המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את
גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד
ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.
טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.
ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.
הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.
בהכרעתו, ציין בית הדין כי הקילומטראז' הוא נתון משמעותי בשווי השוק של כלי רכב, ויכול להעלות או להוריד אותו באופן ניכר. התעלמות מוחלטת ממנו, כך קבעו השופטים, יוצרת עיוות שעלול לפגוע בזכאים אמיתיים ולשלול מהם גמלה בשל שווי תיאורטי גבוה מהמציאות. "הבאת הנסועה בחשבון תדייק את השווי לכאן או לכאן, ותמנע פגיעה לא מוצדקת בזכות החוקתית למינימום קיום אנושי", נכתב בפסק הדין שפורסם. עם זאת, השופטים בחרו בפתרון ביניים: המוסד יחויב להביא את נתון הנסועה בחשבון רק אם הוא מופיע ברישיון הרכב, ורק לפי הנתון הרשום במועד הטסט האחרון, ללא אפשרות להציג נתון עדכני אחר באמצעים פרטיים. בדיקה זו תיערך בשני מועדים קבועים בלבד - בינואר וביולי - כחלק מהחישוב הממוחשב הכולל.
ההרכב בחן אחד לאחד את נימוקי הרוב במקרה מלכי ודחה אותם. כך לגבי הטענה שנתון הנסועה אינו מופיע בכלי רכב חדשים, נקבע שאין בכך קושי - כשאין נתון, לא מביאים אותו בחשבון, והערכת השווי תמשיך להתבצע כבעבר. לגבי חוסר העדכניות של הנתון, נקבע כי גם אם הנתון אינו עדכני, הוא עדיין משקף את מצב הרכב בצורה טובה יותר מהתעלמות מוחלטת ממנו, במיוחד כשהשיטה אינה דורשת בדיקות פרטניות מורכבות.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
עוד התייחס בית הדין לטענת המוסד בדבר עלויות תקציביות אפשריות. לשיטת השופטים, אין סיבה להניח שהכללת הקילומטראז' תגרור בהכרח תוספת עלות, שכן במקרים רבים היא דווקא תפחית את השווי המחושב ותגדיל את הזכאות. כמו כן, המוסד עצמו אישר כי שילוב הנתון במערכות המחשוב הוא פעולה טכנית פשוטה יחסית.
בסופו של הדיון קבע ההרכב כי "הלכת מלכי משתנה החל מיום 1.1.26 ומיום זה ואילך יביא המוסד את הנסועה בתחשיבי שווי כלי הרכב שהוא מבצע לפי חוק הבטחת הכנסה". השינוי יחול על כלל המקרים בעתיד, אך לא באופן רטרואקטיבי, למעט בעניינו של טולדנו עצמו, שיזכה להחלת ההסדר באופן מיידי ואף רטרואקטיבי למועד שבו הופסקה גמלתו. בית הדין נימק את החריג בכך שראוי לתמרץ מתדיינים לפעול לשינוי הלכות קיימות, וכי במקרה זה טולדנו הוא שיזם את ההליך שהוביל לשינוי. המוסד חויב לשלם לו הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל.
מה בעצם ההבדל בין מצב החוק לפני הלכת מלכי (2021) לבין המצב החדש שייקבע בינואר 2026?
לפני הלכת מלכי, במקרים מסוימים כן הובא נתון הקילומטראז' בחשבון, בעיקר לפי הבנות מקומיות או פרשנויות שונות של התקנות. ב-2021, נקבע בהלכת מלכי באופן חד וברור כי הקילומטראז' לא יילקח בחשבון כלל, מתוך רצון לפשט את המנגנון. כעת, פסק הדין החדש מחזיר את הקילומטראז' לשקלול, אך בצורה מוסדרת, קבועה ופעמיים בשנה בלבד, כשהוא נלקח מתוך הרישום הרשמי ברישיון הרכב.
למה בית הדין לא קיבל את עמדת המיעוט ממלכי במלואה?
עמדת המיעוט הציעה לאפשר למבוטח להציג נתון עדכני של הנסועה, גם אם הוא שונה מזה המופיע ברישיון. בית הדין הנוכחי דחה זאת כדי למנוע סיבוכים ובדיקות פרטניות שיסרבלו את המערכת הממוחשבת. הרעיון הוא לשמור על אחידות ושיטה פשוטה, גם אם זה אומר שנתון הקילומטראז' לא יהיה תמיד הכי עדכני.
מה המשמעות המעשית של התחולה רק מינואר 2026?
