יעקב חן על בד
צילום: רמי זרנגר
ראיון

עלבד: "עוברים מלשרת את בעלי החוב ללשרת את בעלי המניות"

"אחרי שלושה רבעונים רצופים של יציבות ותשלום החוב על Optimal Care, הגיע הזמן שגם בעלי המניות ייהנו, לא רק בעלי החוב, כך עולה משיחה עם יעקב חן, מנכ"ל עלבד ברקע חלוקת הדיבידנד הראשונה מזה 5 שנים

תמיר חכמוף |

עלבד מסכמת רבעון שיא עם הכנסות של 462 מיליון שקל, צמיחה אורגנית של כ-4% לעומת השנה שעברה, לצד המשך ירידה ביחס החוב ל-EBITDA לרמה של כ-2 בלבד, לעומת למעלה מ-6 לפני כשנתיים וחצי. מבחינת עלבד, הרבעון הנוכחי מצביע על מגמת שיפור בהכנסות לצד יציבות פיננסית שמאפשרת השקעות נוספות וחלוקת דיבידנד. עם זאת, החברה עדיין פועלת בשוק תחרותי מאוד, עם רגישות גבוהה למחירי חומרי הגלם ולשינויים בשערי המטבע, והמשך השיפור תלוי ביכולת לשמר את היעילות הגבוהה ולממש את פרויקטי ההתרחבות, בהם הקמת המפעל בדימונה, בהתאם ללוחות הזמנים.

בראיון לביזפורטל, יעקב חן מנכ"ל החברה, מתאר את המיקוד של החברה ומסביר מה ישפיע על המכירות והמרווחים קדימה, האם יש עוד מקום להגדלת התפוקות, ולמה דווקא עכשיו הגיע הזמן לחלק דיבידנד ראשון.


נשמח לשמוע את הדגשים שלך לרבעון האחרון, מה חשוב למשקיעים לשים לב אליו?

נתחיל מזה שזה היה רבעון שיא בהכנסות עם צמיחה אורגנית של כ-4% לעומת השנה שעברה. במונחי מטבע, הצמיחה היא כ-5% והגענו להכנסות של 462 מיליון שקל, וזו אבן דרך נוספת במסע של עלבד. חשוב לציין, הדולר היה נמוך יותר משנה שעברה, וזה פגע במכירות. לכן תמיד חשוב לנו להסתכל על הצמיחה במונחים אורגניים, בלי השפעת מט"ח.

המיקוד המרכזי שלי בשנה האחרונה היה הפחתת החוב, זה מה שסיכן את הקיום של החברה בעבר. היום אנחנו כבר שלושה רבעונים ברציפות עם יחס חוב ל-EBITDA של כ-2, לעומת מעל 6 לפני פחות משנתיים וחצי. אני רוצה להמשיך להוריד את היחס, אבל לפחות אנחנו כבר באזור יציב. בנוסף, ברבעון הזה שילמנו את התשלום האחרון בגין רכישת Optimal Care, חברה ספרדית שרכשנו ב-2021 תמורת 40.5 מיליון אירו. התשלום האחרון עמד על 8.1 מיליון אירו, ושילמנו אותו מבלי להגדיל את החוב. כיום החוב נטו שלנו כ-430 מיליון שקל.

מה עשיתם כדי לשפר את היעילות?

בשנה האחרונה היה לי חשוב למצות את היכולות הקיימות לפני ביצוע השקעות חדשות. עשינו פרויקט גדול כלל את כל ארבעת מפעלי המגבונים שלנו, כדי להגדיל את התפוקה מהתשתיות הקיימות. הגדלנו ב-9% בתפוקה בחציון הראשון, דבר ששקול לכמה מכונות חדשות. לדוגמא: מכונה בגרמניה שכמעט לא עבדה הועברה לפרדס חנה, היא לבדה יכולה להוסיף מעל מיליון יחידות בחודש. דוגמה נוספת: מערך אריזה שהיה בפולין הועבר לגרמניה, ותרם יכולת של עוד מיליון יחידות בחודש.

