משה לארי מזרחי טפחות
צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

מזרחי טפחות ברווח של 1.45 מיליארד ברבעון; תשואה להון של 17.8%

תוכנית רב שנתית עם יעד לתשואה של 17%-18% בשנה

רן קידר | (6)

מזרחי טפחות מדווח על רווח של 1,453 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה ל-1,452 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון העצמי ברבעון השני: 17.8%, תשואה מרשימה. ברבעון המקביל גם על רקע הפרשות נמוכות להפסדי אשראי והתאוששות המשק אחרי רבעון קודם חלש, התשואה להון היתה 19.9%. 

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2025: 2,743 מיליון שקל, בהשוואה ל-2,724 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון העצמי במחצית הראשונה: 17%. האשראי לציבור ב-30.6.2025: כ-376.7 מיליארד שקל לעומת כ-337.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 11.5%.

פיקדונות הציבור עמדו על כ-417.4 מיליארד שקל, לעומת כ-373.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 11.7%. הבנק יחלק דיבידנד של 726.5 מיליון שקל - 50% מרווחי הרבעון השני.




תוכנית אסטרטגית לשנים 2025-2027

לאחר שעמד בעיקרי היעדים של התוכנית האסטרטגית האחרונה שלו, השיק הבנק בתחילת חודש יוני תוכנית אסטרטגית לשנים 2025-2027. התוכנית החדשה תאפשר לבנק לבצע קפיצת מדרגה נוספת בהיקפי פעילותו, וזאת על בסיס ההישגים המרשימים של הבנק בשנים האחרונות בתחומי הצמיחה באשראי, הרווח והרווחיות, יחס היעילות, הובלת שוק המשכנתאות והמובילות המובהקת שלו בשירות בכלל, ובשביעות הרצון של הלקוחות בפרט.

לצד יעדים איכותיים כמו המשך הובלת שוק המשכנתאות וחיזוק אסטרטגיית השירות האישית-אנושית של הבנק כמנוע צמיחה ובידול, נכללים בתוכנית גם יעדים כמותיים, שמסמנים לבנק תוואי ברור של צמיחה והתרחבות, בעיקר בפעילות האשראי למגזר העסקי. כך, בין השאר, הבנק מתכנן להגדיל את נתחי השוק שלו באשראי בכלל, מכ-21.5% בסוף 2024 ל-23%-24% בסוף 2027, ובאשראי העסקי בישראל בפרט, מכ-11.7% בסוף 2024 לשיעור של 15%-16%, בתום תקופת התוכנית. במקביל, הבנק מתכנן גם צמיחה בתיק הפיקדונות לציבור, כאשר נתחי השוק בפיקדונות צפויים לגדול מכ-18.4% בסוף 2024 ל-20%-21%, בסוף 2027. בתחום הרווחיות הציב הבנק לעצמו יעד תשואה להון ממוצע של 17%-18%, בכל אחת משנות התוכנית, ויחס היעילות (Cost Income Ratio) הממוצע בתקופת התוכנית האסטרטגית, לא יעלה על כ-35%.


משה לארי: "התוצאות לרבעון השני משקפות את הצלחת הבנק להמשיך ולצמוח גם בתקופה מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית. התוצאות שאנו מציגים ברבעון השני של 2025, ובראשן רווח נקי של 1,453 מיליון ₪ ותשואה להון של 17.8%, אינן מובנות מאליהן ומהוות הישג ראוי לציון של אלפי העובדות והעובדים, המנהלות והמנהלים, המעולים שלנו. הודות למקצועיותם, נחישותם ומסירותם, מצליח הבנק לשמור על תנופת הצמיחה שלו, גם בתקופה כל כך מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית, ועל כך הם ראויים להערכה ותודה גדולה.

"תמונת ההתרחבות בפעילות הבנק, עולה מהשוואת נתוני הרבעון השני של השנה לרבעון המקביל אשתקד, וביתר שאת לעומת נתוני הרבעון הראשון של 2025. נכון לסוף חודש יוני 2025 הסתכם האשראי לציבור בכ-376.7 מיליארד ₪, גידול של 11.5% מהתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.4% מסוף הרבעון הראשון השנה, נתון המשקף קצב צמיחה שנתי של 13.5%; פיקדונות הציבור הגיעו ב-30 ביוני 2025 לכ-417.4 מיליארד ₪, עלייה של 11.7% מהתקופה המקבילה בשנת 2024, ושל 4.5% מאז 31 במרץ השנה, נתון המשקף קצב גידול שנתי של 18.2%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ניתוח הגידול בתיק האשראי של הבנק, מצביע על צמיחה מואצת בפעילות האשראי לעסקים, בסגמנטים השונים. נכון ל-30.6.2025 הסתכם תיק האשראי העסקי של הבנק בכ-105 מיליארד ₪, עלייה של 19.5% מהתקופה המקבילה אשתקד, ושל 7.8% מתום הרבעון הראשון של 2025, נתון המשקף קצב גידול שנתי של 31.1%. נתונים מרשימים אלה, עולים בקנה אחד עם מטרותיה של התוכנית האסטרטגית החדשה לשנים 2025-2027, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא מיצובו של מזרחי-טפחות כשחקן מרכזי בבנקאות העסקית בישראל, והגדלת נתחי השוק שלו באשראי לציבור בכלל ובאשראי העסקי בפרט".



תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בנקאיי 14/08/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    יותר מדי הוצאות על השכר על חשבון התשואה . לא יעיל ולא טכנולוגי...
  • 4.
    אנונימי 14/08/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    נייס כבר הגיעה הבוקר לשער של 50000 עלתה יפה וזה עוד לפני הדוחות
  • 3.
    תוצאות חלשות האם משה לארי יעזוב (ל"ת)
    אנונימי 14/08/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מלווים בריביתאין להם עולם הבא.משחק היתר העסקה בבנקים הוא חנק וחיסול כלכלי של משפחות רבות.בחסות החוק (ל"ת)
    אליה 14/08/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חולבים את הציבור במיסוי דרקוני והבנקים חוגגים (ל"ת)
    אנונימי 14/08/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • ערן בן שושן 14/08/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הם צינור מיסוי עקיף של הממשלה. על הרווחים של המיליארדים יש מס חברות יפה מאוד והמדינה מרוויחה שם מיליארדים. תחרות בין הבנקים תגרום להורדת הרווחים המטורפים ולכן המדינה לעולם לא תכניס תחרות אמיתית לבנקים
עליות או ירידות שור דוב
צילום: Pixabay

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?

תמיר חכמוף |

התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות ימשיכו לטפס גם אחריו.

מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.

כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.

התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר, כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.

במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים. אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.

עליות או ירידות שור דוב
צילום: Pixabay

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?

תמיר חכמוף |

התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות ימשיכו לטפס גם אחריו.

מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.

כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.

התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר, כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.

במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים. אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.