סוף פסוק? אושרה הארכת תכנית תמ"א 38 בשלוש שנים
המועצה הארצית לתכנון ובניה הגדירה תקופת מעבר שתימשך עד אוקטובר 2022 למטרת השלמת החקיקה של המתווה החדש. אמנם, כבר עתה נשמעות התנגדויות רבות להחלטה - האם צפויה הארכה נוספת?
המועצה הארצית לתכנון ובניה הכריעה - תמ"א 38 תימשך עד אוקטובר 2022. במסגרת דיון שקיימה היום המועצה בנושא, היא החליטה לאמץ את העמדה הממשלתית בצורך להארכת התכנית, ובניגוד לעמדת ראשי הערים הגדולות. במהלך זמן זה יקודמו תיקוני חקיקה למתווה החדש שעיקריו יפורטו בהמשך, אמנם נוכח התנגדויות רבות למתווה ייתכן מאוד שאין זה סוף פסוק.
בחודש ספטמבר האחרון הוציאו שר האוצר, משה כחלון, ושרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון, הודעה משותפת לפיה הוסכם על הצורך בהארכת התכנית מעבר למועד הסיום שנקבע במאי 2020 (לכתבה המלאה). "קיים צורך במתן ודאות למשק ולשוק הדיור, ובהתאם להארכת תוקפה של התמ"א לתקופה נוספת שתאפשר התארגנות לחלופות אחרות כפי שתחליט המועצה הארצית", נכתב אז בהודעה.
ואכן, ההחלטה שהתקבלה היא שהתמ"א תמשיך עד אוקטובר 2022 - כלומר עוד 3 שנים. בהחלטת הוועדה נכתב כי "הוועדה השתכנעה כי התמ"א במתכונתה הנוכחית לא השיגה את המטרה המרכזית שלשמה היא הוקמה - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה, עולה, כי התמ"א כמעט ולא מיושמת באזורי הסיכון.
"התמ"א לא השיגה את גם מבחינה תכנונית- התמ"א מאפשרת מתן היתר למגורים בלבד, זאת מבלי לתת מענה לתשתיות ולצורכי הציבור הדרושות לתושב. בנוסף, מתן היתר נקודתי לבניין הבודד, ללא ראייה תכנונית ברמת המתחם, יכול לסכל התחדשות עירונית במתחם כולו וזאת בראיה אסטרטגית לעודד תהליכי התחדשות עירונית".
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש מטה הדיור הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב בילסקי: "לאחר אינספור דיונים ומחשבה אני מברך על הארכת תמ"א 38 לתקופת מעבר של שלוש שנים היום במועצה הארצית. מעבר לכך שזוהי תכנית מצילת חיים שמביאה לחיזוק מבנים והוספת ממ"דים שימנעו אסונות במקרי חירום, מוטלת עלינו האחריות לייצר ודאות בשוק הדיור ולהכניס שינויים באופן שהשוק יוכל לעמוד בהם. תקופת המעבר תאפשר חקיקה ושינויים נדרשים על מנת לייצר תשתית לפרויקטים של התחדשות עירונית באופן רחב בכלל הארץ ובדגש על הפריפריה".
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 38 היא תוכנית שאיבדה את הכיוון ולכן היא מסתיימת. אנחנו שמחים ששינינו את השיח הציבורי, לכיוון של תכנון ראוי ואיכותי שמסתכל בצורה כוללת על המרחב מחד ושמירת חיי האדם בפריפריה מאידך. התמ"א הסתיימה, אך העבודה של מינהל התכנון כעת לקדם שינויי חקיקה המתבקשים בהתאם למתווה שהוצג.
"לכן, המתווה הנכון לקידום חיזוק מבנים והתחדשות עירונית, הינו באמצעות תכניות מפורטות, שיכללו במידת האפשר מתחמים שלמים שתעשה במסגרת תכנית מתאר כללית להתחדשות עירונית שתחול על כלל מרחב התכנון המקומי. עם זאת, ולאור פרק הזמן הנדרש להגשת תוכנית כללית להתחדשות עירונית ואישורה, ממליצה הוועדה על מתווה מדורג".
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
הוראות המעבר
עיקרי המתווה החדש קובעים כי הוראות התמ"א הקיימות ימשיכו לחול עד תחילת אוקטובר 2022. בנוסף, נקבעו מספר הוראות מעבר לפיהן בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית עד לתאריך זה - ימשיכו לחול עליה הוראות התמ"א.
במקביל, יקודם תיקון חקיקה, לפיו תינתן סמכות לוועדה מקומית, לאשר תוכנית מפורטת, במגרשים שבהם קיימים מבנים הטעונים חיזוק (שניתן היתר לבנייתם לפני ה-1.1.80), להריסה ובניה מחדש.
עוד במסגרת המתווה החדש, תינתן בחוק סמכות לוועדה המקומית לאשר בתוכניות התחדשות עירונית עירוב שימושים סחירים וציבוריים, בהיקף שיקבע בחוק. כמו כן ניתן יהיה לאחד מגרשים, להרחיב דרכים ושטחי ציבור, דבר שלא ניתן לעשותו היום.
כמו כן, יקודם מנגנון חדש שיקצר את לוחות הזמנים, לפיו ניתן יהיה לראות בהחלטה לאישור תוכנית גם כהחלטה למתן היתר מכוח התכנית, באופן המייתר הגשת בקשה להיתר בנפרד.
