משה לארי מזרחי טפחות
צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

מזרחי טפחות ברווח של 1.45 מיליארד ברבעון; תשואה להון של 17.8%

תוכנית רב שנתית עם יעד לתשואה של 17%-18% בשנה

רן קידר | (6)

מזרחי טפחות מדווח על רווח של 1,453 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה ל-1,452 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון העצמי ברבעון השני: 17.8%, תשואה מרשימה. ברבעון המקביל גם על רקע הפרשות נמוכות להפסדי אשראי והתאוששות המשק אחרי רבעון קודם חלש, התשואה להון היתה 19.9%. 

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2025: 2,743 מיליון שקל, בהשוואה ל-2,724 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון העצמי במחצית הראשונה: 17%. האשראי לציבור ב-30.6.2025: כ-376.7 מיליארד שקל לעומת כ-337.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 11.5%.

פיקדונות הציבור עמדו על כ-417.4 מיליארד שקל, לעומת כ-373.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 11.7%. הבנק יחלק דיבידנד של 726.5 מיליון שקל - 50% מרווחי הרבעון השני.




תוכנית אסטרטגית לשנים 2025-2027

לאחר שעמד בעיקרי היעדים של התוכנית האסטרטגית האחרונה שלו, השיק הבנק בתחילת חודש יוני תוכנית אסטרטגית לשנים 2025-2027. התוכנית החדשה תאפשר לבנק לבצע קפיצת מדרגה נוספת בהיקפי פעילותו, וזאת על בסיס ההישגים המרשימים של הבנק בשנים האחרונות בתחומי הצמיחה באשראי, הרווח והרווחיות, יחס היעילות, הובלת שוק המשכנתאות והמובילות המובהקת שלו בשירות בכלל, ובשביעות הרצון של הלקוחות בפרט.

לצד יעדים איכותיים כמו המשך הובלת שוק המשכנתאות וחיזוק אסטרטגיית השירות האישית-אנושית של הבנק כמנוע צמיחה ובידול, נכללים בתוכנית גם יעדים כמותיים, שמסמנים לבנק תוואי ברור של צמיחה והתרחבות, בעיקר בפעילות האשראי למגזר העסקי. כך, בין השאר, הבנק מתכנן להגדיל את נתחי השוק שלו באשראי בכלל, מכ-21.5% בסוף 2024 ל-23%-24% בסוף 2027, ובאשראי העסקי בישראל בפרט, מכ-11.7% בסוף 2024 לשיעור של 15%-16%, בתום תקופת התוכנית. במקביל, הבנק מתכנן גם צמיחה בתיק הפיקדונות לציבור, כאשר נתחי השוק בפיקדונות צפויים לגדול מכ-18.4% בסוף 2024 ל-20%-21%, בסוף 2027. בתחום הרווחיות הציב הבנק לעצמו יעד תשואה להון ממוצע של 17%-18%, בכל אחת משנות התוכנית, ויחס היעילות (Cost Income Ratio) הממוצע בתקופת התוכנית האסטרטגית, לא יעלה על כ-35%.


משה לארי: "התוצאות לרבעון השני משקפות את הצלחת הבנק להמשיך ולצמוח גם בתקופה מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית. התוצאות שאנו מציגים ברבעון השני של 2025, ובראשן רווח נקי של 1,453 מיליון ₪ ותשואה להון של 17.8%, אינן מובנות מאליהן ומהוות הישג ראוי לציון של אלפי העובדות והעובדים, המנהלות והמנהלים, המעולים שלנו. הודות למקצועיותם, נחישותם ומסירותם, מצליח הבנק לשמור על תנופת הצמיחה שלו, גם בתקופה כל כך מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית, ועל כך הם ראויים להערכה ותודה גדולה.

"תמונת ההתרחבות בפעילות הבנק, עולה מהשוואת נתוני הרבעון השני של השנה לרבעון המקביל אשתקד, וביתר שאת לעומת נתוני הרבעון הראשון של 2025. נכון לסוף חודש יוני 2025 הסתכם האשראי לציבור בכ-376.7 מיליארד ₪, גידול של 11.5% מהתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.4% מסוף הרבעון הראשון השנה, נתון המשקף קצב צמיחה שנתי של 13.5%; פיקדונות הציבור הגיעו ב-30 ביוני 2025 לכ-417.4 מיליארד ₪, עלייה של 11.7% מהתקופה המקבילה בשנת 2024, ושל 4.5% מאז 31 במרץ השנה, נתון המשקף קצב גידול שנתי של 18.2%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ניתוח הגידול בתיק האשראי של הבנק, מצביע על צמיחה מואצת בפעילות האשראי לעסקים, בסגמנטים השונים. נכון ל-30.6.2025 הסתכם תיק האשראי העסקי של הבנק בכ-105 מיליארד ₪, עלייה של 19.5% מהתקופה המקבילה אשתקד, ושל 7.8% מתום הרבעון הראשון של 2025, נתון המשקף קצב גידול שנתי של 31.1%. נתונים מרשימים אלה, עולים בקנה אחד עם מטרותיה של התוכנית האסטרטגית החדשה לשנים 2025-2027, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא מיצובו של מזרחי-טפחות כשחקן מרכזי בבנקאות העסקית בישראל, והגדלת נתחי השוק שלו באשראי לציבור בכלל ובאשראי העסקי בפרט".



תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בנקאיי 14/08/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    יותר מדי הוצאות על השכר על חשבון התשואה . לא יעיל ולא טכנולוגי...
  • 4.
    אנונימי 14/08/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    נייס כבר הגיעה הבוקר לשער של 50000 עלתה יפה וזה עוד לפני הדוחות
  • 3.
    תוצאות חלשות האם משה לארי יעזוב (ל"ת)
    אנונימי 14/08/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מלווים בריביתאין להם עולם הבא.משחק היתר העסקה בבנקים הוא חנק וחיסול כלכלי של משפחות רבות.בחסות החוק (ל"ת)
    אליה 14/08/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חולבים את הציבור במיסוי דרקוני והבנקים חוגגים (ל"ת)
    אנונימי 14/08/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • ערן בן שושן 14/08/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הם צינור מיסוי עקיף של הממשלה. על הרווחים של המיליארדים יש מס חברות יפה מאוד והמדינה מרוויחה שם מיליארדים. תחרות בין הבנקים תגרום להורדת הרווחים המטורפים ולכן המדינה לעולם לא תכניס תחרות אמיתית לבנקים
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.