"רואים רצון לקחת כסף מהשולחן, אבל זה לא אומר שהעליות נגמרו"

לכלל הייתה שנה מדהימה. כלל כלל עסקי ביטוח 0.88%   מסכמת את 2025 בצמרת טבלאות התשואות במסלולים הכלליים, בגמל, בהשתלמות, בפנסיה ובביטוח. סיכמנו לכם כבר כהרגלנו את התשואות של דצמבר בקרנות ההשתלמות ובכל 2025 - כלל היא המנצחת במסלול הכללי - התשואה במסלול הפופולארי שמורכב מכ-60% אג"ח והיתר מניות, הסתכמה בכ-16.8%, המסלול הזה אמור לייצר בממוצע כ-5.5%-6%. כלומר כלל והמובילות השנה עשו בשנה אחת תשואה של שלוש שנים. מנורה גם בשנה מצוינת עם תשואה של 16.3%. גם הקרנות המנייתיות של מנורה וכלל בהתאמה הניבו תשואות של 27.9% ו-27.4% בהתאמה - דירוג קרנות השתלמות - מה עשתה הקרן שלכם בדצמבר ובכל השנה שעברה?

אלו תשואות שלא כדאי לכם "להתרגל" אליהם. בשוק ההון יש כלל אצבע של 'חזרה לממוצע' (Mean Reversion), היסטורית, אחרי שנים של ביצועי יתר קיצוניים כמו בשנתיים האחרונות, מגיעה התכנסות, מגיע תיקון. בסוף, הממוצע הרב-שנתי הוא זה שמנצח את המשחק בשביל החוסך ומבחינת הגופים היכולת לשמר הובלה לאורך זמן זה באמת האתגר האמיתי.

אבל בשביל כלל ההובלה ב-2025 היא יכולה להרגיש כמו ניצחון 'מתוק', ב-2023 היא דורגה בתחתית הטבלאות, בעיקר בשל חשיפה גבוהה לשוק המקומי בזמן שהעולם ייצר תשואות גבוהות יותר. השנה האחרונה הוכיחה שהסבלנות השתלמה, וההימור על ישראל הפך ממשקולת למנוע צמיחה שסגר את הפערים והזניק את הקבוצה לצמרת. אבל מעבר ללהסתכל אחורה רצינו להבין איך ממשיכים ומייצרים כזאת 'אלפא' ואיך נשארים בצמרת גם ב-2026. בשביל זה ישבנו לשיחה עם ניר עובדיה, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים.

עובדיה פירט בפנינו את התזות המרכזיות שמנחות את כלל כיום, את ה'דרייברים' כהגדרתו שמניעים את השווקים וצפויים להמשיך ולהניע גם ב-2026. הוא גם חשף את האלוקציה בתיקים ואיך הם מנהלים אותם אקטיבית. אבל לפני שנצלול לראיון המלא ריכזנו לכם את המפה של כלל כמו שזה נראה מלמעלה:

• סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל מול חו"ל: בתוך הרכיב המניייתי, כלל נעה בטווח של 55%-60% בחו"ל מול 40%-45% בישראל.

בחו"ל: הטיית יתר לארצות הברית, יפן ושווקים מתעוררים

סקטורים: בישראל - מעדיפים מניות ביטוח ופיננסים (בתי השקעות) על פני בנקים, מגדילים חשיפה לתעשיות ביטחוניות (גם ישראל וחו"ל) ייצור חשמל-פוסילי ומתחדש, שבבים - מעבר מהשקעה במתכננות השבבים לחברות שמכוונות לבדיקה והציוד בשרשרת הערך. בחו"ל - טכנולוגיה, בריאות, פארמה וביוטק

לא-סחיר: בעיקר תחנות כוח ותשתיות בארה"ב ובישראל.

