
כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח של השיטה הזו היא מלון T30 Tower בצ'אנגשה - בניין של 30 קומות ו-17,000 מ"ר שנבנה ב-15 ימים בלבד. אבל המספר הזה מטעה, כי הוא מתייחס רק לשלב ההרכבה באתר. בפועל, הרכיבים יוצרו במפעל במשך ארבעה חודשים, במקביל להכנת היסודות. ברגע שהכל היה מוכן, 200 עובדים הרכיבו את הבניין כולו ב-360 שעות של עבודה רצופה. התוצאה: בניין עמיד לרעידת אדמה בעוצמה 9, עם בידוד תרמי פי חמישה מבניין רגיל, ורק 1% פסולת בנייה לעומת 30% בבנייה מסורתית.
כשהקורונה תקפה, סין הוכיחה יכולת
אבל הדוגמה המרשימה ביותר ליכולות של סין הגיעה דווקא ברגע של משבר. כשהתפרצות הקורונה בווהאן איימה להציף את מערכת הבריאות, החליטה הממשלה הסינית לבנות שני בתי חולים חדשים - "הר האל האש" ו"הר האל הרעם" - תוך 10 ימים בלבד. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה קרה במציאות.
התהליך היה מדהים בקצב שלו: מכון תכנון בבייג'ינג השלים את כל התוכניות האדריכליות של בית החולים ב-78 דקות. צוות של 60 מתכננים באתר ועוד מאות מתכנני BIM (מידול מידע בנייה) שעבדו אונליין השלימו את כל המפרטים הטכניים ב-24 שעות. 8,000 עובדים, רובם מתנדבים, עבדו במשמרות מסביב לשעון. כל מודול של בית החולים - חדרי אשפוז, חדרי ניתוח, מעבדות - יוצר מראש במפעל, הובל לאתר, והורכב במקומו כמו חלק בפאזל ענק.
הטכנולוגיה שאפשרה את הפלא הזה היא BIM - Building Information Modeling. בשיטה הזו, כל בורג, כל צינור, כל כבל מתוכנן דיגיטלית עד הפרט האחרון. המחשב יודע בדיוק איפה כל רכיב צריך להיות, מזהה התנגשויות פוטנציאליות בין מערכות שונות, ומאפשר תיאום מושלם בין כל הגורמים. בבנייה רגילה, צנר יכול להגיע לאתר ולגלות שהחשמלאי כבר העביר כבלים במקום שתוכנן לצינור - תקלה שעולה בימי עיכוב ובעלויות נוספות. בבנייה מתועשת עם BIM, המחשב מזהה את ההתנגשות עוד בשלב התכנון, והבעיה נפתרת לפני שמתחילים לייצר.
המספרים מדברים: החיסכון העצום
הנתונים הכלכליים מאחורי הבנייה המתועשת מרשימים לא פחות מהמהירות. חברת BROAD Sustainable Building, שבנתה את מלון T30, מדווחת על חיסכון של 30-40% בעלויות כוח אדם. במפעל שלהם, 50 עובדים מייצרים מודולים ל-100 דירות בחודש. באתר בנייה רגיל, נדרשים 200 עובדים לבנות את אותן 100 דירות במשך 18 חודשים - חיסכון של 70% בשעות עבודה.
החיסכון בחומרים לא פחות משמעותי. בבנייה מתועשת, הפסולת מגיעה ל-2% בלבד מכלל החומרים, בזכות חיתוך מדויק במכונות CNC וייצור בתנאים מבוקרים. בבנייה רגילה בישראל, 25-30% מהחומרים הופכים לפסולת - שברי בלוקים, בטון מיותר, עץ לטפסות שנזרק. בפרויקט של 100 דירות, מדובר בחיסכון של כ-2 מיליון שקל רק בחומרים.
אבל החיסכון הגדול ביותר הוא בזמן, וזמן בענף הנדל"ן שווה הרבה כסף. פרויקט שנמשך שלוש שנים בישראל צובר ריבית של כ-15 מיליון שקל על ההלוואות לבנייה. פרויקט של שישה חודשים בסין צובר ריבית של 1.5 מיליון שקל בלבד. החיסכון: 13.5 מיליון שקל שאפשר להעביר ישירות להוזלת מחירי הדירות.
