בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו

סוף פסוק? אושרה הארכת תכנית תמ"א 38 בשלוש שנים

המועצה הארצית לתכנון ובניה הגדירה תקופת מעבר שתימשך עד אוקטובר 2022 למטרת השלמת החקיקה של המתווה החדש. אמנם, כבר עתה נשמעות התנגדויות רבות להחלטה - האם צפויה הארכה נוספת?

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה תמ"א 38

המועצה הארצית לתכנון ובניה הכריעה - תמ"א 38 תימשך עד אוקטובר 2022. במסגרת דיון שקיימה היום המועצה בנושא, היא החליטה לאמץ את העמדה הממשלתית בצורך להארכת התכנית, ובניגוד לעמדת ראשי הערים הגדולות. במהלך זמן זה יקודמו תיקוני חקיקה למתווה החדש שעיקריו יפורטו בהמשך, אמנם נוכח התנגדויות רבות למתווה ייתכן מאוד שאין זה סוף פסוק.

בחודש ספטמבר האחרון הוציאו שר האוצר, משה כחלון, ושרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון, הודעה משותפת לפיה הוסכם על הצורך בהארכת התכנית מעבר למועד הסיום שנקבע במאי 2020 (לכתבה המלאה). "קיים צורך במתן ודאות למשק ולשוק הדיור, ובהתאם להארכת תוקפה של התמ"א לתקופה נוספת שתאפשר התארגנות לחלופות אחרות כפי שתחליט המועצה הארצית", נכתב אז בהודעה. 

ואכן, ההחלטה שהתקבלה היא שהתמ"א תמשיך עד אוקטובר 2022 - כלומר עוד 3 שנים. בהחלטת הוועדה נכתב כי "הוועדה השתכנעה כי התמ"א במתכונתה הנוכחית לא השיגה את המטרה המרכזית שלשמה היא הוקמה - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה, עולה, כי התמ"א כמעט ולא מיושמת באזורי הסיכון.

"התמ"א לא השיגה את גם מבחינה תכנונית- התמ"א מאפשרת מתן היתר למגורים בלבד, זאת מבלי לתת מענה לתשתיות ולצורכי הציבור הדרושות לתושב. בנוסף, מתן היתר נקודתי לבניין הבודד, ללא ראייה תכנונית ברמת המתחם, יכול לסכל התחדשות עירונית במתחם כולו וזאת בראיה אסטרטגית לעודד תהליכי התחדשות עירונית".

 

ראש מטה הדיור הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב בילסקי: "לאחר אינספור דיונים ומחשבה אני מברך על הארכת תמ"א 38 לתקופת מעבר של שלוש שנים היום במועצה הארצית. מעבר לכך שזוהי תכנית מצילת חיים שמביאה לחיזוק מבנים והוספת ממ"דים שימנעו אסונות במקרי חירום, מוטלת עלינו האחריות לייצר ודאות בשוק הדיור ולהכניס שינויים באופן שהשוק יוכל לעמוד בהם. תקופת המעבר תאפשר חקיקה ושינויים נדרשים על מנת לייצר תשתית לפרויקטים של התחדשות עירונית באופן רחב בכלל הארץ ובדגש על הפריפריה".

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 38 היא תוכנית שאיבדה את הכיוון ולכן היא מסתיימת. אנחנו שמחים ששינינו את השיח הציבורי, לכיוון של תכנון ראוי ואיכותי שמסתכל בצורה כוללת על המרחב מחד ושמירת חיי האדם בפריפריה מאידך. התמ"א הסתיימה, אך העבודה של מינהל התכנון כעת לקדם שינויי חקיקה המתבקשים בהתאם למתווה שהוצג.

 

"לכן, המתווה הנכון לקידום חיזוק מבנים והתחדשות עירונית, הינו באמצעות תכניות מפורטות, שיכללו במידת האפשר מתחמים שלמים שתעשה במסגרת תכנית מתאר כללית להתחדשות עירונית שתחול על כלל מרחב התכנון המקומי. עם זאת, ולאור פרק הזמן הנדרש להגשת תוכנית כללית להתחדשות עירונית ואישורה, ממליצה הוועדה על מתווה מדורג".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הוראות המעבר

עיקרי המתווה החדש קובעים כי הוראות התמ"א הקיימות ימשיכו לחול עד תחילת אוקטובר 2022. בנוסף, נקבעו מספר הוראות מעבר לפיהן בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית עד לתאריך זה -  ימשיכו לחול עליה הוראות התמ"א.

במקביל, יקודם תיקון חקיקה, לפיו תינתן סמכות לוועדה מקומית, לאשר תוכנית מפורטת, במגרשים שבהם קיימים מבנים הטעונים חיזוק (שניתן היתר לבנייתם לפני ה-1.1.80), להריסה ובניה מחדש.