אג"ח: בישראל מח"מ בינוני-פלוס עם העדפה לממשלתי מול קונצרני בשל המרווחים הצרים, בחו"ל יש הזדמנויות באג"ח קונצרני בשווקים מתעוררים ומחוץ לארה"ב

מאקרו ומט"ח: מצפים ל-2-3 הורדות ריבית השנה לכ-3.25%, המשך התחזקות המטבע המקומי "מתחת ל-3 שקל לדולר"

• זכייה לאורמת באינדונזיה: פרויקט של 40 מגה-וואט
• קרן מנור במו״מ לרכישת השליטה בשניב לפי שווי של עד 485 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו

איך אתם מסכמים את 2025?

"ברמה האבסולוטית, 2025 הייתה שנה טובה מאוד בכל התעשייה. אנחנו שמחים להיות בין הגופים המובילים, ובחלק מהמקומות גם הראשונים. אם מסתכלים על הפערים מול התעשייה, הם נבעו בעיקר מחשיפה גבוהה יותר למניות, ובתוך זה גם חשיפה גבוהה יחסית לשוק הישראלי, לצד אלפא שנוצרה בהחלטות ספציפיות בתוך התיקים".

"הדרייבר המרכזי שהיה לנו הם הוא חשיפת יתר לנכסי סיכון, בעיקר מניות. בתוך המניות, החשיפה לישראל הייתה משמעותית, ובתוך ישראל קיבלנו תרומה מהחלטות סקטוריאליות, בעיקר בסקטור הבנקאות בתחילת השנה, ובהמשך בפיננסים ובביטוח, וגם בתעשיות הביטחוניות. בנוסף, החזקות שנבנו לאורך השנים בתחום האנרגיה תרמו לביצועים".

עד כמה תרם הרכיב הלא סחיר לתשואות?

"בחודש-חודשיים האחרונים התחלנו לראות גם מימוש פוטנציאל בפרויקטים לא סחירים, בעיקר השקעות בתחנות כוח בארצות הברית, בין היתר לצד OPC וקרנות אמריקאיות. זה תרם לתשואה, אבל זה לא הפוקוס. הדרייברים המרכזיים הם האלוקציה והאלפא בתוך התיקים הסחירים. במסלולים המנייתיים החשיפה ללא סחיר היא נמוכה מאוד, ובמסלולים הכלליים יש חשיפה".

איך נראית האלוקציה בתיקים הכלליים כיום?

"לאורך השנה שמרנו על חשיפה מנייתית של כ-48% עד 50% במסלולים הכלליים, בגמל, בהשתלמות, בפנסיה ובביטוח. בתוך הרכיב המנייתי נענו בין 60% חו"ל ל־40% ישראל, ועד 55% חו"ל ו־45% ישראל. זה מנוהל בצורה דינמית".

כשאתה אומר חו"ל, למה הכוונה גיאוגרפית?

"זה פיזור גלובלי רחב, עם הטיית יתר לארצות הברית. מעבר לזה יש לנו גם הטיית יתר ליפן ולשווקים מתעוררים".

ברמה הסקטוריאלית בחו"ל, איפה אתם ממוקדים?

"אנחנו בהחזקת יתר בטכנולוגיה, ובתוך זה בשבבים. בנוסף יש החזקת יתר בהלת’קר, פארמה וביוטק".

אנחנו רואים היום את התוצאות החזקות של TSMC ונראה שהחשש מ"בועת ה-AI" נרגע - איך אתם מסתכלים על זה?

"אנחנו ממשיכים להחזיק בהחזקת יתר בשבבים, אבל משנים שמות ועוצמות. צריך להבין שזה עולם רחב, שמתחלק בין יצרניות שבבים, חברות ציוד, חברות בדיקה וחברות תכנון. אנחנו נעים בתוך שרשרת הערך. לדוגמה, מעבר מחברות שמייצרות שבבים לחברות שמייצרות ציוד לבדיקה, או בין סגמנטים כמו GPU וזיכרון. זה ניהול דינמי, לא החזקה עיוורת".

החשיפה הזו כוללת גם חברות ישראליות?