גם בתחום הבטיחות והביטוח יש חיסכון משמעותי. באתר בנייה רגיל בישראל, עלות הביטוח מגיעה ל-3% מעלות הפרויקט כולו. במפעל לבנייה מתועשת, העלות היא 0.5% בלבד. הסיבה פשוטה: במפעל אין עבודה בגובה, אין סכנת נפילה, ואין את רוב הסיכונים המאפיינים אתר בנייה רגיל.
הקפיצה הסינית: מאפס ל-30% בעשור
סין לא תמיד הייתה מעצמת בנייה מתועשת. עד לפני עשור, הבנייה שם הייתה מסורתית ואיטית כמו בישראל. אבל ב-2016, הממשלה הסינית קיבלה החלטה אסטרטגית: עד 2025, 30% מכל הבניינים החדשים במדינה יהיו מתועשים. זו לא הייתה סתם הצהרת כוונות - היא גובתה בתקציבים, בחקיקה ובאכיפה.
התוצאות מדהימות. כבר ב-2020, 630 מיליון מ"ר של בניינים מתועשים נבנו בסין, שהיוו 20.5% מכל הבנייה החדשה. סין הקימה 328 בסיסי ייצור לאומיים ו-908 בסיסים מחוזיים לבנייה מתועשת. השוק צפוי להגיע ל-698.2 מיליארד יואן ב-2030, והממשלה משקיעה מיליארדים בסבסוד מפעלים, הכשרת עובדים ופיתוח טכנולוגיות חדשות.
המדיניות הסינית כוללת גם מקל וגם גזר. מצד אחד, סבסוד של 20% להקמת מפעלי ייצור, הקלות מס משמעותיות לפרויקטים מתועשים, ומענקים לחברות שמאמצות את הטכנולוגיה. מצד שני, באזורים מסוימים הוטלו קנסות על בנייה מסורתית, ובערים הגדולות נקבעו מכסות מינימום לבנייה מתועשת.
אחד המפתחות להצלחה הסינית הוא סטנדרטיזציה. בסין קבעו מודול סטנדרטי של 3.6×7.2 מטר, עם חיבורים אחידים בין מודולים ומערכות תשתית סטנדרטיות. זה מאפשר למפעל אחד לייצר מודולים שיתאימו לפרויקטים של חברות שונות ברחבי המדינה, מה שמוריד עלויות ומאיץ תהליכים.
ישראל: ביורוקרטיה, קיפאון וההזדמנות שפספסנו
בישראל, המצב שונה לחלוטין. הביורוקרטיה הישראלית ידועה לשמצה בכל הקשור להיתרי בנייה. ארבע שנים בממוצע נדרשות להוצאת היתר למגדל מגורים, כש-18 גופים שונים צריכים לאשר את התוכניות. כל שינוי קטן מחזיר את התהליך להתחלה.
אמנם לאחרונה נכנסה לתוקף רפורמת "תוכנית ועוד היתר" שאמורה לקצר את התהליך ב-1-4 שנים, אך מומחים בענף סקפטיים. בכל מקרה, הביורוקרטיה היא רק חלק מהבעיה. ההתנגדות האמיתית מגיעה מבעלי העניין בענף הבנייה עצמו. קבלני הבניין הגדולים השקיעו עשרות מיליונים בציוד לבנייה מסורתית - מנופים, טפסות, פיגומים. המעבר לבנייה מתועשת יהפוך את כל הציוד הזה לגרוטאות. האיגודים המקצועיים חוששים לגורל 50,000 עובדי הבניין. "מה יקרה לעובדים שלנו?" שואל יו"ר איגוד עובדי הבניין. "הם יהפכו למובטלים בן לילה?"
הרשויות מצידן טוענות שאין להן את הכלים להתמודד עם בנייה מתועשת. "אין לנו סטנדרטים, אין תקנים, אין מהנדסים שמבינים בטכנולוגיה הזו", אומר מהנדס עיר בכיר במרכז הארץ. "איך אני אמור לאשר בניין שהורכב כמו לגו?"
האירוניה הגדולה היא שדווקא חברות ישראליות נמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית של בנייה מתועשת. חברת Veev, שהוקמה על ידי ישראלים ומעסיקה צוות פיתוח של 100 מהנדסים בתל אביב, פיתחה את אחת הטכנולוגיות המתקדמות בעולם לבנייה מתועשת. החברה מדווחת על הפחתה של 47% בפליטות פחמן, 90% פחות פסולת, ו-50% פחות זמן בנייה. אבל Veev פועלת בקליפורניה, לא בישראל.