ביצענו גם שדרוגי אוטומציה קטנים ושיפורים בקווי ייצור קיימים, וזה מסביר את הצמיחה בגידול האורגני מבלי לעשות השקעות חדשות. השיטה הזו מגדילה את האפקטיביות של המכונות הגדולות בכך שלא צריך לעצור אותן להחלפות תדירות, אלא מעבירים מוצרים לקווים אחרים. בנוסף, במפעל הבדים במשואות יצחק ביצענו שם מיקוד אסטרטגי ושיפור ניהולי: סגירת קו ישן ולא יעיל, ובמקום לייצר שם, קונים את המוצר בחוץ בזול יותר (אפילו הרווחנו מהמהלך כמיליון שקל בהכנסה חד פעמית). לכן אפשר לראות שחטיבת הבדים השתפרה מהותית בהכנסות לעומת הרבעון המקביל.

השלמנו פרויקט רב שנתי להקמת מערכת SAP אחידה בכל המפעלים. המהלך יצר שפה ארגונית אחידה, זרימת מידע אוטומטית ושקיפות נתונים ושיפור תהליכי קבלת החלטות.

קיראו עוד ב"ראיונות"

מצאנו שוכר משנה חדש למתקן שלנו בארה"ב בתנאים טובים יותר. זה חלק מהפעילות המופסקת ותורם לרווחיות, במיוחד על רקע התייקרות מחירי הנדל"ן.

מה ישפיע על המכירות והמרווחים במבט קדימה?

המרווח הגולמי מטפס לאט לאט, מהרבעון הרביעי בשנה שעברה המרווח עמד על 18.6, וברבעון הנוכחי אנחנו עומדים על 20.3%. מחירי ההובלות, שממשפיעים על מחיר הבדים, התייצבו סביב 2,500 דולר, לעומת כ-7,000 דולר לפני כשנתיים. זה טוב לנו כרגע, אבל אני נזהר בתחזיות. מחירי הבדים עצמם עלו עקב עלויות הסיבים (פוליאסטר וויסקוזה). אם המחירים ירדו זה גם בסדר, כי חלק מהבדים אנחנו קונים בחוץ. העדיפות היא לייצר יותר בעצמנו, כך שהרווח נשאר אצלנו.

עד כמה אפשר לגלגל את העלויות ללקוחות?

לא קל בכלל כי השוק תחרותי מאוד לכן אנחנו מתמקדים בהגדלת התפוקות. אפשר להעלות מחיר רק במוצרים יקרים יותר, למשל מעבר מבדי פוליאסטר/ויסקוזה לבדי 100% ויסקוזה. אבל לרשתות הגדולות באירופה יש כוח קנייה משמעותי, וזה מגביל את ההעלאה.

בנושא היעילות של קווי הייצור, הגענו לתפוקה מקסימלית?

אנחנו קרובים מאוד למקסימום ניצול. לכן הכרזנו על השקעה של 5.7 מיליון אירו באירופה עם מיקוד בפולין, כולל הקמת מחסן פנימי ושני קווי ייצור חדשים. אחד מהם אני מניח שיושלם עוד השנה. זה יאפשר לנו לעבוד בניצול של כ-85%, סטנדרט בריא שמאפשר גמישות ותיקון תקלות בלי פגיעה בלקוחות.

מה מצב המפעל בדימונה?

היינו קרובים לסיום, אבל לצערי בעקבות אירועי 13 ביוני, עם כלביא, והוצאת טכנאים זרים מישראל התעכבנו בחודשיים שלושה. הצלחנו להחזיר אותם, והעבודה נמשכת. הצפי המעודכן הוא התחלה של פעילות מסחרית ב-2026, ואנחנו מכוונים ומקווים לפעילות בתחילת 2026.

דיבידנד ראשון, האם זו הדרך הכי טובה להשתמש במזומנים שלכם?

