עדר (X)
עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר | (5)
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

התופעה של "העדר הדיגיטלי" הזדמנויות וסיכונים - ההזדמנויות הנוצרות מאפשרות גם למשקיעים ללא הון רב או ידע מקצועי להיכנס לשוק. יצירת קהילה: הפורומים והרשתות החברתיות מאפשרים למשקיעים ללמוד זה מזה, להתעדכן במהירות ולחלוק ידע. שיבוש המוסדות המסורתיים: המקרה של גיימסטופ הראה שגם משקיעים קטנים יכולים לשבש את המערכת וליצור הזדמנויות רווח עצומות, אם כי לרוב קצרות מועד.

אך כגודל ההזדמנויות כך גודל הסיכונים. התנהגות עדר והיעדר ניתוח יסודי: רוב המשקיעים החדשים פועלים על בסיס רגשות והייפ, ולא על בסיס מחקר מעמיק של החברות. זה יכול להוביל לקבלת החלטות פזיזות, כניסה לשווקים בשיא ה"בועה" ויציאה בשפל. הרצון "לא להחמיץ"  FOMO (Fear of Missing Out) מניע משקיעים להיכנס להשקעות לא הגיוניות רק כי "כולם עושים את זה". אפליקציות מודרניות, עם התראות ועיצוב צבעוני, רק מעצימות את התחושה הזו ומעודדות מסחר תכוף.

מניפולציות ו"פמפום" (Pump and Dump): בפורומים מסוימים קיימים גורמים המבצעים מניפולציה על מניות קטנות. הם קונים מניה בכמויות גדולות, "מנפחים" את שמה בקהילות עד שהיא עולה, ואז מוכרים אותה ברווח מהיר כשהמשקיעים הקטנים נשארים עם המניה שערכה צונח. כמו כן, לעיתים קיימת חשיפה למידע שגוי, בניגוד לפרסומי בתי השקעות או אנליסטים, המידע בפורומים ובקבוצות אינו תמיד מבוסס, ולעתים הוא פשוט שגוי או נועד להטעות.

מעבר למסחר חברתי  Seeking Alpha

בסוג זה של פורומים, אפליקציות המונים, נעשה עידוד למסחר תכוף, השקעות הערך הולכות ונשכחות. במעבר למסחר חברתי, אפליקציות המידע משפיעות על העדר. השפעת הקהילה הדיגיטלית אינה מוגבלת רק לפלטפורמות מסחר חברתי. היא מתרחבת גם לאפליקציות המציעות ניתוח, מידע ודעות, ובכך יוצרות תלות של המשקיעים החובבים ב"מומחיות" קהילתית ולא בבדיקה עצמאית. פלטפורמות כמו Seeking Alpha הן דוגמה מצוינת לכך. אתר ואפליקציה זו מציעים מגוון רחב של תכנים – ממאמרים של אנליסטים ועד ניתוחים שכתבו משקיעים פרטיים. בעוד שבמקרה הטוב הדבר מנגיש מידע חשוב, במקרה הפחות טוב הוא מעודד "עדר" לעקוב אחרי המלצות של כותבים אנונימיים או לא מקצועיים, ללא כל בדיקת רקע. קריאה של ניתוח חיובי על מניה מסוימת ב-Seeking Alpha יכולה להוביל מאות משקיעים לקנות אותה בו זמנית, ולגרום לעלייה זמנית במחיר, לא על בסיס שינוי מהותי בחברה, אלא רק על בסיס הדינמיקה הקהילתית. לעיתים ניתקל באתר Seeking Alpha גם באנליסטים חובבים העושים מלאכתם נאמנה.

