פרויקט פינוי בינוי אונו פריים מצלאוי
צילום: קרייג אריאב
ניתוח

המאכערים בפעולה: יזמי פינוי בינוי מתחייבים לדבר אחד מול וועדות התכנון ופועלים אחרת מול הדיירים

אחרי התמ"א, גם בתכניות פינוי בינוי גובר חוסר הבהירות, בין היתר על רקע הצעה להקטנת התוספת לדירות החדשות בפרויקטים; "הרשויות מטרפדות פינוי בינוי ומשכנעות דיירים להתפשר"
מורן ישעיהו | (7)
נושאים בכתבה פינוי בינוי

תחום ההתחדשות העירונית עומד לאחרונה במרכז השיח בענף הנדל"ן ומייצר לא מעט מחלוקות בין הגורמים המעורבים, ונדמה שהוא לא הולך לדעוך.

חוסר הוודאות שאפף את עתידה של תכנית תמ"א 38 נענה בחודש נובמבר האחרון בהחלטה להאריכה למשך 3 שנים, כשלאחר מכן תיגנז סופית ותוחלף במתווה חדש - אמנם לא בטוח שנאמרה המילה האחרונה בנושא. זאת בעקבות טענות חוזרות ונשנות בקרב גורמים בענף על כך שההחלטה דווקא מחריפה את המשבר הקיים, הן מבחינת מחירים והן ברמה התכנונית, במובן זה שחלון הזמן שניתן להשלמה או קידום פרויקטים של תמ"א אינו מספיק. 

עתה, גם עתידן של תוכניות במסגרת פינוי בינוי לוט בערפל, וזאת בין היתר בעקבות טיוטה שגיבשה מועצת שמאי המקרקעין לאחרונה לתקן 21.1 המגדירה מחדש את התמורה לבעלי דירות בפרויקטים מסוג זה. הטיוטה פורסמה להערות הציבור - מצורפת כאן.

מדובר בתקן המלווה שמאים בבדיקת ההיתכנות הכלכלית בתכניות פינוי בינוי, ומטרתו לתת מענה לבעיה שנוצרה בהליכי תכנון לאחר שמוסדות התכנון אישרו תכניות רבות שלא יושמו. "בעבר אישרו שלל תוכניות פינוי בינוי ומשרד השיכון הוציא מעין קול קורא למתכננים, אבל פשוט לא בנו על פיהן כי הן לא היו כלכליות", מסביר אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "בשלב מסוים זיהינו חוסר הבנה בשוק לגבי איך עושים את הבדיקה ונוצרה חומת חשדנות במשולש הזה שבין הרשויות, הציבור והיזמים, וכאן נכנס התקן בדמות רגולציה שתייצר אחידות בדרך הבדיקה לצד מתן וודאות מסוימת ליזמים".

"באותה עת המדינה ביקשה לקבוע את כללי המשחק באמצעות קביעת שולי הרווח הסבירים שמעבר להם אפשר יהיה להוריד זכויות ומתחת אולי יהיה צריך להוסיף זכויות. היא גם קבעה את גובה התמורה המקסימלית כדי למנוע סחטנות של דיירים מחד ולתת ליזמים עם מה לעבוד. כך כולם יהיו מסודרים. זה עבד לתקופה מסוימת ועכשיו יש רצון וחשיבה מחודשת להתאים את התקן לשוק".

אמנם, דנוס מסייג ואומר כי המהלך מוציא קצת את "הכוח" מהידיים השמאיות. "בעצם מבקשים מהם להציג את כל התרחישים האפשריים אבל מוסד התכנון יחליט מה מהם הוא הסביר ביותר".

אז מה הולך להשתנות?

לפי הטיוטה, התוספת לשטח הדירות החדשות למגורים תנוע בין 12 עד 25 מ"ר, ותכלול מרפסת (עד 12 מ"ר) מחסן (עד 7 מ"ר) וחניה. ירידה לעומת התקן הקיים שאושר בנובמבר 2012 המגדיר תוספת של כ-25 מ"ר לבעלי דירות קיימות. לצד זאת בטיוטה נכתב כי "ככל שהתכנון מאפשר רווחיות מעבר לנקבע בתקן, ניתן להביא בחשבון תמורה גבוהה יותר לדיירים" - כלומר, ככל שהדבר יימצא רווחי עבור היזם. 

בהקשר זה טוען דנוס כי השינוי המוצע דווקא מייצר עמימות שעשויה לייצר פתח לוויכוחים מול היזמים מבחינת ההתחייבויות שלהם מול בעלי דירות - שהרי אלו התרגלו לתמורה מסוימת וכל ניסיון להקטין אותה יקשה על קידום הפרויקטים שנתקעים לא מעט בשל דיירים סרבנים. לפי דנוס, במקום שבו יש מדיניות תכנונית של 12 מ"ר, לא תהיה ליזם בעיה. כך גם באזורים המבוקשים, הצפופים, שם ערכי הנדל"ן הם גבוהים מטבע הדברים, ניתן להסתפק בפחות ועדיין כולם מרוויחים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

על כך הוסיף דנוס כי לא פעם, ההסכמים של היזמים מול וועדות התכנון שונים בפועל מאלו הנחתמים מול הדיירים. במקרים רבים הם מציעים להגדיל את התוספת על חשבונם כי בשורה התחתונה הם עדיין ירוויחו. אמנם, הבעיה עשויה להתעורר במצב שבו יתבקשו להציג מול הוועדות את ההסכם עם הדיירים ויסתכנו בהקטנת הזכויות. "הן ייראו שיש פה שמנת ויורידו זכויות. התקן הוא לכאורה מנחה, אבל בפועל מחייב כי בודקים את התכניות לאורו", הסביר דנוס. עוד טען כי הבעיה הגדולה יותר היא "שהשוק היום די פרוץ - כל עירייה מתנהגת איך שהיא רוצה ומנהיגה מדיניות משלה".