רציתי לוודא יציבות והורדת החוב לפני החלוקה. עכשיו, אחרי שלושה רבעונים רצופים של יציבות, תשלום החוב על Optimal Care ורוב ההשקעות בדימונה (178 מיליון שקל) אפשר לחלק דיבידנד. זו חלוקה סולידית. עד לאחרונה על בד שירתה את בעלי החוב, עכשיו אנחנו יכולים להתחיל לשרת את בעלי המניות. במבט קדימה אם יהיו הזדמנויות צמיחה משמעותיות, נעדיף להשקיע בהן במקום לחלק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: ענבל מרמרי
ראיון

מנכ"ל ניו-מד על הציפיה לגידול בביקוש לגז, על האפסייד ועל AI

מנכ"ל ניו-מד יוסי אבו:  "הגז יכול להיות כלי לקידום לנורמליזציה אזורית. יש פוטנציאל בשוק הסעודי והירדני,  גם סוריה ולבנון יכולות ליהנות מכך. העסקה שחתמנו הקפיצה את העניין בקידוחי הגז - חברות גלובליות וחברות מהמפרץ עשויות להשקיע בישראל"

תמיר חכמוף |

חברת ניו-מד אנרג'י חתמה בשבוע שעבר את אחת מעסקאות יצוא הגז הגדולות בתולדות המשק הישראלי, הסכם בהיקף של 130 BCM מול מצרים, שיתפרס על פני יותר משני עשורים. מדובר בהרחבה משמעותית של ההסכם הקודם בין הצדדים, שהחל להזרים גז ב-2020, ומבוסס על חמש שנות פעילות רציפה, תיאום הדוק ויחסים אסטרטגיים עם השוק המצרי. העסקה כוללת שלב ראשון של תוספת 20 BCM כבר ב-2026, לצד השקעה של כ־560 מיליון דולר בצינור שלישי מלוויתן לפלטפורמה והקמת לופינג אשדוד-אשקלון. החלק הארי, 110 BCM נוספים, תלוי בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר בפיתוח שלב ב' של לוויתן וחיבור תשתיתי נוסף דרך ניצנה.

בשיחה עם ביזפורטל, יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד, דיבר על הרקע למהלך האסטרטגי הזה, שנועד לא רק להעמיק את שיתוף הפעולה עם מצרים אלא גם להציב את ישראל כשחקן מרכזי בשוק הגז האזורי. מעבר להיבטים הכלכליים, העסקה מעוררת עניין גובר בקרב חברות אנרגיה גלובליות ושחקנים מהמפרץ, ומעלה שאלות על פוטנציאל היצוא לשווקים נוספים, על תרומת הבינה המלאכותית לענף האנרגיה, ועל ניהול סיכונים בסביבה הגיאופוליטית המורכבת של האזור.


נשמח לשמוע כמה מילים על עסקת היצוא הענקית למצריים

כבר ב-2013/2014 החלנו לנהל משא ומתן עם מצריים לשלב א' של לוויתן. אחרי לא מעט דיונים חתמו על העסקה הראשונה ב-2018, וכשנתיים אחרי החלו להזרים את הגז. כלומר יש לנו ניסיון של 5 שנים במכירות מול המשק המצרי וסיפקנו את רוב העסקה הראשונה כאשר הכל עובד בתיאום ויחסים טובים. בהתאם להנחיות הרגולטוריות מבחינת היקפים וכמויות קידמנו את העסקה החדשה שיצאה שנחתמה לאחרונה, בגלל שיתוף הפעולה הקודם היה לנו משא ומתן פשוט יותר מאשר הייתה עסקה חדשה לחלוטין.


זה היה כרוך בהשקעה בתשתיות חדשות או שהתשתית כבר קיימת?

מדובר על תוספת של 30 BCM, שמתחלקת לשני חלקים: 20 BCM שייכנסו כבר ב-2026, ועוד 2 BCM בשנה לאחר מכן (בנוסף ל-4.5 BCM מהעסקה הקודמת). לשם כך יש שני פרויקטים תשתיתיים שצריכים להסתיים: בראשון הוא הצינור השלישי ממאגר לוויתן לפלטפורמה, בהשקעה של 560 מיליון דולר, שצפוי להסתיים בסוף השנה הנוכחית. השני הוא פרויקט לופינג אקדוד–אשקלון, שיאפשר להזרים את הגז לאשקלון דרך מערכת ההולכה הישראלית. שני הפרויקטים אמורים להסתיים עד סוף השנה הבאה, מה שיאפשר להזרים את 20 ה-BCM הנוספים באופן מיידי.