ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?

לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד

עוזי גרסטמן | (12)

ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.

טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.

ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.

הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.

בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהכרעתו, ציין בית הדין כי הקילומטראז' הוא נתון משמעותי בשווי השוק של כלי רכב, ויכול להעלות או להוריד אותו באופן ניכר. התעלמות מוחלטת ממנו, כך קבעו השופטים, יוצרת עיוות שעלול לפגוע בזכאים אמיתיים ולשלול מהם גמלה בשל שווי תיאורטי גבוה מהמציאות. "הבאת הנסועה בחשבון תדייק את השווי לכאן או לכאן, ותמנע פגיעה לא מוצדקת בזכות החוקתית למינימום קיום אנושי", נכתב בפסק הדין שפורסם. עם זאת, השופטים בחרו בפתרון ביניים: המוסד יחויב להביא את נתון הנסועה בחשבון רק אם הוא מופיע ברישיון הרכב, ורק לפי הנתון הרשום במועד הטסט האחרון, ללא אפשרות להציג נתון עדכני אחר באמצעים פרטיים. בדיקה זו תיערך בשני מועדים קבועים בלבד - בינואר וביולי - כחלק מהחישוב הממוחשב הכולל.

ההרכב בחן אחד לאחד את נימוקי הרוב במקרה מלכי ודחה אותם. כך לגבי הטענה שנתון הנסועה אינו מופיע בכלי רכב חדשים, נקבע שאין בכך קושי - כשאין נתון, לא מביאים אותו בחשבון, והערכת השווי תמשיך להתבצע כבעבר. לגבי חוסר העדכניות של הנתון, נקבע כי גם אם הנתון אינו עדכני, הוא עדיין משקף את מצב הרכב בצורה טובה יותר מהתעלמות מוחלטת ממנו, במיוחד כשהשיטה אינה דורשת בדיקות פרטניות מורכבות.

קיראו עוד ב"משפט"

עוד התייחס בית הדין לטענת המוסד בדבר עלויות תקציביות אפשריות. לשיטת השופטים, אין סיבה להניח שהכללת הקילומטראז' תגרור בהכרח תוספת עלות, שכן במקרים רבים היא דווקא תפחית את השווי המחושב ותגדיל את הזכאות. כמו כן, המוסד עצמו אישר כי שילוב הנתון במערכות המחשוב הוא פעולה טכנית פשוטה יחסית.

בסופו של הדיון קבע ההרכב כי "הלכת מלכי משתנה החל מיום 1.1.26 ומיום זה ואילך יביא המוסד את הנסועה בתחשיבי שווי כלי הרכב שהוא מבצע לפי חוק הבטחת הכנסה". השינוי יחול על כלל המקרים בעתיד, אך לא באופן רטרואקטיבי, למעט בעניינו של טולדנו עצמו, שיזכה להחלת ההסדר באופן מיידי ואף רטרואקטיבי למועד שבו הופסקה גמלתו. בית הדין נימק את החריג בכך שראוי לתמרץ מתדיינים לפעול לשינוי הלכות קיימות, וכי במקרה זה טולדנו הוא שיזם את ההליך שהוביל לשינוי. המוסד חויב לשלם לו הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל.


מה בעצם ההבדל בין מצב החוק לפני הלכת מלכי (2021) לבין המצב החדש שייקבע בינואר 2026?

לפני הלכת מלכי, במקרים מסוימים כן הובא נתון הקילומטראז' בחשבון, בעיקר לפי הבנות מקומיות או פרשנויות שונות של התקנות. ב-2021, נקבע בהלכת מלכי באופן חד וברור כי הקילומטראז' לא יילקח בחשבון כלל, מתוך רצון לפשט את המנגנון. כעת, פסק הדין החדש מחזיר את הקילומטראז' לשקלול, אך בצורה מוסדרת, קבועה ופעמיים בשנה בלבד, כשהוא נלקח מתוך הרישום הרשמי ברישיון הרכב.


למה בית הדין לא קיבל את עמדת המיעוט ממלכי במלואה?

עמדת המיעוט הציעה לאפשר למבוטח להציג נתון עדכני של הנסועה, גם אם הוא שונה מזה המופיע ברישיון. בית הדין הנוכחי דחה זאת כדי למנוע סיבוכים ובדיקות פרטניות שיסרבלו את המערכת הממוחשבת. הרעיון הוא לשמור על אחידות ושיטה פשוטה, גם אם זה אומר שנתון הקילומטראז' לא יהיה תמיד הכי עדכני.