"בעלי הדירות מצפים ליותר"

חיזוק לטענת דנוס נשמע מצדו של ארז כהן, גם הוא יו"ר לשכת השמאים בעברו, שמעריך כי בפועל התקן לא ישנה רבות את מערכת היחסים של היזם מול הדיירים. "גם אם יכריעו בסוף לכיוון של 12 מ"ר, עדיין יזם יכול לתת תמורה גבוהה יותר לדייר. כלומר, הגדרת השטח באה למטרת תחשיב הכדאיות של התקן. אגב לדעתי הוא גדול מדיי והייתי מצמצם אותו", אמר.

"בפועל, השתרש אצל הדיירים מינימום של 25 מ"ר והם מצפים לקבל יותר. יש פרויקטים באזורי ביקוש שמקבלים בפועל 30 מ"ר ויותר, כך שבחשבון הרווח שלו, היזם יכול לעשות חלוקה שונה, זה לא מדע מדויק. החשבונאות שתיקבע בתקן היא לא בהכרח זו שתהיה בפרויקט בפועל".

לסיכומו של עניין, נדמה כי כל ניסיון להסדרה ואיזון של השוק נענה בחוסר וודאות גדול יותר. בעוד שפינוי בינוי סומן לאחרונה כפתרון המרכזי למשבר הדיור, בדגש על אזורי ביקוש, שם היקף הקרקעות הפנויות נמוך, התקן - אם יאושר, רק יוסיף על הקשיים הקיימים בקידום פרויקטים אלו. בערים מסוימות כבר ניכר שינוי מגמה כשהבולטת היא תל אביב, שעוד לפני טיוטת התקן, קידמה את היוזמה להקטנת התמורה בדירות החדשות, אם כי היא מפגינה גמישות גדולה יותר בדרום העיר ואזורים זולים יותר, שם התמורות המחושבות גבוהות יותר. 

​"עושים סיכול ממוקד על התמ"א ורוב ההתחדשות הופכת להיות סיסמה שאין מאחוריה שום דבר. משאירים אותנו רק עם פינוי בינוי, שגם את זה רשויות מקומיות הולכות ומטרפדות ומנסות לשכנע את הדיירים להסתפק בתוספת של 12 מ"ר – זה לא יעבוד", כך אמר לאחרונה חיים פייגלין, ​סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ומנכ"ל צמח המרמן.

בריאיון לביזפורטל בחודש יולי האחרון אמר פייגלין כי "בהגדרה עדיף לנו היזמים לעבוד על פינוי בינוי במתחמים משום שאנחנו מקבלים שם הרבה יותר זכויות, ככה שכמובן יש לנו תמריץ למתחמים על פני מגרש בודד".

גם מבחינת המשקיעים לא בטוח שמדובר בבשורה משמחת. שווי הדירות יעלה בכל מקרה לאחר שדרוג הדיירות הקיימות, אך פחות מהצפוי בגלל ההקטנה המתוכננת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    צור 04/12/2019 07:48
    הגב לתגובה זו
    ועדות ולא וועדות וכן ודאות ולא וודאות, ורק באמצע המילה זה הוועדות, בוודאות, שוויץ, הוורד וכ'ו.
  • 5.
    פינוי ובינוי הכי טוב ולא קוסמטיקה . קריית חיים מערבית (ל"ת)
    אביר 04/12/2019 06:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרח 03/12/2019 21:17
    הגב לתגובה זו
    תמא 38 מיצרת הגדלת הצפיפות העירונית, בעיות חניה קשות, הקבלן נותן חניה אחת לדירה אבל באופן מעשי כמעט לכל דירה יש 2 מכוניות וחניה איין, פקקי התנועה יגדלו ואי אפשר להיות נייד, בניה במשך מספר שנים שהופכת את הבית לאתר בניה גדול וסיוט לדיירים, בקיצור לא להכנס לעניין תמא 38 בכלל אלה באם מוכנים לסבל רב
  • 3.
    די 03/12/2019 18:00
    הגב לתגובה זו
    למעשה לא חסר דירות השוק מחזיק את עצמו בכח לא לרדת . מפחדים מירידת שווי הדירות ולכן יקפיאו הכל לכמה שנים עד שיגיע גאון חדש עם בשורה חדשה ויעבוד על העם שוב . כמו המשיח לפיד ואחריו המשיח כחלון. נחכה שראשי הערים שהם לא גרים בבתים להריסה יסתלקו בבחירות הקרובות ונבחר ראש עיר שלא יטרפד . אין טעם להרוס בניין כדי לא לקבל שום דבר לגור בשכירות שנים ולחזור לבניין עם פי שניים דיירים. זה לא כזה משתלם.
  • 2.
    הפקעות 03/12/2019 17:33
    הגב לתגובה זו
    הפקעות שטח למדרכה והפקעת החצרות לצרכי צבור מתוכננים גני ילדים, תחנת משטרה, תחנה לחלוקת אדולן , גראס רפואי הכל על חשבון התושבים שקנו דירות במיטב כספם . וללא שום תמורה לא תודה לא נסכים
  • 1.
    סטלין גאה בממשלת ישראל הבולשביקית (ל"ת)
    תחלמו 03/12/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
  • איש 04/12/2019 10:21
    הגב לתגובה זו
    בולשביקים אדומים לשמצה מחכים בסבלנות מעבר לפינה להקים ממשלה בצירוף הרשימה המשותפת וכוחות " דמוקרטיים " לכאורה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.