המוצרים מיוצרים על פי תקנים מחמירים, שיאפשרו ייצוא מוצרים בתקני איכות ברמה רפואית גבוהה, בדומה לתעשיית התרופות כל זאת, על מנת לספק את התרופה בבתי מרקחת. אני רואה בענף הקנאביס הרפואי כלי מרכזי שיבטיח את הרחבת הפעילות החקלאית ושמירתה לצד חיזוק ההתיישבות הכפרית. הפיכת ישראל ליצואנית קנאביס יקל על החולים, יספק פרנסה לחקלאים המצוינים שלנו ויוביל לחיזוק הכלכלה הישראלית".

על פי החלטת ממשלה 1587 הוקם צוות בין משרדי לבחינת ההיתכנות של ייצוא קנאביס רפואי. בראש הצוות הבין משרדי עמדו מנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר והשתתפו נציגים ממשרדי החקלאות ופיתוח הכפר, הביטחון פנים, המשפטים והכלכלה והתעשייה. 

הצוות לבחינת ייצוא קנאביס רפואי, בחן באופן יסודי ומעמיק את פוטנציאל הייצוא של קנאביס רפואי, את המצב המשפטי בנושא, וסקר את המצב במדינות המערב האחרות, תוך שמיעה של מגוון דעות מצד בעלי עניין הנוגעים לתחום. המלצת הצוות לממשלה הינה להתיר יצוא מוצרי קנאביס מגידול וייצור מקומי, שיעמדו בתקני האיכות. עוד המליץ הצוות לממשלה להתיר היצוא על ידי העוסקים עצמם בפיקוח הדוק של המדינה, תוך עמידה בכל הדרישות החוקיות הרלוונטיות ובכללן הדרישות הנוגעות לייצוא סמים מסוכנים וחומרים צמחיים, לפי העניין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היקף השוק העולמי הכולל של קנאביס רפואי הינו למעלה מ-100 מיליארד שקל בשנה ועל פי ההערכות בשוק, הפוטנציאל הכלכלי של הייצוא מישראל עומד על למעלה מ-4 מיליארד שקל בשנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרהון 23/01/2019 18:14
    הגב לתגובה זו
    ביבי סוף סוף משהוא אחד טוב יצא מכל הקדמציות שלך.בתקווה שיאושר חוק היצוא.
  • 1.
    שרה 23/01/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שביבי יעלה את זה .רק ועדת חקירה ממלכתית תאלץ אותו לשלם על המחדל שבעיכוב היצוא וההשקעות העצומות שיורדות לטימיון . אני פעם ראשונה לא אצביע ביבי בבחירות
  • אילנית 23/01/2019 18:52
    הגב לתגובה זו
    הוא מספיק חכם כדי להיות ראש הממשלה הכל הוא עושה בסיכול דעת
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

התיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.


למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.