טראמפ אינטל
טראמפ אינטל

מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ייפגש עם טראמפ

הפגישה תתקיים על רקע דרישת טראמפ בחודש שעבר להתפטרותו של טאן, ותעסוק בעתיד מפעלי הייצור המתקדמים בארה"ב, באפשרות ביטול תהליך 14A ובמאבק לשמירת יתרון טכנולוגי מול TSMC הטייוואנית

אדיר בן עמי | (1)

ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל Intel Corp 10.19%  , נפגש היום עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במפגש שעשוי לקבוע את כיוון ענקית השבבים. המפגש מתקיים לאחר שהנשיא דרש השבוע את התפטרותו של טאן בעקבות טענות לגבי קשריו לסין, ובמקביל לאתגרים עסקיים משמעותיים שעומדים בפני אינטל בתחום ייצור המוליכים למחצה.


ביום חמישי פרסם טראמפ הודעה ברשת החברתית שלו, בה דרש את התפטרותו המיידית של מנכ"ל אינטל. "המנכ"ל של אינטל מצוי בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר מיד", כתב הנשיא. "אין פתרון אחר לבעיה זו". מקור ההתקפה הוא מכתב שפרסם הסנטור הרפובליקני טום קוטון, בו הטיל ספק בקשריו של טאן לסין. טאן, יליד מלזיה שהפך לאזרח אמריקאי, מצא עצמו במרכז מחלוקת פוליטית שמאיימת על תוכניותיו לחברה.

הסנטור קוטון מפקפק בעברו של טאן, בעיקר בשל קשרו לחברת Cadence שאותה ניהל עד 2021. השבוע הסכימה החברה לשלם קנס של למעלה מ-140 מיליון דולר על מכירת טכנולוגיה עיצוב שבבים לאוניברסיטה צבאית סינית.


הזמן אינו משחק לטובתו של טאן. הוא קיבל את התפקיד במרץ השנה לאחר שפט גלסינגר עזב את החברה באופן פתאומי. המשקיעים בירכו על מינויו, בתקווה שיביא לחברה הטובעת את השינוי הנדרש. במקום תקופת התאקלמות רגועה, הוא עומד מול משבר פוליטי.



השאלה הרחבה יותר

העניין חורג מגבולותיה של אינטל. מדובר בשאלה רחבה יותר - האם ארצות הברית תוכל להתחרות עם חברת TSMC הטייוואנית ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר. אינטל כבר מפגרת בתהליכי הייצור המתקדמים. החברה הודיעה כי אינה צופה לקוחות חיצוניים משמעותיים לתהליך הייצור 18A שלה, ואף שוקלת לבטל את פיתוח הדור הבא - 14A.


אם אינטל תבטל את תהליך 14A, הדבר יהווה למעשה סוף לשאיפה האמריקאית לייצר מוליכים למחצה מתקדמים באופן עצמאי. TSMC תמשיך לשמור על דומיננטיות עולמית, על אף השקעתה של 165 מיליארד דולר במפעלים באריזונה. זה יותיר את אמריקה תלויה לחלוטין בטייוואן - האי שסין מפגינה כלפיו עוינות מתמדת.


כישלון כזה יביא להתכווצות דרמטית של אינטל. החברה תהפוך לחברת עיצוב מוליכים למחצה רגילה שהחמיצה את מהפכת הבינה המלאכותית. אנבידיה כבר השתלטה על התחום הזה, ואינטל מאבדת נתח שוק במעבדים לשרתים ולמחשבים אישיים מול AMD ו-ARM.

קיראו עוד ב"גלובל"


ההזדמנות של טאן

אם מנכ״ל אינטל יצליח לשכנע את טראמפ שאמריקה זקוקה לחברת ייצור מוליכים למחצה מקומית, הוא יזכה לבעל ברית רב עוצמה. טראמפ כבר הוכיח נכונות להתערב ישירות בהחלטות של תאגידים גדולים כמו אפל. גם ללא יכולת ישירה לכוון לקוחות לאינטל, תמיכה מהבית הלבן תסייע רבות. היא תרגיע את השווקים לגבי פרויקטים כמו המפעל של 28 מיליארד דולר באוהיו, התלוי במידה רבה במימון ממשלתי.


וול סטריט כבר כמעט ויתרה על אינטל. רק שני אנליסטים ממליצים לקנות את המניה. החברה נסחרת קרוב לערך הנכסים הפיזיים שלה - מחיר הנהוג בחברות הנמצאות בסכנת פירוק. אבל דווקא זה הופך אותה לאטרקטיבית - אם הנרטיב ישתנה, המחיר עשוי לעלות במהירות.


החברה מעריכה שיחידת הייצור שלה תגיע לנקודת איזון ב-2027, בהנחה שיימצאו לקוחות לתהליך 14A. ללא תמיכה פוליטית, תחזית זו נראית אופטימית מדי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פיטורי אלפי עובדים באינטל ישראל יפיל את מחירי הדירות בשנים הבאות. (ל"ת)
    אינטל בצרות. 11/08/2025 21:57
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.