 

עוד במסגרת המתווה החדש, תינתן בחוק סמכות לוועדה המקומית לאשר בתוכניות התחדשות עירונית עירוב שימושים סחירים וציבוריים, בהיקף שיקבע בחוק. כמו כן ניתן יהיה לאחד מגרשים, להרחיב דרכים  ושטחי ציבור, דבר שלא ניתן לעשותו היום.

 

כמו כן, יקודם מנגנון חדש שיקצר את לוחות הזמנים, לפיו ניתן יהיה לראות בהחלטה לאישור תוכנית גם כהחלטה למתן היתר מכוח התכנית, באופן המייתר הגשת בקשה להיתר בנפרד.

בעניין היטל ההשבחה, החליטה המועצה כי תיבחן הטלת היטלי השבחה בפרויקטים מסוג זה, הן במסלול חיזוק והן במסלול הריסה.

אי הוודאות ליזמים ובעלי הדירות נמשכת

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, התייחס להחלטת המועצה הארצית ולהערכתו "נראה כי שנים רבות מאז שהחלו רשויות התכנון לבחון את דרך הטיפול בנושא ההתחדשות העירונית, הן לא באמת למדו או מצאו את הדרך האידיאלית להתמודד עמה. 

"הרשויות המקומיות, הוועדות המחוזיות וועדות התכנון האחרות לא הגדירו עד היום באמת כיצד בדיוק יש להתמודד עם המתחמים המבונים, הצפופים והמזדקנים במרכזי הערים המתיישנים. במשך שנים אנו בעצם חיים בתוך אי וודאות שמונעת מיזמים ואלפי בעלי דירות לנהל מהלכים אמיתיים לחידוש בניינים ושיפור איכות החיים מול הרשויות המקומיות ורשויות התכנון.

"גם ההחלטה לסיים את דרכה של תמ"א 38 ב-2022 ולקדם מהלכי תכנון מוסדרים ברשויות המקומיות איננה עונה על היבטים רבים הנגזרים מהתכנית שכבר הושרשו במדיניות התכנון ברשויות רבו או פותרת את כל הבעיות שיצרה, לדוגמה שאלת היטל ההשבחה, שכן תמ"א 38 כיום מעניקה פטור מתשלום ההיטל עבור יזמים המקדמים פרויקט - דבר המהווה תמריץ לקדם את התחדשות ושיפוץ הבניין.

"ביטול התמ"א והאפשרות של רשויות מקומיות ליישם מדיניות תכנון אחרת עשויה להביא לכך שהן יגבו היטלי השבחה נוספים מיזמים או בעלי הדירות, דבר שעשוי למנוע קידום של התחדשות עירונית. שאלה נוספת שיש לענות עליה היא שאלת השטח שיתווסף לדירות ועוד שאלות רבות. הפתרון איננו חייב להיות השלכה של כל התכנית "לפח" . אלא טיפול נקודתי בבעיות של התכנית שכבר עובדים אתה בשטח".

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אין ספק שתחום ההתחדשות העירונית מצריך התייחסות ייחודית וצופה פני עתיד, אך ביטול תמ"א 38 אינו הפתרון הנכון. יותר מכך, ביטול התמ"א זו הסרת אחריות של המדינה והפקרה של ביטחון האזרחים מול איומים ביטחוניים ואיום של רעידות אדמה. התכנית עומדת בכל המטרות הלאומיות אשר הציבה לעצמה - חיזוק מבנים ושמירה על חיי אדם, בניה של יחידות דיור חדשות במרכזי הערים והתחדשות עירונית. ישנם מבנים שהם מבנים 'כלואים' בהם ניתן לבצע רק תמ"א 38/1 או מבנים שהחל בהם כבר תהליך תכנוני וקנייני ולא ניתן לצרפם לתכנון של מתחם. עם ביטול התמ"א מבנים אלו למעשה יישארו מופקרים ולא יחוזקו ויסכנו את חייהם של הדיירים המתגוררים בדירות אלו.

"אנחנו מסכימים עם עמדת ראשי הרשויות המקומיות שביקשו שתהיה אפשרות לגבות היטל השבחה בהתחדשות עירונית אבל היא חייבת להיות כלכלית וזאת באמצעות הגדלת זכויות הבניה. אנו מקווים שהרגולטור החדש ישנה את ההחלטה שהתקבלה היום. שלוש שנים זו תקופה לא ריאלית, היא מאוד קצרה כיוון שרק להוציא היתר בניה לוקחת 3 שנים.

"המדיניות החדשה המתוכננת לצאת לפועל עם סיום תוקף התמ"א בשנת 2022 צפויה להשיב את סמכויות התכנון לרשויות המקומיות. זו טעות גדולה! הסמכויות צריכות להיות בידי הממשלה שכן אנחנו רואים כיצד ראשי ערים משנים את המדיניות העירונית חדשות לבקרים. חייבת להיות אחידות במדיניות הממשלתית והמקומית מדיניות שתיקח בחשבון את צורכי התושבים ושמירה על ביטחונם שזו המטרה החשובה ביותר.