בעניין היטל ההשבחה, החליטה המועצה כי תיבחן הטלת היטלי השבחה בפרויקטים מסוג זה, הן במסלול חיזוק והן במסלול הריסה.
אי הוודאות ליזמים ובעלי הדירות נמשכת
עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, התייחס להחלטת המועצה הארצית ולהערכתו "נראה כי שנים רבות מאז שהחלו רשויות התכנון לבחון את דרך הטיפול בנושא ההתחדשות העירונית, הן לא באמת למדו או מצאו את הדרך האידיאלית להתמודד עמה.
"הרשויות המקומיות, הוועדות המחוזיות וועדות התכנון האחרות לא הגדירו עד היום באמת כיצד בדיוק יש להתמודד עם המתחמים המבונים, הצפופים והמזדקנים במרכזי הערים המתיישנים. במשך שנים אנו בעצם חיים בתוך אי וודאות שמונעת מיזמים ואלפי בעלי דירות לנהל מהלכים אמיתיים לחידוש בניינים ושיפור איכות החיים מול הרשויות המקומיות ורשויות התכנון.
"גם ההחלטה לסיים את דרכה של תמ"א 38 ב-2022 ולקדם מהלכי תכנון מוסדרים ברשויות המקומיות איננה עונה על היבטים רבים הנגזרים מהתכנית שכבר הושרשו במדיניות התכנון ברשויות רבו או פותרת את כל הבעיות שיצרה, לדוגמה שאלת היטל ההשבחה, שכן תמ"א 38 כיום מעניקה פטור מתשלום ההיטל עבור יזמים המקדמים פרויקט - דבר המהווה תמריץ לקדם את התחדשות ושיפוץ הבניין.
"ביטול התמ"א והאפשרות של רשויות מקומיות ליישם מדיניות תכנון אחרת עשויה להביא לכך שהן יגבו היטלי השבחה נוספים מיזמים או בעלי הדירות, דבר שעשוי למנוע קידום של התחדשות עירונית. שאלה נוספת שיש לענות עליה היא שאלת השטח שיתווסף לדירות ועוד שאלות רבות. הפתרון איננו חייב להיות השלכה של כל התכנית "לפח" . אלא טיפול נקודתי בבעיות של התכנית שכבר עובדים אתה בשטח".
יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אין ספק שתחום ההתחדשות העירונית מצריך התייחסות ייחודית וצופה פני עתיד, אך ביטול תמ"א 38 אינו הפתרון הנכון. יותר מכך, ביטול התמ"א זו הסרת אחריות של המדינה והפקרה של ביטחון האזרחים מול איומים ביטחוניים ואיום של רעידות אדמה. התכנית עומדת בכל המטרות הלאומיות אשר הציבה לעצמה - חיזוק מבנים ושמירה על חיי אדם, בניה של יחידות דיור חדשות במרכזי הערים והתחדשות עירונית. ישנם מבנים שהם מבנים 'כלואים' בהם ניתן לבצע רק תמ"א 38/1 או מבנים שהחל בהם כבר תהליך תכנוני וקנייני ולא ניתן לצרפם לתכנון של מתחם. עם ביטול התמ"א מבנים אלו למעשה יישארו מופקרים ולא יחוזקו ויסכנו את חייהם של הדיירים המתגוררים בדירות אלו.
"אנחנו מסכימים עם עמדת ראשי הרשויות המקומיות שביקשו שתהיה אפשרות לגבות היטל השבחה בהתחדשות עירונית אבל היא חייבת להיות כלכלית וזאת באמצעות הגדלת זכויות הבניה. אנו מקווים שהרגולטור החדש ישנה את ההחלטה שהתקבלה היום. שלוש שנים זו תקופה לא ריאלית, היא מאוד קצרה כיוון שרק להוציא היתר בניה לוקחת 3 שנים.
"המדיניות החדשה המתוכננת לצאת לפועל עם סיום תוקף התמ"א בשנת 2022 צפויה להשיב את סמכויות התכנון לרשויות המקומיות. זו טעות גדולה! הסמכויות צריכות להיות בידי הממשלה שכן אנחנו רואים כיצד ראשי ערים משנים את המדיניות העירונית חדשות לבקרים. חייבת להיות אחידות במדיניות הממשלתית והמקומית מדיניות שתיקח בחשבון את צורכי התושבים ושמירה על ביטחונם שזו המטרה החשובה ביותר.
צביקה פוקס, מנכל ובעלים משותף של חברת צ.פ היוזמת ובונה עשרות פרויקטים בגוש דן במסגרת תמ"א 38 אמר כי "למעשה מדובר בזמן ביניים שאינו באמת מספיק, אבל לפחות נתנו הודעה מראש על כוונות וזה הוגן. אני חושב שכשנגיע למועד ב 2022 נהיה עדיין רק בתחילתן של התוכניות ולכן בכל מקרה יצטרך להיות תחליף אך בשם אחר. אני בעד השבת סמכויות התכנון לידי הרשויות המקומיות, בתנאי שהדבר ילווה בתמריצים ליזמים כמו למשל הורדה משמעותית בהיטלי ההשבחה ל-25%, דבר שיפתח אופקים חדשים ולא יחסום את האפשרות לביצוע התחדשות עירונית בדומה לתמ"א 38".
- 1.לא נמאס לכם מהכותרות האלה?? (ל"ת)שועלית 06/11/2019 20:42הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