גם ניסיונות להביא את הטכנולוגיה הסינית לישראל נכשלו. ב-2018 הוכרז בפומפי על הסכם להבאת 6,000 בנאים סינים לישראל עם טכנולוגיות בנייה מתועשת. התוכנית הייתה שאפתנית: 16,200 דירות ציבוריות, 4,200 וילות פרטיות, ופארק תעשייתי לבנייה מתועשת. חברות סיניות גדולות כמו China Railway Engineering Corporation ו-BROAD Sustainable Building ביצעו סיורים בישראל, נפגשו עם שרים וראשי ערים.
אבל הפרויקט נתקע. הרגולציה הישראלית לא הייתה מוכנה לטכנולוגיה הסינית, האיגודים המקצועיים התנגדו, והפוליטיקה עשתה את שלה. הנזק הכלכלי מהמשך הבנייה המסורתית עצום. חישוב פשוט מראה שישראל בונה לפחות 50,000 דירות חדשות בשנה, עם עיכוב ממוצע של שלוש שנים מיותרות בגלל ביורוקרטיה ושיטות בנייה מיושנות. עלות המימון הנוספת מגיעה ל-300,000 שקל לדירה. המשמעות: 15 מיליארד שקל בשנה נזרקים לפח, כסף שיכול היה להוריד משמעותית את מחירי הדיור. חוץ מזה הבנייה המתועשת זולה משמעותית מהבנייה המסורתית. על פי ההערכות מדובר על ירידה של 30%-50% בעלויות הבנייה מה שיתורגם ל-15%-50% ירידה במחירי הדירות.
איפה ישראל ביחס לעולם
ישראל נמצאת בתחתית הטבלה העולמית בכל הקשור לבנייה מתועשת. בגרמניה, 33% מהבנייה החדשה היא מתועשת. בהולנד המספר עומד על כ-40%, בדנמרק על 44%, ובשוודיה - 80%. אפילו בארה"ב, שנחשבת לשמרנית בתחום הבנייה, 20% מהבתים הפרטיים נבנים בשיטות מתועשות.
מחקרים בינלאומיים מראים שבנייה מתועשת מפחיתה פסולת במעל 50%, משפרת בטיחות ב-70%, מקצרת זמני בנייה בלפחות 50%, ומוזילה עלויות ב-20-30%. בסין, המספרים יותר טובים - הפחתה של 85% בעלויות פינוי פסולת, הפחתה של 505 במשאבים וקיצור דרמטי של זמן תהליך הבנייה.
י.
השוק העולמי של בנייה מתועשת צפוי להגיע לכ-150 מיליארד דולר ב-2026, עם הביקוש הגבוה ביותר בארה"ב וסין, ואחריהן יפן, קנדה וגרמניה. השוק הצפון אמריקאי לבדו גדל ב-2% בשנה ומוערך ב-10 מיליארד דולר, עם קרוב ל-1,000 חברות הפועלות בתחום.
דירה בהנחה בבאר יעקב - הטבה של כ-800 אלף שקל לזוכים; חצי מהדירות למילואימניקים
ביום ראשון הקרוב, ייפתחו בעיר 10 הגרלות עם סך של 844 דירות חדשות במסגרת תכנית 'דירה בהנחה' . מחירי הדירות יעמדו על כ- 17-19 אלף שקל למ"ר לעומת כ- 25-27 אלף שקל למ"ר בשוק החופשי; וגם - עסקאות אחרונות בעיר
עם פתיחת השבוע הקרוב - ביום ראשון (ה-10/8) תיפתח בבאר יעקב אחת ההגרלות הגדולות והכדאיות ביותר במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה'. כתבנו על הכדאיות הכלכלית הגדולה וההטבה הגדולה שתקבלו במידה ותזכו במסגרת התכנית ברעננה
- דירה בהנחה ברעננה - מעל 1,200 דירות ב-19 אלף שקל למ"ר. כעת, לביזפורטל נודע שגם באר יעקב תבלוט במכרזי התכנית,
עם הנחות של קרוב ל-1 מיליון שקל, מדובר על סכום שיכול להפוך עסקה מ'לא כלכלית' לכזאת שמאוד אטרקטיבית.