צביקה פוקס, מנכל ובעלים משותף של חברת צ.פ היוזמת ובונה עשרות פרויקטים בגוש דן במסגרת תמ"א 38 אמר כי  "למעשה מדובר בזמן ביניים שאינו באמת מספיק, אבל לפחות נתנו הודעה מראש על כוונות וזה הוגן. אני חושב שכשנגיע למועד ב 2022 נהיה עדיין רק בתחילתן של התוכניות ולכן בכל מקרה יצטרך להיות תחליף אך בשם אחר. אני בעד השבת סמכויות התכנון לידי הרשויות המקומיות, בתנאי שהדבר ילווה בתמריצים ליזמים כמו למשל הורדה משמעותית בהיטלי ההשבחה ל-25%, דבר שיפתח אופקים חדשים ולא יחסום את האפשרות לביצוע התחדשות עירונית בדומה לתמ"א 38".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נמאס לכם מהכותרות האלה?? (ל"ת)
    שועלית 06/11/2019 20:42
    הגב לתגובה זו
יד אליהו. קרדיט: צלי אהרוןיד אליהו. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

מחירי הדירות ביד אליהו - מה צפוי בהמשך ומה אומרים תושבי השכונה?

התחדשות עירונית דוחפת את המחירים למעלה, האוכלוסייה מתחדשת - אבל עסקאות אחרונות, ירידה בביקושים ועלויות משכנתא כבדות מעלות סימני שאלה על עתיד מחירי הדירות באזור

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

יד אליהו הפכה בשנים האחרונות לאחת השכונות המדוברות בדרום תל אביב, מקום שכבר לא נחשב לשכונת פועלים כמו בעבר, אלא אזור שעובר תהליך משמעותי של שינוי חברתי וכלכלי. אחת הסיבות היא התחדשות עירונית. השאלה הגדולה היא האם המחירים מצדיקים את העלייה הגדולה בחמש השנים האחרונות בשיעור שעולה על 80%. מצד אחד, פרויקטים של פינוי-בינוי קמים כמעט בכל רחוב, האוכלוסייה מתחדשת, ורוכשים צעירים כן מגיעים לשכונה מחלקים יקרים יותר של העיר. 

מצד שני, הביקושים נחלשו בעקבות עליית הריבית שהחלה כבר במאי 2022, העלויות עלו, והפער בין תקבולי השכירות להחזר המשכנתא הפך לתזרים שלילי גדול שכבר מעלה תהיות לגבי כדאיות ההשקעה. גם לצורך מגורים - לא בטוח שכדאי לרכוש שם דירה ולא לשכור, התשואה עומדת על 2.7% בממוצע. על דירה ממוצעת של 4 חדרים בשטח של 100 מ״ר תשלמו 8.3 אלף שקל - אולי זה עדיף מלשלם על משכנתא גבוהה בסכום גדול יותר.




רוצים דירה בשכונה? תכינו לפחות 3 מיליון שקל

רוב הבניינים בשכונה הם בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם נמצאים כיום בשלבים שונים של התחדשות עירונית. בשטח רואים היטב את המנופים, את המבנים שנהרסו, ואת הבלוקים שמתחילים להיבנות מחדש. חלק מהתוכניות נמצאות בחתימות, אחרות בהיתרים, ורבות כבר מבוצעות בפועל - תהליך שמייצר שינוי מורגש בנוף. ההיצע החדש שנכנס לשכונה, יחד עם הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, לרכבת הקלה ולמרכזי תעסוקה, העלו את רמת ההתעניינות של קונים ומשקיעים בעשור האחרון. 

חשוב לציין - התושבים מדגישים שוב ושוב את היתרונות שנולדו עם ההתחדשות: רחובות נקיים יותר, תחושה של סדר, שיפור במרחב הציבורי, ומרכזי מסחר מקומיים שהפכו פעילים יותר. מי שעבר לגור כאן בשלוש עד חמש השנים האחרונות מדבר על "בועה" נוחה ושקטה ששונה מאוד מהתדמית שלמדו להכיר לפני כעשור. לצד זאת, הם מציינים את האוכלוסייה החדשה שנכנסה: צעירים, משפחות בתחילת דרכן, ואנשי הייטק שחיפשו דירה במחיר נגיש יותר מאשר בצפון העיר. תושבת שרכשה דירה חדשה בשכונה מספרת כי בתחילה חשבה שתישאר בה זמנית, אך עם הזמן הבינה שהאזור מושך אותה בזכות תחושת הקהילה, הניקיון וההשקעה העירונית. עידן ישר מתווך נדל"ן אומר כי "חלה בשכונה תפנית, מדובר באחת מעשרת השכונות המבוקשות בישראל", והוא מוסיף: "בעשור האחרון הרוכשים ביד אליהו הם זוגות צעירים ממרכז העיר וצפון תל אביב - מחתך סוציו-אקונומי גבוה".

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.