המשמעות היא שכל מי שיבדקו את שווי כלי הרכב שלהם לפני המועד הזה - גם אם הקילומטראז' שלו גבוה מאוד - לא ייהנו מההפחתה הצפויה בשווי. ההקלה תיכנס למערכת רק מהבדיקות שייערכו מ-1 בינואר 2026 ואילך, למעט המקרה הספציפי של המערער טולדנו, שהשינוי חל עליו מיידית.
למה היה צורך בהרכב מורחב במקרה הנ"ל?
ההרכב המורחב נדרש כדי לשקול מחדש הלכה שנקבעה בעבר, בייחוד כשהיא נוגעת לשאלה עקרונית שיש לה השלכות רחבות על זכויות סוציאליות של ציבור גדול. הרחבת ההרכב גם מעניקה משקל ויציבות להכרעה החדשה, ומקטינה את הסיכוי שזו תשתנה שוב בהרכב אחר.
האם פסק הדין הזה עשוי להשפיע על סוגים אחרים של חישובי זכאות בביטוח הלאומי?
באופן ישיר לא, שכן הוא עוסק רק בשווי רכב לעניין הבטחת הכנסה. עם זאת, הוא יכול לשמש תקדים רעיוני בעתיד במקרים שבהם קיימת מחלוקת אם להביא בחשבון נתונים "שנמצאים במסמכים רשמיים", אך לא נלקחים כיום בחישוב זכאות בתחומים אחרים.
איך יתאים המוסד לביטוח לאומי את המערכות שלו לשינוי הזה?
לפי הדיון בבית הדין, מדובר בהתאמה טכנית יחסית פשוטה - שילוב הנתון של הקילומטראז' מהרישיון בחישוב האוטומטי שמתבצע בינואר וביולי. המידע הזה כבר זורם למערכות המוסד מרשות הרישוי, כך שהשינוי העיקרי הוא בהוספתו לחישוב השווי מול מחירון הרכב.
האם ייתכן שבעקבות השינוי יהיו אנשים שיאבדו זכאות במקום להרוויח?
תיאורטית כן. במקרים שבהם הקילומטראז' נמוך מהממוצע, השווי המחושב של הרכב עשוי לעלות - וזה עלול לשלול זכאות או להקטין גמלה. עם זאת, בית הדין העריך כי בממוצע, השינוי יאזן את עצמו, שכן אצל חלק מהמבוטחים השווי ירד ואצל חלקו יעלה.
- 10.אנונימי 21/08/2025 18:51הגב לתגובה זוהאזרחים משלמים כול חייהם כסף לביטוח לאומי ושהאזרח נהיה זקוק להם הם מקשים עלו בצורה לא נורמאלית ודוחים אותו על בסיס טענות מומצאות ושקריות
- 9.בטוח לאומי מעביר לאוצר חצי מקצבת זקנה שמגיעה לגימלאי (ל"ת)אורח 17/08/2025 21:03הגב לתגובה זו
- 8.רכב היום זה לא מותרות (ל"ת)אנונימי 17/08/2025 21:01הגב לתגובה זו
- 7.הקיצור תמיד תגידו תביעה נגד ביטוח לאומי (ל"ת)אנונימי 17/08/2025 17:30הגב לתגובה זו
- 6.חישובון 17/08/2025 10:34הגב לתגובה זוזה לבד מסביר למה הפריון בישראל נמוך
- 5.אנונימי 17/08/2025 10:29הגב לתגובה זוהיום מי שמחזיק תו נכה יש יותר סיכוי שהוא גנב מאשר נכה
- 4.אנונימי 17/08/2025 07:50הגב לתגובה זוובטלו את הדיסריגארד
- 3.יש מלא נוכלים שעובדים על ביטוח לאומי (ל"ת)אנונימי 17/08/2025 00:28הגב לתגובה זו
- יותר נכון ביטוח לאומי עובד על כולם (ל"ת)Fvvx 18/08/2025 10:27הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 16/08/2025 17:03הגב לתגובה זומקבלי הבטחת הכנסה הם הצג החלש של החברה לפגוע בהם דווקא...בושה וחרפהכדי לקזז כמה מאות שקלים מגימלה עלובהתנו לאנשים לחיות גם ככה קשה להם תחפשו את המליונים מתעסקים בחלשים והמסכנים
- 1.צודק אבל לא חכם במקום להיכנס להדיינות משפטית עם ב.ל. שפועל נגד המבוטחים שלו פשוט היה מוכר הרכב (ל"ת)אנונימי 16/08/2025 09:13הגב לתגובה זו
- פשוט מעביר בעלות על קרוב משפחה (ל"ת)חח 18/08/2025 10:29הגב לתגובה זו

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
