
מניית אינטל עולה; טראמפ הפך מאויב לאוהב
מניית אינטל עולה 6% ביומיים, אחרי שנפלה בעקבות ביקורת של טראמפ על מנכ"ל החברה, ליפ בו-טאן; ומה צפוי בהמשך?
זה התחיל בהתקפה גדולה - דונלד טראמפ דרש ממנכ"ל אינטל, ליפ בו טאן להתפטר מכיוון שהוא מחזיק במניות של חברות סיניות שקשורות לממשל הקומוניסטי בסין שמתחרות באמריקאיות ומהוות אפילו סיכון ביטחוני (הרחבה: אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן). זה נמשך בדיווחים על פגישה (מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ייפגש עם טראמפ) והגיע למצב של חיבוקים ונשיקות אחרי המפגש. טראמפ החמיא לבו טאן ואמר שהוא מעניין מאוד, עם סיפור חיים מדהים.
טראמפ ציין שיהיו שיחות נוספות של צוותי אינטל והממשל לשם חיזוק תעשיית השבבים המקומית. תעשיית השבבים בארה"ב נמצאת במאבק אסטרטגי מול אסיה. ממשל ביידן קידם את "החוק לצ'יפים" (CHIPS Act), שמעמיד כ-52 מיליארד דולר בסבסוד ותמריצים לחברות שבבים שיפתחו וירחיבו פעילות ייצור במדינה. אומנם אינטל נחשבת לאחת הנהנות המרכזיות מהחוק, עם פרויקטים בהיקף של כ-28 מיליארד דולר באוהיו ובאריזונה, אך עיכובים בביצוע והחמצת לוחות זמנים עוררו ביקורת מצד גורמים פוליטיים וכלכליים. במקביל, TSMC כבר בונה מפעלים חדשים באריזונה, ומייצרת לעצמה יתרון של אמינות ביצוע וקשרים עם יצרנים אמריקאים מובילים
על פי פרסומים, טאן תומך בהמשך פעילות ייצור השבבים בתוך אינטל, ולא בהפרדתה ליחידה עצמאית. עם זאת, החברה זקוקה ללקוחות שייבחרו לייצר שבבים על בסיס טכנולוגיות ה־18A או ה־14A העתידית שלה. לקוחות אולי ישכנעו כי החברה מסוגלת להתחרות מחדש ביצרניות המובילות. ללא התחייבויות כאלו, אינטל תתקשה להצדיק השקעות עתק ולהתמודד עם פערי טכנולוגיה שהתפתחו בשנים האחרונות.
אחד התרחישים הוא שטראמפ ינסה לגייס תמיכה פוליטית עבור אינטל ואף להפעיל לחץ על לקוחות פוטנציאליים לשימוש במפעלי החברה. במקביל, נשמעים קולות שקוראים למהלך השקעה רחב היקף: מנכ"ל אינטל לשעבר, קרייג בארט, הציע לאחרונה כי שמונה חברות אמריקאיות, בהן אנבידיה, אפל וגוגל, ישקיעו כ-5 מיליארד דולר כל אחת בתמורה לאחזקה באינטל והבטחת אספקה ארוכת טווח. עם זאת, מאחר ש-TSMC כבר מרחיבה את פעילותה באריזונה, ייתכן שמבלי התערבות פוליטית אקטיבית, שיתוף פעולה כזה לא יקרום עור וגידים
- אינטל קופצת בעקבות הזיגזג של טראמפ ומה מראים החוזים?
- מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ייפגש עם טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אינטל מתמודדת עם אתגר כפול: מצד אחד, היא נדרשת להשלים פערים טכנולוגיים ולהחזיר לעצמה יתרון בייצור שבבים מתקדמים. מצד שני, עליה להוכיח ללקוחות ולמשקיעים שהיא מסוגלת לעמוד בהתחייבויות ולהביא ערך מוסף על פני המתחרות מהמזרח. כל זה בתחום הייצור כשגם בתחום הפיתוח יש לה אתגרים גדולים - היא עדיין רחוקה מאוד מאנבידיה שמובילה את תחום שבבי ה-AI עם נתח של מעל 80% והיא גם רחוקה מאוד מהשנייה במרוץ AMD שלה כ-4%-5% מהשוק. לאינטל על פי ההערכות פחות מ-1% מהשוק.
- 1.שווה להחזיק ולרכוש קצת. עם חדשות טובות וזה ממריא בצורה פראית. לדעתי. (ל"ת)עמית 12/08/2025 15:33הגב לתגובה זו

רגע לפני הפרישה של באפט: קרן גדולה מוכרת כמעט שליש מהחזקותיה
ברבעון השני השנה, חברת ההשקעות Davis Selected Advisers, בראשות כריס דיוויס, הפחיתה באופן משמעותי את החזקתה בברקשייר האת'וויי Berkshire Hathaway Inc 1.3% של וורן באפט. המהלך כלל מכירה של כמעט שליש מהמניות שהחברה החזיקה — החלטה שנעשתה לאחר שמניית החברה רשמה שיא היסטורי. המימוש בוצע רגע לפני האסיפה השנתית של ברקשייר, שבה באפט הפתיע את המשקיעים כשהודיע כי יפרוש מתפקיד המנכ"ל בסוף השנה, אם כי יישאר יו"ר הדירקטוריון.