עוד דבר שחשוב לציין - הזוכים בתכנית יכולים לרכוש את הדירה בלי להוציא שקל אחד מהכיס. ואיך זה קורה בפועל? הבנק רואה את לוקח המשכנתא כאילו שהסכום שקיבל
כהטבה מהמדינה זה ההון העצמי - ובכך בעצם הוא מעניק את ההלוואה על כל סכום הדירה (דוגמא להמחשה בהמשך).
בחזרה לבאר יעקב -שם יתקיימו 10 הגרלות שונות, עם סך כולל של 844 דירות חדשות במחיר מוזל, כולן מיועדות למחוסרי
דיור בלבד. מחירי הדירות נעים בין כ-17 אלף שקל לכ-19 אלף שקל למ"ר (כולל מע"מ), בעוד שבשוק החופשי המחירים בבאר יעקב כבר הגיעו ל־25-27 אלף שקל למ"ר, תלוי במיקום ובאופן הבנייה. המשמעות היא הנחה של מאות אלפי שקלים, שיכולה להגיע לנוע בין 700-850 אלף שקל לדירה
- מדובר על פער משמעותי במיוחד בעיר שבה הביקוש גבוה והבנייה מתקדמת בקצב מהיר יחסית.
חצי מהדירות שיוגרלו בבאר יעקב יוקצו למשרתי מילואים, כש-25% מהן יוקצו ללוחמים בלבד. מדובר בהטבה שמגדילה משמעותית את סיכויי
הזכייה של קבוצה זו - שללא ספק ראויים לקבל זאת. חשוב לומר - המילואימניקים מתמודדים גם על הדירות הרגילות בהגרלה הכללית.
לגבי הבנייה, היא תבוצע על ידי כמה מהיזמים שהתרגלנו לראות במכרזי המדינה, ביניהם אלקטרה מגורים, רמי שבירו, קלוד נחמיאס, גיא ודורון
לוי ועוד. חלק מהפרויקטים ממוקמים באזורים חדשים בעיר, סמוך לצירי תחבורה מרכזיים, תחנות רכבת ותשתיות חינוך ושירותים קהילתיים.

ההגרלה הכוללת
במסגרת ההגרלה שתפתח ביום ראשון יוגרלו כ־7,600 דירות ברחבי הארץ, לרבות בבאר יעקב, יבנה, קרית עקרון, נתניה, עפולה, נוף הגליל, קריית ביאליק, ירושלים. דירה בהנחה היא דרך של רבים שלא יכולים להגיע לדירה לרכוש דירה. המדינה נותנת הנחה - אתם צריכים לקחת. גם אם זה לא באזור שלכם, כדאי לכם להשתתף. לא כל יום מקבלים מתנה, וחשוב להדגיש שהיקף ההנחות בעתיד יירד. זו ההגרלה האחרונה עם אפשרות להנחות כל כך משמעותיות, בכוונת האוצר להגביל את ההנחה והאמת שהוא צודק.
- דירה בהנחה ברעננה - מעל 1,200 דירות ב-19 אלף שקל למ"ר
- דירה בהנחה יוצאת לדרך - הנה הפרטים המלאים; ולמה זכאים חייבים להשתתף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם ההגרלה של הדירות היא לא במקומות שאתם מעוניינים לגור בהם, אתם יכולים להשכיר את הדירה ולגור בשכירות במקום אחר. זה יהיה נכון יותר כלכלית, כי הרווח הזה מאוד משמעותי ושווה בשבילו לגור בשכירות תקופה של כמה שנים, גם אם זה פחות
נוח לכם. מעבר ליתרון הגדול שבהנחה עצמה, יש יתרון נוסף - אתם במקרים רבים לא צריכים להביא הון עצמי כי הדירה שווה הרבה יותר ממחיר הזכייה ושווה כבטוחה לבנק יותר, הנה דוגמה: נניח שאתם זוכים בדירה של 1.9 מיליון שקל כשהיא בפועל שווה בשוק החופשי 2.7 מיליון שקל.