מה המשמעות המעשית של התחולה רק מינואר 2026?

המשמעות היא שכל מי שיבדקו את שווי כלי הרכב שלהם לפני המועד הזה - גם אם הקילומטראז' שלו גבוה מאוד - לא ייהנו מההפחתה הצפויה בשווי. ההקלה תיכנס למערכת רק מהבדיקות שייערכו מ-1 בינואר 2026 ואילך, למעט המקרה הספציפי של המערער טולדנו, שהשינוי חל עליו מיידית.


למה היה צורך בהרכב מורחב במקרה הנ"ל?

ההרכב המורחב נדרש כדי לשקול מחדש הלכה שנקבעה בעבר, בייחוד כשהיא נוגעת לשאלה עקרונית שיש לה השלכות רחבות על זכויות סוציאליות של ציבור גדול. הרחבת ההרכב גם מעניקה משקל ויציבות להכרעה החדשה, ומקטינה את הסיכוי שזו תשתנה שוב בהרכב אחר.


האם פסק הדין הזה עשוי להשפיע על סוגים אחרים של חישובי זכאות בביטוח הלאומי?

באופן ישיר לא, שכן הוא עוסק רק בשווי רכב לעניין הבטחת הכנסה. עם זאת, הוא יכול לשמש תקדים רעיוני בעתיד במקרים שבהם קיימת מחלוקת אם להביא בחשבון נתונים "שנמצאים במסמכים רשמיים", אך לא נלקחים כיום בחישוב זכאות בתחומים אחרים.


איך יתאים המוסד לביטוח לאומי את המערכות שלו לשינוי הזה?

לפי הדיון בבית הדין, מדובר בהתאמה טכנית יחסית פשוטה - שילוב הנתון של הקילומטראז' מהרישיון בחישוב האוטומטי שמתבצע בינואר וביולי. המידע הזה כבר זורם למערכות המוסד מרשות הרישוי, כך שהשינוי העיקרי הוא בהוספתו לחישוב השווי מול מחירון הרכב.


האם ייתכן שבעקבות השינוי יהיו אנשים שיאבדו זכאות במקום להרוויח?

תיאורטית כן. במקרים שבהם הקילומטראז' נמוך מהממוצע, השווי המחושב של הרכב עשוי לעלות - וזה עלול לשלול זכאות או להקטין גמלה. עם זאת, בית הדין העריך כי בממוצע, השינוי יאזן את עצמו, שכן אצל חלק מהמבוטחים השווי ירד ואצל חלקו יעלה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימי 21/08/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    האזרחים משלמים כול חייהם כסף לביטוח לאומי ושהאזרח נהיה זקוק להם הם מקשים עלו בצורה לא נורמאלית ודוחים אותו על בסיס טענות מומצאות ושקריות
  • 9.
    בטוח לאומי מעביר לאוצר חצי מקצבת זקנה שמגיעה לגימלאי (ל"ת)
    אורח 17/08/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רכב היום זה לא מותרות (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הקיצור תמיד תגידו תביעה נגד ביטוח לאומי (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חישובון 17/08/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    זה לבד מסביר למה הפריון בישראל נמוך
  • 5.
    אנונימי 17/08/2025 10:29
    הגב לתגובה זו
    היום מי שמחזיק תו נכה יש יותר סיכוי שהוא גנב מאשר נכה
  • 4.
    אנונימי 17/08/2025 07:50
    הגב לתגובה זו
    ובטלו את הדיסריגארד
  • 3.
    יש מלא נוכלים שעובדים על ביטוח לאומי (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2025 00:28
    הגב לתגובה זו
  • יותר נכון ביטוח לאומי עובד על כולם (ל"ת)
    Fvvx 18/08/2025 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 16/08/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    מקבלי הבטחת הכנסה הם הצג החלש של החברה לפגוע בהם דווקא...בושה וחרפהכדי לקזז כמה מאות שקלים מגימלה עלובהתנו לאנשים לחיות גם ככה קשה להם תחפשו את המליונים מתעסקים בחלשים והמסכנים
  • 1.
    צודק אבל לא חכם במקום להיכנס להדיינות משפטית עם ב.ל. שפועל נגד המבוטחים שלו פשוט היה מוכר הרכב (ל"ת)
    אנונימי 16/08/2025 09:13
    הגב לתגובה זו
  • פשוט מעביר בעלות על קרוב משפחה (ל"ת)
    חח 18/08/2025 10:29
    הגב לתגובה זו
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.