הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.

העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה. 

מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי

• האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
• הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

להרחבה הנתון החריג שהולך להשפיע על הריבית בארה"ב

הנתונים, שמצביעים על לחצי מחירים חזקים בצד היצרני ככל הנראה מלחצי המכסים, עלולים לצנן את הציפיות להורדת ריבית אגרסיבית בהחלטת הפד בספטמבר, ציפיות שגברו בשבועות האחרונים בעקבות קריאות מצד מזכירת האוצר, בסנט, לפתוח בסדרת קיצוצים ואף לשקול מהלך של 50 נקודות בסיס. פקידי פד בכירים הזהירו לאחרונה מהשפעות אינפלציוניות של מכסים, והנתון הנוכחי עשוי לחזק את עמדת הזהירות. החוזים על מדדי וול סטריט יורדים בכ-0.5% במדדי ה-S&P 500 והנאסדק.

• 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
• יונייטד הלת' עולה 1.8%, אינטל מוסיפה 1.9%; המדדים בעליות קלות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

לקראת הפתיחה בוול סטריט - המניות הבולטות בוול סטריט: בוליש ממשיכה לזנק, אפל עולה - מה עושים החוזים?

במקביל לפרסום המדד, פורסמו נתוני תביעות האבטלה השבועיות, שעמדו על 224 אלף, בהתאם לתחזיות האנליסטים. ממוצע ארבעת השבועות ירד ל-221.75 אלף לעומת 221 אלף, ואילו מספר דורשי העבודה המתמשכים ירד ל-1.953 מיליון, לעומת צפי ל-1.960 מיליון ולאחר 1.968 מיליון בשבוע הקודם. נתונים אלו מצביעים על כך ששוק העבודה האמריקאי נותר יציב וחזק.

לא שוברים את השוק

למרות העלייה החדה במדד המחירים ליצרן, חלק מהמשקיעים בחרו שלא להתרגש יתר על המידה, משום שהדוח מצביע כי עיקר העלייה נבע מזינוק חד בקטגוריות ספציפיות כמו שירותי ניהול תיקי השקעות ועלויות טיסה. ללא רכיבים אלו, העלייה במדד הייתה מתונה בהרבה ומתקרבת לתחזיות. בהתאם, החוזים על הריבית עדיין משקפים הסתברות גבוהה מאוד, כ-93%, להורדת ריבית בספטמבר, גם אם הסיכוי למהלך אגרסיבי של חצי אחוז נעלם מהתחזיות.

תגובת חברי הפד

נשיאת הפד בסן פרנסיסקו, מרי דיילי, אמרה כי היא תומכת בהורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה בספטמבר, אך התנגדה למהלך אגרסיבי של חצי אחוז, מחשש שישדר לשווקים תחושת דחיפות שאינה תואמת את מצבו החזק של שוק העבודה. נשיא הפד בשיקגו, אוסטין גולסבי, הזהיר גם הוא מפני הורדה חדה מדי, והצביע על כך שחלק ממדדי השירותים במחירי הצרכן כבר מצביעים על לחצים מתמשכים.

סטגפלציה באופק?

השילוב בין נתוני אינפלציה גבוהים בצד היצרני לבין שוק תעסוקה עם סימני האטה בגיוס עובדים, מעלה את החשש לתרחיש של "סטגפלציה", מצב שבו האינפלציה נותרת גבוהה ישנה צמיחה שלילית בתמ"ג. סטגפלציה נחשבת לאחד התרחישים המאתגרים ביותר למדיניות כלכלית, שכן היא משלבת את "הגרוע משני העולמות", עליית מחירים מתמשכת לצד האטה או אף התכווצות בפעילות הכלכלית. במצב כזה, צעדי עידוד הצמיחה באמצעות הורדת ריבית או הגדלת הוצאות הממשלה עלולים להחמיר את האינפלציה, בעוד הידוק מוניטרי כדי לבלום את האינפלציה עלול להעמיק את ההאטה הכלכלית. בארה"ב, שילוב של אינפלציה עיקשת בצד היצרני, לחצי שכר כתוצאה ממחסור בעובדים, והאטה בקצב יצירת המשרות החדשות, יוצר סביבה שבה הפד נדרש לאזן בזהירות בין בלימת לחצי המחירים לבין שמירה על המשך הצמיחה.

הקשר בין מחירי היצרן למדדי האינפלציה והחלטות ריבית

PPI הוא מדד פחות מוכר מה-CPI, אבל יש לו תפקיד מרכזי בזיהוי מגמות מוקדמות במחירים. מדד מחירי היצרן (Producer Price Index - PPI) משמש ככלי עזר חשוב להבנת הלחצים האינפלציוניים במשק, ולמרות שהוא פחות מדובר ממדד המחירים לצרכן (CPI), השפעתו על הכלכלה אינה פחותה. המדד עוקב אחרי שינויים במחירים שגובים יצרנים עבור סחורות ושירותים שונים, לפני שהם מגיעים לצרכן הסופי. במילים אחרות, זהו מדד שמנסה לזהות את גל העליות או הירידות במחירים, עוד בשלב מוקדם של שרשרת ההפצה.

בעוד מדד המחירים לצרכן עוסק במה שקורה בפועל בכיס של משקי הבית, מדד מחירי היצרן בוחן את שלב הביניים, את המחירים שהעסקים משלמים אלה לאלה. ולכן, כשמחירי ה-PPI עולים באופן עקבי, זו עשויה להיות אינדיקציה לכך שגם מחירי הצרכן יתייקרו בהמשך. לעיתים, מדובר בפער של חודש עד שלושה חודשים, תלוי בקצב ההעברה של העלויות לאורך שרשרת האספקה.

PPI כולל סל רחב של מחירים, לרבות מחירי חומרי גלם, תשומות ביניים, מוצרי תעשייה, שירותים מקצועיים ועוד. הוא מתייחס למחירים "בשער המפעל", כלומר, לפני תוספות של שיווק, תיווך ומיסוי. כל עלייה במחירים האלה מעידה על לחצים בשלב הייצור, לחצים שיכולים להתגלגל קדימה לצרכנים. המדד מפורסם בארה"ב אחת לחודש על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS), ולצדו מפורסמים גם תתי מדדים – PPI ללא מזון ואנרגיה, למשל – כדי לספק תמונה מדויקת יותר של מגמות בסיסיות, בלי הרעש שנוצר ממחירים תנודתיים במיוחד.

נגידי בנקים מרכזיים מסתכלים בעיקר על מדד המחירים לצרכן כדי לעקוב אחרי קצב האינפלציה, אבל מדד המחירים ליצרן הוא כלי עזר חשוב בזיהוי מגמות עתידיות. אם נראה מגמה של עלייה עקבית במחירי היצרן, ייתכן שזה ירמז על כך שאינפלציית הצרכן תרים ראש בקרוב – וזה שיקול משמעותי בקבלת החלטות על ריבית.

כך או אחרת, שוק ההון מגיב גם לפרסום של ה-PPI. אם הנתון גבוה מהצפוי, המשקיעים עלולים להעריך שייתכן שינוי בגישת הבנק המרכזי – ואולי ריבית גבוהה יותר לתקופה ארוכה מהמתוכנן. לעומת זאת, PPI חלש מהתחזיות עשוי לתמוך בהשערות על הורדת ריבית או על כך שהאינפלציה בשליטה.