כפי שנאמר לעיל, הבנק רואה זאת כאילו שאת ההנחה אתם הבאתם כהון עצמי 'מהבית' ולכן הוא משלים את כל השאר -75% כהלוואה לדיור (משכנתא). ואז בפועל מה שיוצא בשטח זה שלא הוצאתם שקל אחד מהכיס והגעתם לדירה ששוה 2.7 מיליון שקל. מדובר על הטבה לא נתפסת. אולי כאן
זו ההזדמנות גם לומר על חילוקי הדעות בנושא. קיבלנו תגובות מכם לאחרונה על חוסר ההגינות בהגרלה הזאת ושזוהי לא הדרך להיטיב עם הציבור אלא להיפך, בטח ובטח לא הדרך להוריד את מחירי הדיור - כפי שהוגה התכנית (השר משה כחלון דאז) טען
שיקרה. אבל מצד שני נזכיר שמדובר כאן על מילואימניקים ששירותו אותנו ביתר שאת ואם כבר ממשיכים עם התכנית - אז לפחות שיתנו למי שראוי לכך.
מה הסיכוי שלך לזכות?
פנטהאוז ענק של 6 חדרים ב-3.6 מיליון שקל - עסקאות השבוע
ראש העין, חדרה, תל אביב, רמת השרון, פתח תקווה, רמת גן ועוד; וגם - מה המחיר למ"ר בפלורנטין בת"א וכמה עולה דירה בנתניה?
ההבדלים בין המחירים בתל אביב וגוש דן בכלל לבין למחירים בפריפריה לא נתפסים. נכון, זה ידוע, אין בזה חדש, אבל במדינה קטנה שהמרחק בין תל אביב לבאר שבע הוא שעה של נסיעה, פערי מחירים של פי 4-5 לא מובנים עד הסוף - בתל אביב קונים לפי 50-55 אלף שקל למ"ר ובבאר שבע ב-8-12 אלף שקל למ"ר. נכון, אלו שני מוצרים שונים לחלוטין - תל אביב פורחת, משגשגת, איכותית; באר שבע רדומה, קשה, עם שכונות חלשות. ועדיין - בבאר שבע יש מקומות שעלות הבנייה יקרה יותר ממחיר הדירה. כלומר, לבנות את הבניין מחדש יעלה יותר - אפילו הרבה יותר.
כתבות על דירה בהנחה - חשוב מאוד לזכאים
מחירי הדירות, זה לא סוד, בירידה. אנחנו מזהים ירידה של כ-5% במקומות שונים בארץ, בלמ"ס מדווחים על ירידה של כ-1%, אבל הנתונים שלהן לא מעודכנים. במדדים הקרובים צפוי שהירידה המדווחת בלמ"ס תעלה. יש מעל 80 אלף דירות בביצוע שאינן מכורות, זה יספיק לשנה וחצי, אולי קצת פחות לפי קצב העסקאות. אז יש היצע, והביקוש בינתיים עצר. החשש הגדול שהוא יחזור וירים את המחיר. הביקושים, במקרים רבים מגיעים ביחד, שיש בהלה שהנה המחירים עולים, וגם אם זה לא נכון, זה כבר לא משנה - ברגע שיש ביקוש בנקודת זמן מסוימת, אז יש עודף ביקוש נקודתי וזה מספיק כדי להעלות את המחירים. הירידות הן איטיות, אבל פרצי הביקושים בעבר מחקו במהירות את הירידות.
על פניו, זה לא אמור לקרות, אבל הקבלנים, הבנקים, בעלי הדירות רוצים שזה ישתנה. זה שוק עם המון אינטרסנטים וכסף גדול. זו כנראה הסיבה האמיתית לשאלה - למה מחירי הדירות לא יורדים? כך או אחרת, הנה עסקאות נדל"ן מהשבועות האחרונים:
- 30 אלף שקל למ"ר: כך הפכה נס ציונה לעיר היקרה בשפלה
- קרוב לת"א במחיר סביר; מחירי הדירות במועצה המקומית אזור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירושלים
גשר החיים, מקור ברוך: 4 חד', 75 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, 3.80 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 50.7 אלפי שקלים)
קרית משה: 4 חד', 108 מ"ר, קרקע מתוך 25, חניה, 4.30 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 39.8 אלפי שקלים)
דב סדן: 5 חד', 77 מ"ר + גג 68 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, 2.30 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 29.9 אלפי שקלים)
בר יקר דב: 3 חד', 53 מ"ר, קומה 3 מתוך 5, 1.96 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 37.0 אלפי שקלים)
ביאליק: 5 חד', 84 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, 3.85 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 45.8 אלפי שקלים)
דהומיי, קרית מנחם: 4 חד', 75 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, 2.60 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 34.7 אלפי שקלים)
פיקרד לאו, הר חומה: 3 חד', 78 מ"ר, קומה 1 מתוך 6, חניה, חצר 21 מ"ר, 2.10 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 26.9 אלפי שקלים)
רמת מוצא: 4 חד', 140 מ"ר, גינה 83 מ"ר, גג 90 מ"ר, קרקע מתוך 8, 4.80 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 34.3 אלפי שקלים)
חדרה
חטיבת הנחל: 4 חד', 127 מ"ר, קומה 7 מתוך 7, חניה, 2.16 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.0 אלפי שקלים)