על פי דיווח שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית (טופס 13-F), ההחזקה של הקרן במניות מסוג A "מקבילות" (לאחר המרה ממניות B) ירדה מיותר מ-2,000 מניות בסוף מרץ ל-1,434 מניות בלבד בסוף יוני. מדובר בשווי מצטבר של מאות מיליוני דולרים שהומרו למזומן או הושקעו באפיקים אחרים.
למרות הקיטון, ברקשייר נותרה אחת משלוש ההחזקות הגדולות ביותר בתיק של הקרן, עם שווי שוק של כ-1 מיליארד דולר — כ-5% מסך התיק, המוערך בכ-22 מיליארד דולר. היא ניצבת מיד אחרי קפיטל וואן ומטא, שגם בהן מחזיקה הקרן נתח משמעותי.
לא משקיע מזדמן
מה שהופך את המהלך לבולט הוא שדיוויס אינו משקיע מזדמן בברקשייר. הוא משמש כדירקטור בחברה ונחשב שנים לאחד מהתומכים הבולטים שלה בקהילת ההשקעות. כבר יותר משלושה עשורים הוא מלווה את באפט, משבח את המודל העסקי של החברה, את תרבותה הארגונית ואת האיתנות הפיננסית שלה. ברמה האישית, דיוויס מחזיק באופן ישיר 36 מניות מסוג A ועוד מניות מסוג B בשווי כולל של כ-26 מיליון דולר, ולא מכר מהן אף מניה. העובדה הזו מדגישה שהמהלך נועד לניהול התיק של הקרן, ולא משקף ירידה באמון האישי שלו בחברה.
- התסבוכת של באפט בחברת המזון הוותיקה; והדוחות של ברקשייר
- מהפכת ה-AI: האם השיטה של באפט עדיין רלוונטית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני המסחר מסבירים את העיתוי. במהלך הרבעון השני נסחרה מניית A של ברקשייר בממוצע של כ-762 אלף דולר, עם שיא של מעל 809 אלף דולר בתחילת מאי — רמות שיא היסטוריות. מאז ההודעה על פרישת באפט, המניה ירדה בכ-13% וכיום נסחרת סביב 700 אלף דולר.

אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
מדד המחירים לצרכן נותר ביולי על 2.7% בשנה, מעט מתחת לציפיות, ובקצב חודשי עלה 0.2% בהתאם לתחזית; ליבת המדד טיפסה 0.3% בחודש ו-3.0% בשנה, והמשיכה לשקף לחצי מחירים מתמשכים בסחורות ובשירותים - הציפיות בשוק להורדת ריבית כבר
בהחלטה הקרובה בספטמבר עקפו את ה-90%
הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארצות הברית מפרסמת כי מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם ביולי עלייה שנתית של 2.7%, בדומה לקצב שנרשם ביוני אבל מעט מתחת לצפי בשוק שעמד על 2.8%. בהשוואה ליוני, המדד הכללי עלה ב-0.2% - באופן שתואם את התחזיות - לאחר עלייה של 0.3% בחודש הקודם. מדד הליבה, שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה תנודתיים, רשם עלייה חודשית של 0.3% לעומת 0.2% ביוני, וקצב שנתי של 3.0% לעומת 2.9% בחודש הקודם, בהתאם להערכות המוקדמות.
הפירוט החודשי מצביע על כך שמחירי האנרגיה ירדו קלות וההשפעה שלנם על המדד הכללי התמתנה.
כאשר ירידות במחירי הדלקים קיזזו חלק מהעליות בתחומים אחרים. מחירי המזון התמתנו גם הם, עם עליות מתונות יותר בסעיפי מצרכים ומזון מחוץ לבית. לעומת זאת, בסעיפי הליבה נרשמה עלייה בולטת במחירי הדיור, בעיקר בשכר הדירה ושכר הדירה המשוער לבעלי בתים, לצד התייקרויות בענפי
השירותים ובמוצרי צריכה מסוימים, המשך למגמה שהחלה להסתמן כבר בחודשים הקודמים.
פירוט סעיפי המדד
בחינת סעיפי המדד מצביעה על תמונה מעורבת בין קבוצות המוצרים והשירותים. סעיף המזון נותר ללא שינוי בחודש יולי לאחר עלייה של 0.3% ביוני, כאשר מחירי המזון בבית ירדו ל-0.0% ומזון מחוץ לבית ירד ב-0.1%. במבט שנתי, מחירי המזון עלו ב-2.9%, עם קצב של 2.2% למזון בבית ו-3.9% למזון במסעדות.
מחירי האנרגיה ירדו ב-1.1% ביולי לאחר עלייה של 0.9% ביוני, בהובלת ירידה של 1.9% במחירי הבנזין ו-2.2% במחירי הסולר, שניהם לאחר עליות בחודש הקודם. בסיכום שנתי, סעיף האנרגיה כולו נמצא בירידה של 1.6%, כאשר מחירי הבנזין ירדו ב-9% בשנה והסולר ב-9.5%. מנגד, מחירי שירותי האנרגיה עלו ב-7.2% בשנה, עם עלייה חדה במיוחד של 13.8% במחירי הגז הטבעי הביתי.
- מדד המחירים ביוני עלה ב-0.3%, מחירי הדירות ירדו ב-0.3%
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סעיף הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% ביולי וב-3.1% בשנה. בתוך זה, מחירי הסחורות (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-0.2% בחודש ו-1.2% בשנה, עם קפיצה של 4.8% במחירי כלי רכב משומשים. מחירי הלבשה נותרו כמעט ללא שינוי בשנה האחרונה, ומוצרי בריאות ירדו קלות ב-0.2%.