"בהחלט. אבל אנחנו לא מסתכלים על חברה טכנולוגית ישראלית כהשקעה מקומית בלבד. אנחנו בוחנים אותה כחלק משוק גלובלי, מול המתחרות שלה בחו"ל. אם המתחרה בחו"ל יותר אטרקטיבית, נעדיף אותה. החשיבה היא גלובלית".

ומה קורה ברמה הסקטוריאלית בישראל?

"בתחילת 2025 היינו בהטיה גבוהה מאוד לבנקים. במהלך השנה סטינו יותר לכיוון פיננסים וביטוח. במקביל המשכנו להגדיל חשיפה לתעשיות הביטחוניות".

אגב, תמיד רציתי לשאול, כחברת ביטוח, יש לכם מגבלות רגולטוריות על היקף ההשקעה בסקטור הביטוח עצמו?

"כן, יש מגבלות. חברת ביטוח לא יכולה להחזיק בעצמה, ויש גם מגבלות היקף. אבל בתוך המגבלות האלה אפשר להיות בהטיית יתר ביחס לתחרות".

העדפתם ביטוח על פני בנקים, וזה אכן עבד. אתם עדיין שלמים עם זה ברמות התמחור הנוכחיות?

"התמחורים בישראל גבוהים בכל הסקטורים, ולכן רמת האטרקטיביות היום נמוכה יותר ממה שהייתה לפני חצי שנה או שנה. ועדיין, בהסתכלות מלמעלה, אנחנו רואים פוטנציאל בסקטור הביטחוני, גם עם מכפילים גבוהים, בגלל ביקושים, איכות החברות והגדלת תקציבי הביטחון בעולם. אנחנו רואים פוטנציאל גם בפיננסים, בבתי השקעות ובבורסה, על רקע הגדלת חשיפת הציבור לשוק ההון".

אנחנו רואים מימושים, היום בארית ולפני זה בנקסט ויז'ן של בעלי שליטה - מימושים של בעלי שליטה בביטחוניות לא מדאיגים אתכם?

"מימושים הם טבעיים. גם אנחנו כמשקיעים יודעים לקחת כסף לאורך עליות. אנחנו רואים רצון לקחת כסף מהשולחן זה לא אומר שמיצינו את העליות או שמכאן יש רק ירידות. כל בעל מניות מנהל את הסיכונים שלו".

איך אתה רואה את הרקע הגיאופוליטי וההשפעה שלו על הסקטור הביטחוני אנחנו מדברים על תקיפה באיראן יש מי שאומר שזה יכול להוביל למצב של שלום ופחות צורך בהצטיידות

"איראן זה משהו נקודתי אני מסתכל על זה כתזה רחבה. אנחנו נמצאים במרוץ התחמשות עולמי בין העולם שמובל על ידי ארצות הברית לעולם שמובל על ידי סין. זה כולל גם התחמשות צבאית קלאסית וגם התחמשות טכנולוגית. מי שיוביל טכנולוגית, בהתקפה ובהגנה, יהיה בעל יתרון בשדה הקרב העתידי. זה מרוץ ארוך טווח, לא אירוע נקודתי".

לסיום נדבר על אג"ח. איך נראית התמונה בישראל?

"אני מעריך שנראה עוד שתיים עד שלוש הורדות ריבית עד סוף השנה, לרמה מנורמלת סביב 3.25%. אני רואה ירידה באינפלציה והמשך התחזקות של השקל. אפילו מתחת ל-3 בהתחשב בגורמים הנוכחיים. המרווחים בקונצרני מאוד מצומצמים, ולכן ההעדפה השולית היא לאג"ח ממשלתי. מח"מ בינוני פלוס נראה נכון, כי העקום יחסית שטוח ואין פיצוי על מח"מ ארוך מאוד".

ואג"ח בחו"ל?

"אחרי שנה חזקה לאג"ח, אני חושב שהמגמה יכולה להימשך. גם שם המרווחים באינבסטמנט גרייד ובהיילד מצומצמים, ולכן הנטייה היא יותר לממשלתי. יחד עם זאת, יש הזדמנויות באג"ח קונצרני בשווקים מתעוררים ובקונצרני מחוץ לארצות הברית".