נחל שורק: 4 חד', 171 מ"ר, קומה 7 מתוך 8, גג 75 מ"ר, חניה כפולה, 3.40 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 19.9 אלפי שקלים)
הדגן: קוטג' 5 חד', 113 מ"ר, גג 57 מ"ר, שתי קומות, 2.65 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 23.5 אלפי שקלים)
תרנ"א: 3.5 חד', 80 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, 1.40 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.5 אלפי שקלים)
רבין: דירת גן 5 חד', 174 מ"ר, גינה 70 מ"ר, קרקע מתוך 2, חניה, 3.38 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 19.4 אלפי שקלים)
העוגב: 4 חד', 121 מ"ר, קומה 1 מתוך 10, חניה, 2.07 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.1 אלפי שקלים)
שדרות אלכסנדר: 4 חד', 85 מ"ר, קומה 4 מתוך 9, חניה, 2.06 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 24.2 אלפי שקלים)
האפרסמון: קוטג' 6 חד', 142 מ"ר, חניה, 3.65 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 25.7 אלפי שקלים)
באר שבע
יד ושם, שכונה ג': 2 חד', 52 מ"ר, קומה 12 מתוך 18, חניה, מעלית, 0.53 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 10.1 אלפי שקלים)
מבצע נחשון, שכונה ו' החדשה: 5 חד', 148 מ"ר, קומה 2 מתוך 10, מרפסת, חניה, מעלית, 1.10 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 7.4 אלפי שקלים)
אהרון מסקין, נחל עשן: דירת גן 4 חד', 118 מ"ר, גינה 100 מ"ר, קרקע מתוך 3, חניה, מעלית, 1.23 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 10.4 אלפי שקלים)
מסקין: דירת גן 4 חד', 108 מ"ר, גינה 162 מ"ר, קרקע מתוך 3, חניה, 1.91 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.7 אלפי שקלים)
רחבת שלומציון: 3 חד', 64 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, 0.75 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 11.6 אלפי שקלים)
דרך יצחק שמיר: 3 חד', 43 מ"ר, קרקע מתוך 4, 0.62 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 14.4 אלפי שקלים)
ראש העין
גרטרוד עליון, פסגת אפק: 5 חד', 126 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, מרפסת, חניה, מעלית, 2.16 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.1 אלפי שקלים)
אלברט איינשטיין: 4.5 חד', 113 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, חניה, מעלית, 2.00 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 17.7 אלפי שקלים)
יונתן רטוש: פנטהאוז 6 חד', 198 מ"ר, מרפסת 100 מ"ר, קומה 17 מתוך 18, חניה, מעלית, 3.60 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 18.2 אלפי שקלים)
רמת השרון
פרופ' אפרים קציר, המדע: פנטהאוז 6 חד', 198 מ"ר, שתי מרפסות, קומה 16 מתוך 17, שתי חניות, מעלית, מחסן, 4.75 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 24.0 אלפי שקלים)
בן יהודה אליעזר: 5 חד', 135 מ"ר, קומה 2 מתוך 5, חניה כפולה, מעלית, מרפסת, 2.53 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 18.7 אלפי שקלים)
תל אביב
הרב עוזיאל, בבלי: 4 חד', 84 מ"ר, קומה 5 מתוך 8, חניה, 4.35 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 51.8 אלפי שקלים)
חסידי האומות, צהלון: 3 חד', 80 מ"ר, קומה 2 מתוך 11, חניה, 3.02 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 37.8 אלפי שקלים)
הרצל: 3 חד', 70 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, 2.70 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 38.6 אלפי שקלים)
הרצל, פרויקט חדש: 4 חד', 136 מ"ר, קומה 11 מתוך 13, 6.00 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 44.1 אלפי שקלים)
יהודה המכבי: 4 חד', 97 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, 6.15 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 63.4 אלפי שקלים)
אפטר: 4 חד', 91 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, חניה, 4.10 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 45.1 אלפי שקלים)
סלמה: 2 חד', 43 מ"ר, קומה 5 מתוך 6, 2.64 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 61.4 אלפי שקלים)
לבנון: 4 חד', 100 מ"ר, קומה 3 מתוך 9, 4.00 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 40.0 אלפי שקלים)
