
אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
280 קבוצות מ-16 מדינות השתתפו בתחרויות רובוטים הומנואידיים בסין, כולל כדורגל, ריצה, קיקבוקסינג ומטלות שירות, באירוע עם קריצה תרבותית, אבל יעדים טכנולוגיים שאפתניים
להבדיל מהאולימפיאדות שלנו, בני האדם, מתחילה להתפתח מסורת של אולימפיאדת רובוטים. ולהבדיל מהאולימפיאדה האנושית, אצל הרובוטים ניתן לצפות בפרישה מתחרות ריצה לאחר שראשו של הרובוט התנתק מהגוף. ועם זאת, המשחקים העולמיים לרובוטים הומנואידיים שנפתחו בבייג׳ינג מציגים חזון עתידני, וגם אם הוא לעיתים מביך, הוא מרשים. האולימפיאדה מדגימה עולם שבו הרובוטים מדגימים את כישוריהם הספורטיביים, ובנוסף, מדגימה איך הרובוטים יתפסו את מקומם של עובדים אנושיים בשירותים, תעשייה ואפילו טיפול באוכלוסייה מבוגרת. במשך שלושה ימים התחרו בבירה הסינית 280 קבוצות מ-16 מדינות, בהן ארצות הברית, גרמניה וברזיל, עם 92 נציגי אוניברסיטאות וכמובן גם חברות פרטיות, בהובלת יוניטרי ו-Fourier Intelligence הסיניות.
הרובוטים התחרו באירועי ריצה, טניס שולחן, כדורגל וגם במטלות עבודה, כגון מיון תרופות וניקיון. אבל על אף הניסיונות ליצור חזות מתקדמת, רבים מהרובוטים התרסקו, נפלו או התבלבלו בפעולות פשוטות. באירוע ריצה ל-1500 מטר, אחד הרובוטים התמוטט תוך כדי ריצה מהירה, בעוד שבמשחק כדורגל ארבעה שחקנים רובוטיים התנגשו ונפלו זה על זה, לעיני קהל נלהב שבאולם האולימפי שבו נערכו משחקי החורף של 2022. האתגרים הם לא רק טכניים אלא גם תפעוליים: שיווי משקל, אורך חיי סוללה ויכולת תיקון עצמית.
משימה לאומית
אבל מעבר לצחוקים לתצוגה המסוגננת, מדובר בניסיון שיטתי מצד סין לקדם את הבינה המגולמת (Embodied AI) תחום טכנולוגי שמשלב יכולות חישוביות עם גוף פיזי, במטרה ליישם תפקודים אנושיים. לא במקרה האירוע נתמך על ידי הממשלה, והתקיים בהיכל הקרח הלאומי בבייג׳ינג. לפי מארגני התחרות, מעבר לפופולריות והעניין הציבורי, האירועים מהווים גם בסיס לאיסוף נתונים לטובת פיתוחים עתידיים, בעיקר בתחומי התעשייה והשירות.
מאז הופעת רובוטים רוקדים בחגיגות ראש השנה הסינית, סרטון שנצפה כ-17 מיליארד פעמים, המדינה מטפחת חזון שבו רובוטים יהיו חלק בלתי נפרד מהיום־יום. סין משקיעה מיליארדים בפיתוח רובוטים מתוך הבנה שמדובר באחת מהתשובות האפשריות לאוכלוסייה
מזדקנת ומחסור בכוח עבודה. רק השנה הוכרזו קרנות רובוטיקה עירוניות בהיקף של 10 מיליארד יואן (כ-1.4 מיליארד דולר) בבייג׳ינג ובשנחאי. הבנק המרכזי הסיני התחייב לתמוך בהשקעות בבינה מלאכותית בסכום של טריליון יואן (137 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות. התחום זוכה
לדחיפה גם מצד הציבור: אלפים הגיעו לאירוע, ורבים מהם הוזמנו דרך בתי ספר, כחלק מהכוונה הממשלתית לחשוף את הדור הצעיר לטכנולוגיה.
- למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
- סימבוטיק מנפיקה מניות וצונחת ב-17%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יותר ויותר חברות סיניות נכנסות לשוק. בעוד שבוסטון דיינמיקס וטסלה Tesla -1.79% עדיין מובילות את התחום הגלובלי, ואנבידיה NVIDIA Corp. -1.44% משקיעה סכומי עתק בפיתוח של מה שהיא קוראת לו "בינה מלאכותית פיזית", חברות כמו UBTech ויוניטרי מתקדמות במהירות. סין רוצה להיות חלון הרוואה שיראה איך ההתפתחות מובילה ליישומים מעשיים: פסי ייצור, תחזוקה, סיוע אישי וטיפול באוכלוסייה המזדקנת.
השקת הכלב הרובוטי הסיני מזניקה שוק של 50 טריליון דולר
ועדיין, הדרך
ליעילות יומיומית ארוכה. חוקרים מציינים כי רובוטים מתקשים להתמודד עם סביבות לא־מבוקרות כמו בתים או מסעדות הומות אדם. היכולת להתמודד עם סביבות מורכבות, הדורשת שילוב של חיישנים, קואורדינציה ומוטוריקה עדינה, עדיין מוגבלת. אפילו טסלה, שבונה את אופטימוס, אחד הרובוטים
המתקדמים בעולם, ואת מה שמאסק קורא לו המוצר הכי חשוב של החברה, נאלצת להסתפק בידיים עם 22 דרגות חופש לעומת 27 של יד אנושית.
- יותר מ־10 מיליארד דולר: OpenAI חוברת ל-Cerebras להרחבת תשתיות ה-AI
- מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שזינקה 1,500% בשנה ולמה היא מוסיפה היום 23%
זאת אומרת, שעם כל ההתלהבות וסכומי העתק שמושקעים, מומחים בתחום מביעים ספקות לגבי השימוש המעשי ברובוטים כאלה בסביבות חיים לא
מבוקרות. בעיות מורכבות כמו ניווט במרחבים עמוסים, שימוש בכלים יומיומיים או אינטראקציה בטוחה עם בני אדם עדיין רחוקות מפתרון. חוקרים מציינים שמודל רובוטי שנראה מרשים בזירה עלול להתקשות בקיפול כביסה או בהגשת כוס מים לקשיש.
ובכל זאת, ההיסטוריה מלמדת
שסין כבר הצליחה להפתיע. לפני עשור ייצאה פחות מ-400 אלף כלי רכב בשנה, וכיום היא ספקית הרכב הגדולה בעולם עם כמעט 6 מיליון רכבים. על כן, התחום נתפס לא רק כיעד טכנולוגי אלא גם ככלי גיאו-פוליטי במאבק ההולך ומחריף מול ארצות הברית על שליטה בתחום הבינה המלאכותית.
אם יש תחום שבו סין מרגישה שיש לה סיכוי ממשי לעקוף את המערב, היא לא מהססת להשקיע בו את כל המשאבים. והרובוטים, עם כל מגבלותיהם, הם סמל להצהרה הזו.