ישרס זכתה בקרקע בבנייני האומה בי-ם ב-170 מ' ש', תקים כ-200 יח"ד

החברה צפויה להשקיע כ-400 מיליון שקל באזור שהופך למרכז החדש של העיר. תקים במקום דירות יוקרה
לירן סהר | (1)

חברת אוסיף מקבוצת ישרס זכתה במכרז לרכישת קרקע במתחם בנייני האומה בירושלים המיועדת למגורים ונחשבת לעתודת הקרקע האחרונה במתחם זה.

החברה זכתה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל לרכישת קרקע בשטח של כ-11 דונם תמורת כ-170 מיליון שקל. במסגרת הזכיה, התחייבה החברה לתשלום הוצאות הפיתוח בפרויקט העתידי בסך של כ- 26.7 מיליון שקל.

בכוונת החברה להתחיל בפרויקט להקמת כ-200-230 יחידות דיור יוקרתיות ולייעד כ-1000 מ"ר עבור שטחי מסחר לטובת הדיירים. להערכת החברה, עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט תסתכם בכ-400 מיליון שקל וההכנסות הצפויות יעמדו על כ-500 מיליון שקל.

שלמה איזנברג, מנהל העסקים הראשי של קבוצת ישרס: "אזור זה נמצא בתנופת פיתוח אדירה, במגורים, במשרדים, במלונאות ובמסחר. לאחרונה הוחל בהקמת מתחם בתי קולנוע מעל חניון הלאום, מול בית המשפט העליון ובהמשך צפויה בניית מתחם ראש הממשלה, לרבות מגורי השרד. הנגישות לרכבת הקלה ולרכבת המהירה (העתידית) לת"א, והקרבה לאזורי מסחר תרבות ופנאי הופכת את האזור כולו למתחם עירוני מרכזי, בעל אופי של שימושים מעורבים ובתכנון מודרני ועכשיו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספסרות חוזרת 07/03/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    הסיפור הרי מוכר הם תמיד אומרים שהם בונים, ואז מנסים למכור הלאה ברווח את הקרקע
סמי מצלאווי. קרדיט: מגדלור מאיהסמי מצלאווי. קרדיט: מגדלור מאיה
ראיון

מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"

כך אומר היזם סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן למגורים, מצלאוי. הוא מאמין שהתחדשות עירונית זו שליחות, וטוען שהירידה בקצב מכירת הדירות ובמחיריהן - זמנית בלבד, בגלל המלחמה. "אחרי חנוכה הכל ייפתח שוב" ועל המחירים - "הם גבוהים בגלל העובדים הזרים והמסים שאנחנו משלמים. הכל גבוה, אבל לעם ישראל יש הרבה כסף"

הדס מגן |

הנתונים המצביעים על קושי במכירת דירות, שהיתרגם כבר לירידת מחירים באזורי הביקוש ובעיקר בתל אביב (ירידה של 13% במחירי הדירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, וירידה שנתית של 12%), לא מטרידים את סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן מצלאוי מצלאוי 2.16%  , הפעילה בתחום ההתחדשות העירונית. החברה מתכננת ומשווקת אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש - תל אביב, רמת גן, קריית אונו, הרצליה, רמת השרון, חולון ובת ים, בנוסף לאלפי דירות שמסרה כבר בעשרות פרויקטים שהקימה. 

לדעת מצלאוי, השינוי הנראה כרגע במחירי הדירות, כלפי מטה, הוא עניין זמני בלבד: "אין ספק שהמחירים יעלו שוב , בטח אם המדינה תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה".


שזה אומר? 

"המדינה מתנהלת מפעם לפעם, מאירוע לאירוע וזה מתווה את הדרך של הכלכלה והעבודה, וכל עניין המחירים, אם הם בעלייה או בירידה או בהמתנה, לא רלבנטי, כי אנחנו אחרי שנתיים של מצב לא רגיל: חצי מהמדינה היו מגוייסים, הבנייה נעצרה. אנחנו בחברה שלנו, בגלל שלא יכולנו להמשיך לבנות, ייצרנו ממ"דים ומסרנו לפיקוד העורף בחינם, והוא חילק את זה הלאה. כך היתה לי הרגשה שאני גם תורם למאמץ המלחמתי. המצב היום הוא לא לאורך זמן, והדירות שנבנו בעבר יימכרו בסופו של דבר".

השאלה באיזה מחיר. 

"בסוף המדינה צריכה את הדירות האלה. ואלה שלא קנו דירות, זה בגלל שהיו במילואים, או שהבית שלהם נפגע או שחיכו שמחירי הדירות יירדו, וזה זמני. אני מאמין שאחרי חנוכה הכל ייפתח שוב".  

מה לגבי הורדת הריבית שהיתה בשבוע שעבר, והצפי להמשך הירידה? אתה חושב שזה ייתן זריקת עידוד לשוק הנדל"ן?  

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.