פלורנטין: 2 חד', 35 מ"ר, קומה 4 מתוך 8, שני מקומות חניה, 2.30 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 65.7 אלפי שקלים)
נתניה
בארי: 4 חד', 104 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, חניה, 2.03 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 19.5 אלפי שקלים)
דרך הפארק, קרית השרון: 5 חד', 132 מ"ר, קומה 2 מתוך 8, חניה כפולה, 3.16 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 23.9 אלפי שקלים)
ברוש, קרית השרון: דירת גן 5 חד', 128 מ"ר, חצר 170 מ"ר, קומה 0 מתוך 8, 4.62 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 36.1 אלפי שקלים)
פתח תקווה
קלישר: 4 חד', 96 מ"ר, קומה 1 מתוך 10, 2.40 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 25.0 אלפי שקלים)
קטרוני: 3 חד', 68 מ"ר, קומה 9 מתוך 11, חניה, 2.03 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 29.9 אלפי שקלים)
עין גנים: 4 חד', 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, שני מקומות חניה, 2.13 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 21.5 אלפי שקלים)
אחד העם: 2.5 חד', 54 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, 1.66 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 30.7 אלפי שקלים)
רובינא: 5 חד', 92 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, חניה, 2.36 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 25.6 אלפי שקלים)
מזרחי: 4 חד', 105 מ"ר, קומה 5 מתוך 6, 2.48 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 23.6 אלפי שקלים)
טרומפלדור: 3 חד', 56 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, 1.98 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 35.4 אלפי שקלים)
פיק"א: 3.5 חד', 77 מ"ר, קומה 5 מתוך 5, חניה, 2.02 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 26.2 אלפי שקלים)
אורלוב: 3 חד', 81 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, 2.00 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 24.7 אלפי שקלים)
חדרה: 4 חד', 90 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, שני מקומות חניה, 2.66 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 29.6 אלפי שקלים)
יוני נתניהו: 5 חד', 128 מ"ר, קומה 2 מתוך 11, שני מקומות חניה, 3.00 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 23.4 אלפי שקלים)
רמת גן
יוסף הגלילי: 3 חד', 65 מ"ר + מרפסת 12 מ"ר, קומה 2 מתוך 8, מעלית, חניה, 2.50 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 38.5 אלפי שקלים)
נחלת יוסף: 3 חד', 98 מ"ר, קומה 2 מתוך 2, ללא מעלית וחניה, 2.60 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 26.5 אלפי שקלים)
המתמיד: 3 חד', 77 מ"ר + מרפסת 12 מ"ר, קומה 9 מתוך 30, מעלית, חניה, 3.20 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 41.6 אלפי שקלים)
רחובות
נורדאו: 3 חד', 81 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, 1.67 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 20.6 אלפי שקלים)
חיים קאופמן: 5 חד', 122 מ"ר, קומה 8 מתוך 17, חניה, 3.10 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 25.4 אלפי שקלים)
השומרים: 2 חד', 25 מ"ר, קרקע מתוך 3, 0.85 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 34.0 אלפי שקלים)
הרב זכריה מדר: 4 חד', 89 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, 1.70 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 19.1 אלפי שקלים)
גלוסקין: 4 חד', 109 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, מעלית, חניה, 2.05 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 18.8 אלפי שקלים)
הרב יהודה צבי מלצר: 4 חד', 90 מ"ר, קומה 4 מתוך 6, מעלית, חניה, 1.94 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 21.5 אלפי שקלים)
ישראל אהרוני: פנטהאוז 5 חד', 188 מ"ר, קומה 7 מתוך 7, מעלית, שתי חניות, מרפסת שמש 140 מ"ר, 6.50 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 34.6 אלפי שקלים)
מנוחה ונחלה: 4 חד', 89 מ"ר, קומה 2 מתוך 7, מעלית, חניה, 1.85 מיליון שקל (מחיר למ"ר: 20.8 אלפי שקלים)