מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.

לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.

מבט עומק על המדד

 חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.

במילים אחרות, המשקיעים קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.

• חוששים חוששים, אבל המדדים עולים
• שיפוץ המיליארדים והריבית: המתח בוושינגטון משפיע על המדיניות המוניטרית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.

הלקח של השבוע

לא כל זינוק במדד שווה נפילה במדדים. הכותרת “הזינוק החד ביותר מאז 2022” מפחידה, אבל אחרי שמסתכלים על הרכב המדד, ולא רק על המספר הראשי, נראה שמדובר (לפחות נכון לעכשיו) במספר שאינו מייצג ולא בדיוק תמהיל שמכריח את הפד לשנות כיוון ביום אחד. לעיתים, מי שפועל לפי הכותרת נוטה להגיב בצורה שבדיעבד נראית כלא מוצדקת, ומי שבחן את התרומה של כל סעיף מבין מדוע המדדים זזו רק מעט, ומדוע שוק האג"ח הגיב באופן מבוקר.

בשורה התחתונה, המשקיעים שוב הוכיחו כי עדיף להביט לתוך הקנקן ולא רק עליו, כלומר לא להסתכל רק על עליית מדד היצרן, אלא לבדק מאיפה העלייה נובעת, והחליטו לא לשבור את הכלים. זה לא חסינות מפני תנודתיות, אבל זו דוגמא למה קורה כשמנתחים נתון לפני שמגיבים לכותרת. כרגע, התרחיש נשאר הורדת ריבית בספטמבר.

• השתלטות כמעט מלאה: קיסטון מחזיקה כעת ב-91% מאגד
• כשבעלי השליטה מוכרים: מה המחקרים מלמדים על תזמון המימושים והסיגנלים לשוק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארית חתמה על הסכם אסטרטגי לשיווק וייצור מרעומים עם חברה...