מהפכת אפליקציות ההשקעה - אפליקציות אחרות, כמו Investing.com, מספקות נתונים פיננסיים, חדשות, וגם פורומים וצ'אטים שבהם משקיעים מחליפים דעות. בעוד שמידע עדכני הוא כלי הכרחי, הדיונים הפומביים יכולים בקלות להידרדר להמלצות לא מבוססות, השמצות או "פמפומים" קצרים שמונעים מרגשות ולא מנתונים כלכליים. גם אפליקציות ייעודיות יותר כמו Stocktwits, שהיא מעין "טוויטר של שוק ההון" ועם 10 מליון משתמשים, מתבססות כולן על הרעיון של "סנטימנט" – האם הקהילה מרגישה שורית או דובית כלפי מניה מסוימת. בעוד שמדידת סנטימנט יכולה לשמש כלי עזר, היא עלולה גם לבלבל בין תחושות לבין עובדות, ולהוביל למסחר לא רציונלי.  נעשה שימוש בגרפיקה שובת עין ומבהירה מסר וכיוון השקעה ללא צורך בהבנה מעמיקה.

באופן דומה, פלטפורמות כמו Market Surge מנסות לנתח מגמות ונתונים מורכבים במטרה לזהות מניות עם פוטנציאל עלייה. למרות שהן משתמשות באלגוריתמים מתוחכמים, הן עלולות בטעות להפוך לכלי נוסף המאיץ את תנועת ה"עדר" במקום לסייע בבניית אסטרטגיה עצמאית. משקיע שלא מבין את הלוגיקה מאחורי הניתוח עלול פשוט ללחוץ על כפתור הקנייה רק כי האפליקציה "ממליצה" על כך, ובכך לוותר על השיקול דעת האישי שלו.

מהפכת אפליקציות ההשקעה היא ללא ספק חיובית בהיבט של דמוקרטיזציה פיננסית, אך היא מגיעה עם מחיר. המשקיעים החדשים והחובבנים נמצאים בחזית הסיכונים, ונדרשת מהם משנה זהירות.

בועות שנוצרו על ידי רשתות חברתיות יכולות להתפוצץ במהירות, ומה שנראה כהזדמנות בלתי חוזרת יכול להתברר כהפסד כואב.

לסיכום, העידן הדיגיטלי הפך את עולם ההשקעות לנגיש, אך גם למסוכן יותר עבור מי שלא מכיר את הכללים. הוא מחייב משקיעים להיות ביקורתיים, לא לסמוך באופן עיוור על "העדר" ולזכור שגם אם המסחר מרגיש כמו משחק, ההשלכות הפיננסיות הן אמיתיות. הקריאה "אל תהיה כמו עדר" נכונה היום יותר מכל, במיוחד כשכל לחיצת כפתור בסמארטפון יכולה להכניס אותנו למשחק שבו כללי המשחק עדיין נכתבים תוך כדי תנועה, והמומחיות הופכת לעתים ללא יותר מדעה פופולרית.

מפת הדרכים להצלחה פיננסית בעידן הדיגיטלי עוברת דרך חשיבה עצמאית, מחקר יסודי והבנה עמוקה של הסיכונים וההזדמנויות.


עופר הבר הוא מהנדס בכיר ולשעבר עובד בואינג

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    טלחנן 18/08/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבא מודאג 17/08/2025 10:45
    הגב לתגובה זו
    הרוב ידוע אבל עופר עושה סדר. שומר כדי להראות לילדים המתלהבים שלי
  • 3.
    מאור 15/08/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
    לשם העולם הולך בדומה לשוק העבודה החינוך הביטחון גם הכלכלה עוברת טרנספורמציה דיגיטלית. מתחבר מאוד לחשיבה העצמית הנדרשת בהתפתחות הזו. מאמר מעניין מאוד. תודה.
  • 2.
    נדב 15/08/2025 16:10
    הגב לתגובה זו
    הסחר היום באמת נעשה זמין גם לאנשים שלא מבינים בדבר ובאמת קל לעשות עליהם מניפולציותמעניין אם המחוקק לא יתערב מתי שהוא
  • 1.
    אנונימי 15/08/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    ומי שמשקיע בצורה הזו בעוד 2030 שנה יפגש עם הרבה כסף. ומי שחי לפי הטרנדים כנראה ישאר בלי כלום.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.